שתף קטע נבחר

בתי החולים בצפון: המדינה לא מזדרזת למגן

במלחמה האחרונה עבדו הצוותים ברמב"ם שעות נוספות ונאלצו להעביר מטופלים ממקום למקום כדי לשמור על שלומם. כמעט שנה אחרי, תוכניות המיגון כבר מוכנות אבל המדינה לא מעבירה את הכסף והרופאים מזהירים: "אם תפרוץ מלחמה, חיילים ואזרחים שיגיעו אלינו יהיו מוגנים פחות מאשר בכלים המשוריינים או במקלטים בבית". בדיקת ynet בשאר בתי החולים בצפון מעלה כי רק תושבי נהריה והסביבה יכולים להיות רגועים באמת

האם מערכת הבריאות נערכת כראוי לתרחיש של מלחמה נוספת? בבתי החולים בצפון הארץ, שעמדו בקושי רב בעומס במהלך מלחמת לבנון השנייה, הכינו תוכניות לבניית מחלקות ממוגנות אבל מתברר שלאף אחד לא בוער שום דבר. מבדיקת ynet מתברר שברמב"ם בחיפה למשל, זקוקים ל-160 מיליון שקל להשלמת העבודות אבל המדינה שלחה את פרנסי בית החולים לחפש תורמים. גם ביתר בתי החולים בצפון המצב אינו מזהיר.  

 

"במקרה של מלחמה נוספת, לא נוכל לקחת אחריות על חיי חיילים פצועים ואזרחים שייפגעו בעורף", מזהירים גורמים ברמב"ם, בית החולים הגדול בצפון הארץ. "כשיגיעו אלינו הם יהיו מוגנים פחות מאשר בכלים המשוריינים או במקלטים בבית". במלחמה בקיץ האחרון פונו לרמב"ם פצועים רבים מלבנון וחדרי הניתוח עבדו שעות נוספות, כאשר שם המשחק למרבה הצער היה - אלתור. כיום, למרות ההבטחות והתוכניות שאושרו, דבר לא השתנה ולטענת אנשי בית החולים לא התקבל מהממשלה אפילו שקל.

 

במהלך המלחמה הועברו החולים ברמב"ם למחלקות מאולתרות, בקומות הנמוכות ובמרתף. המחלקה לטיפול נמרץ לילדים הועברה למרתף ששימש בעבר מחלקת יולדות, ואילו קומת המרתף הגדולה בבניין המרכזי הוסבה בתוך ימים למחלקת אישפוז ואיכלסה את המחלקות הפנימיות ומחלקות הלב. בשאר אגפי בית החולים פונו הקומות העליונות והחדרים הפונים צפונה (משם נורו הקטיושות), על החלונות נפרשו יריעות דביקות כדי למנוע חדירת רסיסים, מתקנים חיוניים מוגנו בשקי חול והוקמו מתחמים ממוגנים - בין היתר במרכז הקניות של בית החולים, הממוקם כחצי קומה מתחת לפני הקרקע.

 

אבל כאמור, למרות שכמעט שנה עברה מאז המלחמה, דבר לא השתנה. בית החולים הכין תוכנית מפורטת הכוללת מיגון חדר המיון והמחלקה לטיפול נמרץ שנמצאים כיום מתחת לגג פח, והקמת שלוש קומות תת קרקעיות. קומות אלו ישמשו בימי שגרה כחניון ובשעת חירום יהוו בית חולים חליפי שיכיל 500 מיטות.

 

"לא מדובר פה בסכומים מטורפים שהמדינה לא תוכל לעמוד בהם. מדובר ב-160 מיליון שקלים, אבל הממשלה שלחה אותנו לחפש תורמים לתוכנית הזו במקום לממן אותה בעצמה", אמרו גורמים בהנהלת בית החולים. לדבריהם, התורמים עצמם מסרבים להשתתף בהקמת תשתיות לבית החולים וגורסים - כנראה שבצדק - כי זהו תפקידה של המדינה.

