שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מדוע קיימת התנגדות לאבולוציה ולדארוויניזם?
    פרסומו של "מוצא המינים" עורר שורה של פולמוסים סוערים שהסתיימו בניצחון מוחץ של המדע על הכנסיה, על הדעות הקדומות ועל חשכת ימי הביניים. אולם המחלוקת בשאלת מוצא המינים בכלל והאדם בפרט, טרם הסתיימה

    על פי התיאור המקובל, פרסומו של מוצא המינים של דארווין ב- 1859 עורר שורה של פולמוסים סוערים שהסתיימו בניצחון מוחץ של המדע על הכנסיה, על הדעות הקדומות ועל חשכת ימי הביניים. אם, לפני הפרסום, פילוסופים, תיאולוגים, מדענים ורוב האנשים המשכילים האמינו שמיני היצורים החיים כיום נבראו בו-זמנית כמות שהם, שהעולם הוא בן כמה אלפי שנים, שהאדם נברא בצלם אלוהים, שהוא מרכז היקום ושהכל נברא למענו, הרי אחרי פרסום מוצא המינים, כל זה הפך לנחלת העבר. זהו התיאור המקובל, אולם המציאות היא שונה.

     

    המחלוקת לא הסתיימה, היא מתעוררת מדי פעם, ולפעמים בצורה דרמטית למדי, כמו במשפט הקופים המפורסם בשנות ה- 20 (של המאה הקודמת) בארה"ב. פונדמנטליסטים דתיים, הרואים בתנ"ך גילוי אלוהי, שוללים את האבולוציה מכל וכל. אולם גם בין אלה שמקבלים את קיומה, יש המתנגדים להסבר הדארוויני. מדי פעם אנו עדים לפרסומים סנסאציוניים, המנצלים ומנפחים מחלוקות תיאורטיות ספציפיות שמטבע הדברים מתעוררות בחזית המחקר, ומשתמשים בהן כראייה לקריסת כל מפעלו של דארווין. לבשורה כזאת על "מותו" של דארווין, הגיב ס.ג'. גולד, בצטטו את מרק טוויין - "הדיווחים על מותי הם מוגזמים מאד".

     

    הטעמים להתנגדות לדארוויניזם הם שונים. מה שמעורר התנגדות הוא שהדארוויניזים מבוסס על תפיסה נטורליסטית ומטריאליסטית, ללא הכוונה ומטרה, ושהוא מתווה גישה מתודולוגית חדשה של חקר האדם על כל היבטיו. ההתנגדות באה מבעלי אידיאולוגיות שונות ואף מנוגדות. בשמאל טוענים שהדארוויניזם מטפח שמרנות ומקדש את הסטטוס קוו משום החשבת יתר של הגורמים הביולוגיים בעיצוב החברה, בהשוואה לגורמים הסביבתיים ("דטרמיניזם ביולוגי"). בימין מאשימים את הדארוויניזם בהרס סמכותם של ערכי המסורת והמוסר. בשנים האחרונות יכולים שוללי האבולוציה והדארוויניזם לשאוב עידוד מהמגמה האנטי-מדעית הקולנית שהפכה לאופנה והדוגלת ב"רב-תרבותיות".

     

    המחלוקת עם פונדמנטליסטים דתיים (נוצרים או יהודים) רחוקה מלהיות מחלוקת תיאורטית גרידא. היא נוגעת לשאלות עקרוניות של חופש החשיבה והביקורת, ושל מעמדו של המדע לעומת סמכותם של צווים דתיים ודוגמות דתיות. הפולמוס מתלהט בשאלת מוצא האדם - האם הוא נברא בצלם או התפתח מהקוף (ליתר דיוק - מאב אבולוציוני משותף). לנקיטת עמדה בשאלה זו יש השלכות על תחומי חיים רבים - חינוך, תכנון המשפחה, הבנת הגורמים המניעים את הפרט והחברה ואפילו הכרעות פוליטיות קיומיות. כידוע, חלקים גדולים של הציבור הדתי בישראל אינם שותפים לוויכוח רציונלי ולחשיבה ביקורתית. בבתי ספר רבים (הממומנים על ידי המדינה) הוראת המדע לא עומדת במרכז, ואת התיאוריה הדארווינית והאבולוציה הס מלהזכיר.

     

    שיטות דמגוגיות וחסרות ביסוס

    גם במקומותינו מתפרסמים מדי פעם מאמרים נגד האבולוציה והדארוויניזם. אחד מהם הופיע, ללא ציון שם המחבר, כמודעה בתשלום! לפני כשנתיים, לרגל הוצאתו המחודשת בעברית של "מוצא המינים", הופיע, למרבית הפליאה, מאמר פולמוסי מכיוון בלתי צפוי. מבקר הספרות מנחם בן זיכה אותנו במאמר שכותרתו - "הדאווין של דארווין" ("ידיעות אחרונות", מקומון "תל- אביב", מדור "ספרות", 23.4.98).

