"מצב הנוער האתיופי מעיד על החברה כולה"

התקשורת והממסד לא זכו לפופולריות בקרב מאות בני העדה האתיופית שפקדו אתמול (יום א') את סוכת האבלים של משפחת טריקו ברחובות, שם הובא הנער אדמה בן ה-17 למנוחות. מאות בני העדה האתיופית זרמו מכל חלקי הארץ לנחם את משפחת טריקו, שבנה נרצח שלשום. סמוך לסוכה ישבה חיילת צה"ל במדים, טרויה, קרובת משפחתו של הנער הנרצח. בשיחה עם ynet סיפרה כי היא עדיין אינה מעכלת את מה שקרה למשפחתה.

שכונת קריית משה, היום שאחרי (ירון ברנר)

"נערים ונערות בגיל צעיר מאוד מסתובבים ושותים וזו התוצאה. הוא בכלל לא היה קשור לחבורה הזו באופן קבוע. כל מי שהכיר אותו בהלם", אמרה טרויה והוסיפה כי אין טעם לספר לתקשורת על הבעיות שפוקדות את השכונה. "גם ככה כל העולם יודע מה הן הבעיות ולא עושים כלום. מראים בחדשות יום, יומיים ואז פשוט מתעלמים".

רחל, אם לשלושה, האשימה את החוק בישראל בהידרדרות הנוער האתיופי. לדבריה, החוק הישראלי אוסר על שימוש באלימות פיזית מכל סוג שהוא, וההורים לעיתים מוצאים את עצמם חסרי אונים מול ילדיהם. "פה חושבים שאנחנו מכים את הילדים, אבל זה לא באמת נכון. אני לא חושבת שסטירה קטנה יכולה להזיק. אם היינו יכולים להמשיך לחנך אותם כמו שעשינו באתיופיה, התופעה הזאת פשוט לא הייתה קיימת". 

"קריית משה היא לא הארלם"

אבבי זאודה, חבר מועצת העיר ומתנדב בעמותת "פידל" לחינוך ושילוב חברתי של יוצאי אתיופיה בישראל, אמר כי עדיין ישנן בעיות בשכונת קריית משה בעיר רחובות, אך מצב הנוער בסיכון השתפר בשנתיים האחרונות. "כל מי שאומר שזו שכונה בעייתית - זה קשקוש. זה אולי היה נכון לפני מספר שנים, אבל עכשיו זה שונה, והשכונה במגמת עלייה".

זאודה הדגיש כי בעיית הנוער בסיכון היא כלל רמה ארצית ולא רק נחלתה של קהילת יוצאי אתיופיה. "ניתן לראות כיצד בימי שישי ברחוב הרצל בעיר (הרחוב שסמוך אליו אירע הרצח י.ב.) ישנם נערים שיוצאים לבלות, אך הם אינם רק מהעדה האתיופית. במקום להיות אטומה ולשתוק הממשלה צריכה לתת יותר תקציבים ברמה הארצית".  

מלקו סולומון, יו"ר ועד השכונה ופעיל בעיר שנים רבות, סיפר בשיחה עם ynet: "אני מכיר את הנרצח מאז כיתה א'. מדובר בילד טוב ותלמיד מצוין שבא ממשפחה טובה עם שני הורים עובדים". סולומון סיפר כי גופים ממסדיים והתנדבותיים תורמים רבות לשילוב בני הקהילה בחברה הישראלית.

שכונת קריית משה ברחובות. מאות זרמו לסוכת האבלים (צילום: מיכאל קרמר)

לדבריו, המאמץ הניב תוצאות בשנים האחרונות, אך התקשורת ממשיכה להציג את תושבי השכונה באור שלילי. "רק כשמתרחשים מקרים קשים, כמו שאירע בשישי האחרון, כל התקשורת מגיעה לכאן. אולם, כשהתרחשו כאן דברים טובים בשנתיים האחרונות, אף אחד לא הגיע".

"נוער אלים - תוצרת הארץ"

מצב הפשיעה והאלימות בקרב בני הנוער יוצאי אתיופיה אינו חדש. לפני כשבועיים מסרה האגודה הישראלית למען יוצאי אתיופיה דו"ח בנושא נוער עולה בסיכון לשר לביטחון פנים, אבי דיכטר. על-פי הנתונים המצוינים בדו"ח, מספר התיקים הפליליים שנפתחו לילדי העולים האתיופים בגילאי 20-12 גדול פי 2.42 מיתר החברה הישראלית.

בשנת 2006 היו עשרה אחוזים מהאסירים הקטינים שמרצים עונש בבתי כלא, ממוצא אתיופי. פי חמישה משיעורם באוכלוסיית בני הנוער. בעיר רחובות נפתחו באותה השנה 225 תיקים פליליים לנערים מהעיר, מתוכם 118 נפתחו לבני העדה האתיופית - יותר ממחצית.

מנכ"ל האגודה למען יהודי אתיופיה, דני אדמסו, הוסיף: "ילדים אינם נולדים עם סכין ביד. העובדה שנערים רבים בגיל צעיר מוצאים עצמם בבתי כלא מעידה על קריסה של מערכת החינוך שלא למדה את צרכיהם של העולים. לאור העובדה שכשליש מבני הנוער יוצאי אתיופיה נולדו בארץ מעידה על נוער אלים תוצרת הארץ שיצרנו כאן במו ידינו. האלימות שמבצעים בני נוער, ללא קשר מאיזה שכונה ומאיזו קהילה, הוא ביטוי לתסכול, מועקה וחוסר מעש שבו נתונים הילדים".