 

"אי אפשר להכניס את בית החולים רמב"ם לשורה אחת עם בתי החולים האזוריים - לא בגלל שהוא טוב יותר, אלא בגלל שהוא מטפל בתחומים שאין בבתי חולים אחרים כמו ניורו-כירורגיה או מחלקת כוויות מתקדמת", מוסיפים אותם גורמים. "אם המיגון בבית החולים לא יטופל, במקרה של מלחמה נוספת לא נוכל לקחת אחריות על החיים של חיילים ואזרחים שנפצעו בקרב".

 

מנהל בית החולים, פרופסור רפי ביאר, משווה את מיגון בית החולים לרכישת כלי נשק יקרים על ידי המדינה: "כמו שהמדינה קונה מטוס קרב או טנק משיקולים אסטרטגיים, ככה גם המיגון של בית חולים כמו רמב"ם - שלו תפקידים חיוניים - צריך להיות שיקול אסטרטגי. זה חשוב גם לטיפול בחיילים פצועים וגם לטיפול באוכלוסייה אזרחית בעורף. אוזניי הממשלה אטומות".


פינוי אחד מני רבים לבית החולים רמב"ם, במהלך המלחמה (צילום - AP)

 

בבית החולים 'כרמל' בחיפה המצב טוב יותר ובימים אלו נבנה במקום חדר מיון חדש. תוספת תקציב שהתקבלה - בחלקה מתרומות - תאפשר למגן את חדר המיון כמקלט עילי ובנוסף ניתן יהיה להפוך את מחלקות אישפוז היום בבית החולים, הממוקמות במקלט, למחלקות פנימיות עבור חולים שאין אפשרות לפנותם בשעת חירום.

 

למרות הבקשה ממשרד האוצר להתייחס לטענות אנשי רמב"ם, התקבלה תגובה כללית בלבד: "החלטת הממשלה בנוגע לחיזוק הצפון וחיפה מה-14 ספטמבר 2006 קבעה כי יועברו לבתי החולים בצפון 52 מיליון שקלים. בהמשך להחלטה זו נחתם הסכם בין משרד האוצר למשרד הבריאות, על פיו משרד הבריאות יפנה את 52 מיליון השקלים לטובת כיסוי הגירעונות ואובדן ההכנסות של בתי החולים באזור הצפון. עוד סוכם כי נושא פיתוח ומיגון בתי החולים יידון בהמשך בין משרדי הבריאות והאוצר במסגרת דיוני תקציב 2008".

 

משרד הבריאות מסר בתגובה כי "לאחר מלחמת לבנון התקבלה בממשלה החלטה למגן בתי חולים בקו עימות, בתוכם רמב"ם, בעלות של 480 מיליון שקלים. משרד הבריאות גייס כשני-שליש מהסכום אשר מותנים בהשתתפות המדינה בשליש הנותרים. שר הבריאות זועם על התרגילים של אנשי האוצר ועל אי העברת הכספים - דבר שמעמיד את מתן התרומות בסכנה של ממש".

 

שר הבריאות, יעקב בן-יזרי: "מתוקף תפקידי אני אמון על מערכת הבריאות ושלום הציבור, אולם אם אין בידי לבצע משימה זו ואם משרד האוצר ונעריו הם אלו שמנהלים את מערכת הבריאות, כנראה שאין כל צורך בשר בריאות. ייתכן שאני צריך לשקול את המשך דרכי בתפקיד והמשך השותפות של סיעת גיל בקואליציה".

 

נהריה: חופרים, משפצים וממגנים

גם המצב בנהריה טוב בהרבה לעומת רמב"ם, ובית החולים הממשלתי בעיר הוא היחיד בצפון שיכול לתת פיתרון מיגון תת-קרקעי בתוך פרק זמן קצר לכל החולים ואנשי הצוות במתקן. במהלך מלחמת לבנון השנייה הועברו מאות חולים למחלקות הנמצאות מתחת לקרקע או במבנים ממוגנים בנהריה.


