אחרי 14 שנות אשליה: ההתנתקות האמיתית
גם אחרי הנסיגה המשכנו לספק מים, חשמל ופרנסה - ובתמורה קיבלנו שחר אדום מדם. עכשיו הזמן לגבות מחיר
3,514,000,000 שקלים - לא, אין זו טעות דפוס: שלושה מיליארד, חמש מאות וארבעה-עשר מיליון שקלים הועברו לרשות הפלסטינית כהחזרי מס ומע"מ בשנת 2005 בלבד. לפני ביצוע תוכנית ההתנתקות. אבל בקיץ 2005 "יצאנו מעזה". הבעיה היא שבשנת 2006 העברנו מ-3,377,000,000 שקל לרשות - יותר מאשר לפני ההתנתקות. וזאת דוגמה בלבד, ולא היחידה כמובן. לאחר "שהתנתקנו", המשכנו להעביר לפלסטינים חשמל ומים ודאגנו לפרנסתם. מה קיבלנו בתמורה לכך? קיבלנו שחר חדש; שחר אדום מדם.
בעוד הטילים ממשיכים ליפול עלינו בשדרות, אנו חייבים להתחיל לשאול את עצמנו ביושר: האם החזון הציוני הוא הקמת מדינה פלסטינית בכל מחיר? האם החמאס הוא השותף הפלסטיני המבטיח לאורך זמן את הדו-קיום עם מדינת ישראל - או את חיסולה בהדרגה? האם לעד אזרחי ישראל, ובעיקר יישובי הפריפריה בצפון ובדרום, צריכים לשלם את מחיר השיגיונות של לבנון והפלסטינים, המחזיקים ארגוני מרצחים החותרים לחיסולנו? האם אנחנו כה חסרי אונים ואמורים לקבל את המצב כפי שהוא, ולהמשיך להיות בני-ערובה של עצמנו, מתוך בחירה שלנו?
לא. ממש לא. אין לנו הזכות ההיסטורית הלאומית והמוסרית כלפי ילדינו להותיר את המצב כפי שהוא ולסכן באופן ממשי וישיר את עתידה של מדינתו היחידה של העם היהודי.
מתחילת תהליך אוסלו התנדבה מדינת ישראל בתמימות וביושר לקבל אחריות ישירה לפתרון הבעיה הפלסטינית, בעוד העולם הערבי ברובו - ובמוסר כפול - משבש מתחת לפני השטח כל הסדר אפשרי, ועל פני השטח מטפח ומלבה שנאה ומכשולים. שיאה של התמימות הייתה תוכנית "ההתנתקות", אשר בעטיה גם גורשנו מהעיר, וכמו בסיפור הידוע - את הדגים המסריחים אנו אוכלים עד היום.
ובכן, היום, לאחר 14 שנה, הגיעה העת לאסטרטגיה שונה כלפי הבעיה. על העם הפלסטיני להבין כי יש מחיר מדיני, כלכלי ובטחוני חמור לבחירתו המתמשכת בדרך הטרור, ולאחרונה אף בבחירת החמאס ובאיראן כמנהיגיו. על הפלסטינים להבין כי חלומם להקים מדינה פלסטינית ביהודה, שומרון ורצועת עזה עם מעבר בטוח דרך מדינת ישראל בסכנת גניזה. על העולם הערבי להבין כי הבעיה הפלסטינית עומדת לחזור אחר כבוד לפתחו, וכי אוסף הגלמים אשר יצרו בדמות חמאס וחיזבאללה - עומדים לקום על יוצריהם.
אני מצפה כי כל אלה אשר תמכו בתוכנית ההתנתקות יתמכו גם היום בתוכנית ההתנתקות האמיתית, אשר תפתח מפנה אסטרטגי, ויצביעו בעד המשך קיומה של הפרדה אמיתית בין אויב לאוהב. אין לנו מה לחפש בעזה? גם לעזה אין מה לחפש אצלנו.
הכותב הוא חבר-כנסת בסיעת "ישראל ביתנו", לשעבר סגן ראש השב"כ
ישראל חסון
צילום: אלעד גרשגורן
מומלצים
