מתכוננים למלחמה? הטיפול בערכות המגן תקוע

תרחישים אפשריים של הסלמה מול הסורים עולים כמעט מדי יום, למרות שבמישור המודיעיני אין כל מידע על כוונת הסורים לתקוף. מה שבכל זאת צריך להדאיג הוא הטיפול הלקוי בכל נושא ערכות המגן. אזרחי ישראל עלולים למצוא את עצמם ביום פקודה בלי מסיכות אב"כ. במערכת הביטחון מפנים אצבע מאשימה למשרד האוצר וטוענים שלא קיבלו אפילו שקל אחד. התוצאה: הערכות שנמצאות בבתי האזרחים אינן ראויות לשימוש, ואלו שנאספות תקועות במחסנים. במפעל "שלאון" בקריית גת, שאמור לרענן את המסיכות, עדיין מחכים לעבודה.

הדרישה המקורית של משרד הביטחון לצורך שיקום ורענון הערכות עמדה על כ-300 מיליון שקלים. סגן שר הביטחון, אפרים סנה, שמרכז את העניין, ניהל כבר מגעים רבים מול האוצר במטרה לקבל את הכסף. האוצר, לאחר דין ודברים, הבטיח להעביר בשלב הזה כ-40 מיליון, אולם בפועל טוענים במשרד הביטחון שלא הגיע אפילו שקל אחד.

גורמים במשרד הביטחון אמרו ל-ynet: "מדובר בהתנהלות שערורייתית. לא יתכן שדברים הגיעו לידי סיכום אבל האוצר יעמוד על שלו, לא יעביר את הכסף ואחר כך כשחלילה יקרה משהו, כולם יבואו בטענות למערכת הביטחון".

ממשרד האוצר נמסר: "בסיכום מול משרד הביטחון שנחתם במאי 2005 הוקצו כ- 450 מיליון שקלים לטובת מוכנות המשק והתגוננות האוכלוסייה. סכום זה הועבר במלואו למשרד הביטחון, ומכאן שהטענות המועלות מצד מערכת הביטחון תמוהות וחסרות כל בסיס.

"משרד הביטחון, לאחר קבלת מלוא הסכום שהוגדר על ידו בתוכנית המקורית, דרש תוספת של 300 מיליון שקלים בין השנים 2007-2008 - דרישה שלא נכללה בתוכנית המקורית ולא סוכמה עם משרד האוצר".

בינואר 2007 החלו חברות "מנפאוור" ו"כץ הובלות", שזכו במכרז, במלאכת איסוף ערכות המגן מבתי התושבים. בכל יום פועלים כ-30 צוותים בכל רחבי הארץ שעוברים דירה דירה ואוספים את המסיכות. עד כה הצליחו האוספים לעבור את רף מיליון המסיכות, מכל הסוגים, מתוך יותר משש מיליון.

התהליך אמור להימשך שנה וחצי, ובמהלכה נשמרות ערכות המגן במחסנים מיוחדים עד שמשרד הביטחון יחליט לאסוף אותן משם ויתחיל בתהליך שיקום ורענון. תהליך האיסוף מתבצע בצורה יעילה ונמסר שרוב האזרחים משתפים פעולה עם האוספים ומוסרים להם את המסיכות. הבעיה מתחילה עכשיו, כאשר הערכות תקועות במחסנים וכסף לרענון - אין.

במשרד הביטחון אומרים גם כי הנושא היה אמור לעלות לדיון בקבינט המדיני-בטחוני אבל הנושא מתמהמה ואינו זוכה למענה הולם. "מצד אחד ברור לכולם שמדובר בנושא חשוב וכאשר יהיה צורך בכך, לא יהיה זמן לבצע את כל התהליך", אמרו גורמים במשרד. בפיקוד העורף מכינים למקרה של עימות מסוג זה גם פתרונות אחרים כמו למשל שהייה בחדר אטום ואחרים, וגם שם מודים שמדובר בפתרונות לא מספיקים.