מחלקת העיניים בנהריה, אחרי פגיעת קטיושה (צילום: רענן בן צור)

  

"שמונה חדרי ניתוח מתוך 12 שיש בבית החולים נמצאים מתחת לפני האדמה ויכולים להמשיך ולתפקד גם תחת אש", אומר דובר בית החולים, זיו פרבר. "בימים אלה נמשכת בניית מחלקה גריאטרית שעוברת שיפוץ מאסיבי. כבר נחפרו מנהרות תת-קרקעיות על מנת לחבר את המחלקה למתחם הממוגן. את הכסף לשיפוצים אלה, בסך כ-23 מיליון שקל, גייסו עבור בית החולים אנשי מפלגת הגמלאים, בהם שר הבריאות יעקב בן-יזרי".

 

בתקופה הקרובה יתחילו בבית החולים בנהריה בבניית שני מתחמים נוספים - חדר מיון חדש, מודרני וממוגן, וחניון שיכלול חמש קומות ויהיה ממוגן מפני קטיושות. "הדבר יגן גם על המבקרים בבית החולים, ועל רכושם", ציין פרבר. עלות הקמת החניון 13 מיליון שקל.

 

צפת: הממשלה לא ממגנת, הבג"ץ בדרך

אבל נהריה, כך נראה, היא מקרה בודד ואופטימי בתוך תמונה כוללת אפורה. כך למשל הנהלת בית החולים "זיו" בצפת נאבקת נגד סירוב הממשלה לכלול אותו בפרוייקט המיגון לאחר המלחמה. ד"ר אוסקר אמבון, מנהל בית החולים: "במלחמת לבנון השניה טופלו בבית החולים שלנו כ-900 חיילים, זאת בנוסף לאזרחים רבים שנפצעו מרקטות שנחתו בצפת וביישובי הסביבה. צוותי בית החולים סיכנו את חייהם ופעלו תוך כדי נפילת הרקטות בקליטת נפגעים ובפינוי פצועים ממנחת המסוקים, אבל לצערי טרם נמצא מענה שיסייע לנו בהתמודדות עם מצב דומה בעתיד".

 

מאיר מוסקוביץ', יו"ר "אגודת הידידים" של בית החולים בצפת, אמר ל-ynet: "הנהלת האגודה אישרה בישיבתה האחרונה הגשת בג"צ בנושא אי-מיגון בית החולים. היינו מעדיפים לסיים את הנושא באמצעות דיון מסודר מול משרד הבריאות אך מאחר והדבר לא היה מונח בפני הממשלה כאינטרס לאומי ממדרגה ראשונה, ולמרות מסקנות שעלו מהמלחמה, לא נותר לנו אלא לפנות לערכאות משפטיות. בית החולים בצפת צפוי ליטול חלק קריטי בכל אירוע מלחמתי שעתיד להתרחש - הן בחזית הלבנונית והן הסורית - ולכן עליו להיות מוכן וערוך ברמה המקסימלית לכל תרחיש אפשרי".

 

מנהלי בתי החולים בצפון התריעו מיד לאחר המלחמה על הצורך לבנות אזורים ממוגנים שייתנו את המענה הנדרש והאישורים לבניה אמנם ניתנו, אך התקציב מתמהמה. "אפשר לבנות בניין בחמש שנים ואפשר ב-15 שנה. אני חוששת שבכדי להיות ערוכים למלחמה הבאה 15 שנים זו תקופה מאוד ארוכה", אמרה מנהלת בית החולים העמק בעפולה, ד"ר אורנה בלונדהיים.

 

עפולה וטבריה: הבנייה החלה, רק שלא תתחיל גם מלחמה

גם בבית החולים פוריה שבאזור טבריה אין מרחב ממוגן המאפשר קליטה של חולים רבים ובמהלך מלחמת לבנון השנייה הועברו המאושפזים בקומות העליונות למחלקות אחרות הנמצאות בקומות נמוכות יותר. פיקוד העורף העביר לבית החולים בטונדות למיגון מחלקות שונות ומתחמים חשובים כגון מחסנים למיכלי החמצן, אבל התחושה הכללית הייתה של אלתור בזמן אמת. "אין לנו שטחי אשפוז תת-קרקעיים ולכן השתדלנו לנצל את מעט החדרים הממוגנים הקיימים. זה בוודאי אינו נותן מענה", אומר סגן מנהל בית החולים, ד"ר עופר תמיר.


