ליאור להב, המוכר יותר בעולם בכינוי "סולאר סיסטם", נחת לפני כשנתיים עם הצוות שלו בשעת לפנות בוקר בפרנקפורט. סבתו היא ניצולת שואה והתחושה שכעת הוא מגיע להופיע כאמן מבוקש בגרמניה ריגשה אותו. "ראיתי שהשמש החלה לצאת", הוא מספר, "והיה לי קצת זמן. אז בלי לחשוב פעמיים הוצאתי סידור, הנחתי תפילין והתפללתי. זה מאוד מאוד מיוחד".
מי שלא מצוי בסצינת הטראנס אולי לא מכיר את סולאר סיסטם, אבל להב מופיע דרך קבע בברזיל במסיבות של עשרות אלפי אנשים, ולא מזמן הוא חזר מסיבוב הופעות שנמשך כחמישה שבועות באנגליה, דנמרק וגרמניה. בעוד כשבועים הוא יוצא לסיבוב הופעות בצרפת, איטליה ופורטוגל. בארץ הוא הופיע כמעט בכל מקום שבו מנגנים טראנס, ובקרוב ייצא אלבום הבכורה שלו בחברת התקליטים נויה רקורד.
"האנרגיה והשמחה במוזיקה מהסוג הזה עושים לי את זה", מספר להב על הטראנס. "אנשים באים לרקוד לשמוח. בחו"ל אנשים מגיעים לארבעה-חמישה ימים של מסיבות וריקודים, ופשוט חוזרים מפורקים. למוזיקה יש עוצמה והיא כבר הפכה להיות חלק ממני. המטרה שלי היא לעשות שמח בעולם, להוציא אנרגיות".
ואיך הגעת מזה לדת?
"משהו גדול בנשמה שלי משך אותי לשם. לפני כמה שנים החלטתי שאני רוצה ללכת לבית הכנסת בערב שבת, והשירה של 'לכה דודי' עוררה בי צמרמורות. באותה תפילה, רב העיר של נהריה - הרב מייטל'ס, קלט אותי ואמר לי שאוכל לפנות אליו בכל שאלה ועניין שיש לי בדת.
סולאר סיסטם נותן בראש (צילום: ניר ספרי)
"אימצתי בחום את הצעתו, וכך מצאתי את עצמי מטריד אותו כל שעה עם עוד ועוד שאלה. הרבה דברים התחוורו לי שלא ידעתי קודם, כמו העוצמה שיש בפרקי תהילים, בקידוש, הבדלה והנחת תפילין כל בוקר. התחלתי להכניס את המוּדעות הזו לבית שלי, שהוא חילוני. עוד יש לי דך לעשות בדת, להתקדם בשמירת שבת ובנושאים נוספים, אבל אני מאוד משתדל".
ואתה מחבר בין הדת למוזיקה?
"כן, בוודאי. למשל, חלק משמות הטרקים אני שואב מהמקורות, כמו "סוד החכמה" ו"רמת הנשמה". מבחינתי, זה סוג של מסר. הדת היא המקור שאני שואב ממנו את האנרגיות שלי, וזה רק הולך וגובר.
ייצוא ישראלי (צילום: ניר ספרי)
"הדרגה המוזיקלית שאני נמצא בה, תואמת את הדרגה הרוחנית שלי. זאת אומרת, אני משתדל לעשות דברים מהלב. לא סתם בחרתי במוזיקה כמקצוע - זה מה שאני יודע לעשות הכי טוב וזה גורם לי שמחה, כך גם מצווה שאני בא לקיים עושה לי שמחה בלב. וכמו שהאהבה שלי לדת הולכת ומתגברת, כך גם אהבתי למוזיקה".
מוזיקת טראנס מזוהה במדינה מסוימת של פריקת עול, קיים קונפליקט בינה לבין הדת?