"שיקום וריענון המסיכות החל מאוחר מדי"

זאב ליבנה, אלוף פיקוד העורף לשעבר ומי שהיה חבר בוועדה שבחנה והמליצה כיצד לטפל בנושא ערכות המגן, אומר כי המדינה ערוכה להתמודד עם איום כימי אך לא באופן אופטימלי.

אם אכן תעמוד ישראל בפני סכנה של התקפה כימית, אומר ליבנה, קיימת במערכת הביטחון תוכניות של השלמת מסיכות לשעת חירום. עם זאת, לדבריו, במידה שתתפתח מלחמה כוללת "ישנם פערים שייקח זמן למלא אותם, ובהחלט עלול להיות מצב שתושבים יהיו בסיכון". המקלטים לבדם, הוא מדגיש, לא יספיקו בכדי לתת הגנה מלאה: "כל מרחב סגור לא נותן מענה במאה אחוז. בזמנו בדקנו את העניין ומענה של מאה אחוז זה ערכת מגן פלוס חדר אטום, או שילוב של ערכת מגן וחדר ביטחון. ברגע שיש רק אחד מהם, המיגון הוא יותר קטן".

ליבנה מציין כי גם אם תפרוץ מלחמה בקיץ אין זה אומר שהאויב ישתמש באמצעים כימיים כך שייתכן וכלל לא יהיה צורך במסיכות: "אני מעריך שיש סיכון קל מאוד שיעשו שימוש במלחמה בנשק כימי. עם זאת, המדינה צריכה להשלים את התוכנית בה החלה - איסוף המסכות, שיקומן והשלמה והצטיידות בהתאם לחוסרים. תהליך שיקום וריענון המסכות החל שלוש שנים מאוחר מדי בגלל ויכוחים על תקציב, אחריות ובירוקרטיות. ככל שנשלים את הפער מהר יותר כך ייטב, כדי שנרגיש בטוחים". 

במפעל "שלאון" מחכים להזמנות 

מערכת הביטחון לא פנתה עדיין למפעל הגדול ביותר בארץ לייצור ערכות מגן אזרחיות "שלאון" בקריית-גת כדי להזמין ערכות חדשות או לרענן את הקיימות. מנכ"ל המפעל, מיכאל בראון, אומר ל-ynet: "לא אתפלא אם יקרה בקרוב, אבל צריך לזכור כי נצטרך לגייס עובדים, ובמקביל להוציא את קווי הייצור המאוחסנים משנת 2003. וכל זה עונה על השאלה על רמת המוכנות שלנו לייצור המוני".

מפעל "שלאון" סיפק לכל תושבי מדינת ישראל את ערכות המגון במלחמת המפרץ הראשונה וגם במלחמת עיראק השנייה. המפעל עבד ב-3 משמרות עם מצבת כוח אדם של 1,000 עובדים כדי לעמוד בקצב ייצור שיא שנדרש באותם הימים. המפעל מקיים קשר רציף עם משרד הביטחון ומייצר עבור צה"ל מערכות מיגון שונות בכל ימות השנה.

אבל מאז 2003 נדמו פסי הייצור. כיום מועסקים במפעל 130 עובדים בלבד. פסי הייצור נעטפו והוכנסו לאחסון ממושך במחסני המפעל לכל צרה שלא תבוא. בימים אלה נמצא מבצע איסוף ערכות המגן מבתי התושבים בשיאו, וגם בעניין זה - אין שום הסכם פורמלי עם המפעל. בראל: "יש הסכם הבנות בעניין זה, אבל לא הסכם כתוב ולא הסכם פורמלי".

כמה ערכות תוכלו לייצר בשעת חירום? "אנחנו ערוכים במידה כזו שאם יקרה מצב חירום נוכל לטפל בזה בצורה אפקטיבית. להגיד שאנחנו לא מוכנים זה לא יהיה נכון, אך הנגזרת מכך שנצטרך לגייס עובדים ולהוציא מכונות מאחסון ממושך מעידה על רמת המוכנות".