המנהל האדמניסטרטיבי של 'פוריה' באתר הבנייה הלא גמור (צילום: חגי אהרון) 

 

בימי המלחמה עמד בית החולים פוריה בפני בניית חדר מיון חדש, אולם עם סיומה החליטה ההנהלה לבנות גם חדר מיון תת-קרקעי לשעת חירום אשר עלותו מוערכת בכארבעים מיליון דולר. "הדרישה שלנו להקים מערך ממוגן הקפיצה את המחיר פי שניים, אך למיגון של חולים אין מחיר", מסביר ד"ר תמיר. "המלחמה נתנה שתי תובנות: האחת - חשיבות המיגון של מאושפזים, והשנייה - דחיפה למקבלי החלטות לאשר ולממן ביצוע של פרוייקטים כאלה". בפוריה מקווים כי סיום הבניה יהיה בעוד שנתיים, ועד אז אולי תצא לדרך גם תוכנית המגירה של בניית מערך יולדות ממוגן, בעלות של 10 מיליון דולרים אשר נכון לעכשיו טרם נמצא לה מימון.

 

גם מזרחה משם, בבית החולים העמק בעפולה, נזכרים בפינוי קומות האישפוז העליונות, מיגון יחידות באמצעות בטונדות והעברת חולים ממחלקה למחלקה תוך סיכונם וסיכון אנשי הצוות במהלך הקיץ האחרון. "מלחמת לבנון השנייה העמידה לראשונה בתי חולים בסיטואציה בה הם נדרשים לתפקד תחת ירי טילים. מעולם לא הכינו אותנו לכך", אומרת מנהלת בית החולים, ד"ר אורנה בלונדהיים.


בית החולים העמק בעפולה. מבנה חדש וממוגן (צילום: חגי אהרון)

 

לדברי ד"ר בלונדהיים, לפני המלחמה דרש פיקוד העורף מבתי החולים בצפון לבנות בכל מחלקה חדר ממוגן או שניים, אבל "זה בוודאי לא ענה על הצורך במלחמה הנוכחית. להעביר חולים בין אזעקה לנפילת טיל לחדר ממוגן זה דבר בלתי ישים, ובנוסף לא ניתן להחזיק חולים במשך שעות ארוכות בחדרים אלו".

 

עם תום המלחמה דרשו מנהלי בית החולים בעפולה להפסיק את העבודות שהחלו במבנה הכירורגי החדש ובמקום זאת לבנות מערך ממוגן. הדרישה התקבלה ובמבנה החדש צפויות להיבנות שתי קומות ממוגנות מפני כל תרחיש אפשרי: באחת יהיו חדרי ניתוח ובאחרת מאה מיטות אשפוז לשעת חירום.

 

"היה צריך להגדיר כי בעת מלחמה בתי החולים יכולים לתת מענה של חדר מיון ממוגן, חדרי לידה ממוגנים וחדרי ניתוח, זה דבר מינמלי שצריך להיות קיים בכל בית חולים וזו חובתה של מדינת ישראל לתת לכך מענה", אומרת ד"ר בלונדהיים. "למרות זאת, אני לא מכירה הגדרות כאלה". אגב, הבניין החדש - שעלותו מוערכת בכארבעים מיליון דולר - נמצא כיום בשלבי בנייה אולם על סיום עתידי איש כעת לא מדבר. נותר רק לקוות שהממשלה ואסד ימתינו עוד קצת עם המלחמה.

 

בהכנת הידיעה השתתפו חגי עינב ומורן ראדה
לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
רמב"ם. חשש לגורל המטופלים
צילום: דורון גולן
בן-יזרי. אצבע מאשימה לאוצר
צילום: ירון ברנר
ד"ר אמבון, ביה"ח בצפת. הממשלה לא מסייעת
צילום: אביהו שפירא
עפולה. לא יודעים מתי יסתיימו העבודות
צילום: חגי אהרון
צילום: עופר מאיר
פרופ' רפי ביאר. "שיקול אסטרטגי"
צילום: עופר מאיר
מומלצים