"כן, קיים. אני מנסה לעמוד בניסיונות האלו מדי יום. אני לא תמיד מצליח, אבל אני משתדל. זה לא קל. למשל, בשנה שעברה הציעו לי להופיע בשוויץ בתאריך שיצא ביום כיפור. אמרתי שאני לא מוכן לקבל את העבודה, למרות שמדובר בסכומים נכבדים. הלקוח פנה אליי ושאל 'למה?', ועניתי שזה יום קדוש לעם היהודי. הוא קרץ אליי ושאל 'כמה כסף אני צריך להוסיף לך כדי שאתה כן תבוא לנגן'. אמרתי לו שאין מחיר בעולם שתמורתו אחלל את יום הכיפורים.
להב ב"סוג של שליחות" (צילום: ניר ספרי)
"גם בעניין האוכל הכשר זה לא פשוט, אבל החלטתי שאני לא אוכל בשר בחו"ל אלא אם מדובר במקום שיש בו קהילה יהודית. יש לי סוכן יהודי שמסדר לי שהכל יהיה כשר".
למה אין אמנים דתיים בתחום הזה?
"זה תחום שמאוד נוגע לקהל החילוני, ורוב העשייה היא בחו"ל. יש המון ברסלבים שאוהבים מוזיקת טראנס, אבל לצערי כל שאר החברה הדתית עדיין לא מקבלת את המוזיקה הזו. חושבים שזו סתם אנדרלמוסיה, לא מבינים. קשה לי להסביר לאנשים דתיים מה שאני עושה. זה עולם מלא בסטיגמות על סמים, בחורות, אלכוהול ועוד. אבל בתכל'ס - זה מוזיקה. באופן כללי, אני מרגיש שאני בסוג של שליחות, אם כי לאו דווקא כלפי הדתיים".
איזו שליחות?
"בדרך כלל מי שמביא אותי למסיבות הם גויים, שלא מבינים מה אני עושה. פתאום, באמצע חזרות, אני מוציא סידור ומתפלל. סוכן אחד שאל אותי פעם 'מה אתה עושה?' ועניתי לו כמו כל יהודי טוב בשאלה: 'אתה מתקשר לחברה שלך?', הוא ענה לי שכן, כל יום. אז אמרתי לו שגם אני מתקשר כל יום לבורא עולם, באמצעות התפילין. הוא חייך ואמר: 'אתם היהודים תעשו את העבודה שלכם, ואנחנו נמשיך לעשות מסיבות'".
ואיך התגובות בחו"ל?
"נהדרות. מספר חברות בינלאומיות הוציאו את הטרקים שיצרתי והפיצו אותם בצורה של אוספים. אפשר למצוא את זה בכל מיני מקומות בעולם. אני זוכ גם פעם שבחור איראני פנה אלי במסנג'ר ואמר לי שמאוד אוהבים שם את המוזיקה שלי. התפלאתי, ושאלתי אותו אם הוא יודע שאני מישראל. הוא אמר שלא אין בעיה עם זה, ושבכלל לחברה האיראנית הצעירה אין עניין עם ישראל, רק למשטר יש".
לפני ארבע שנים אביו של להב נפטר. לדבריו, הוא החליט להשתמש באירוע הטראומתי הזה כדי להתחזק מבחינה דתית, נפשית ורוחנית. קודם לאחת ההופעות הגדולות ביותר שלו בברזיל, לפני כשנה, הוא לקח חמש דקות לעצמו: "ניהלתי שתי שיחות חשובות. האחת - התפללתי לבורא עולם שהכל יהיה בסדר. פשוט דיברתי איתו, וביקשתי הצלחה. השנייה הייתה עם אבא שלי, אמרתי לו שאני מקווה שהוא צופה בי, ומרוצה ממה שהוא רואה מלמעלה".
עוד סיפורי הצלחה ב-ynet יהדות:
דב אלבוים
ישי לפידות
חוה מונד
מנחם הורוביץ
ברוך קרא
דני פארן