     

    הנטייה הרווחת של אנשי מקצוע ואקדמיה היא להסתפק במנוד ראש ולהתייחס לדברים כאלה כאל קוריוז. ככלל, מדענים וחוקרים נוהגים להציג את ממצאיהם ומחקריהם בפני עמיתים ותלמידים העוסקים באותו התחום, שיש להם את הידע להעריך ולבקר את עבודתם, ואין להם לא את הדחף וגם לא את הניסיון להתפלמס עם מבקרי ספרות. התוצאה היא שהציבור הרחב הוא טרף קל לבעלי "בשורות" המנצלים את בורותו ולא נרתעים גם משימוש במגוון רחב של תחבולות ושיטות דמגוגיות כדי לרכוש את ליבו. מסיבה זו, ראוי לדעתי, להגיב למאמר המוזכר, מה גם שההתקפות על המדע ושיווק הבורות זוכים עתה למעמד מכובד בשם ה"רב-תרבותיות" וכחלק מפריחת ספרות ה"עידן החדש".

     

    להלן מנחם בן: "הקורא אולי יתמה מה לי, מבקר ספרות, ולתיאוריה מדעית, שעוסקים בה זה כ- 140 שנה מדענים בכירים מתחומי הביולוגיה והבוטניקה, הזואולוגיה והגיאולוגיה? והתשובה היא פשוטה: כדי להבין כמה מטומטמת היא התיאוריה הדארוויניסטית - שאת עיקריה כולנו מכירים - לא צריך להיות מדען. די לפקוח את העיניים ולהתבונן בעולם, וגם לחשוב קצת, לחשוב באמת, על הכל מחדש, דבר שרוב המדענים בימינו כנראה לא ממש מתורגלים בו (מאחר שכל אחד עוסק, כידוע, במקטע מדעי זעיר אחד, ולכן איננו מתחיל לראות את התמונה השלמה). אבל באמת, כדי לעמוד על מלוא אווילותה של תורת דארווין צריך להפסיק להתווכח עם אין ספור ההשערות האינסופיות באינספור עניינים בוטניים וזואולוגיים וביולוגיים (וכאמור מדובר בהשערות תיאורטיות בלבד, על פי הודאת המחבר, דארווין עצמו). צריך פשוט להתבונן בעולם עצמו, ביופי האלוהי של העולם, בהנדסה הפלאית של כל תא בעולם החומר. איך אפשר להאמין שכל זה נוצר מעצמו, בתהליך הדרגתי עיוור?... איך זה שהטבע 'יודע' ... להיות מהונדס באורח מושלם ומדהים ומופלא כל כך... איך זה שבני אדם רבים כל כך בולעים תיאוריה שוטה כל כך? אחת התשובות: למי שאינו מאמין באלוהים, אין תשובה אחרת".

     

    המאמר כתוב בסיגנון בוטה ומתריס והוא מגלה חוסר הבנה בסיסי, לא רק בנושא האבולוציה והביולוגיה אלא גם בטיבו של המדע ובשאלה הסבוכה של הקשר בין מדע ואמונה. תיקצר היריעה מלפרט את כל הטעויות והכשלים המופיעים בו, ולכן אצביע רק על אותם המשגים האלמנטריים שמאפיינים רבים מבין שוללי האבולוציה והדארוויניזם.

     

    היות שמנחם בן חושב "שלא צריך להיות מדען כדי להבין כמה התיאוריה הדארווינית היא מטומטמת" - לא מפליא שהוא לא מודע לכך שטענתו העיקרית - איך ייתכן ש"דבר כה מורכב (אורגניזם) נוצר מעצמו", היא מיחזור של טענה מאד ישנה. טענה זו הוצגה כבר לפני כ- 200 שנה בצורה הרבה יותר מתוחכמת על ידי כהן הדת והפילוסוף וויליאם פאלי, והיא מוכרת כמשל השעון. אדם מהלך בשדה ורואה סביבו מפוזרות אבנים. מנין האבנים? תשובתו - הן תמיד היו שם.

     

    אחר כך הנה, הוא מוצא שעון. כשהוא בוחן את מבנהו, הוא מגלה בתוכו מערך מורכב של גלגלי שיניים, מנופים וקפיצים עדינים. וכל החלקים האלה מתואמים בדיוק מירבי, כדי לבצע את הפונקציה שלו, שהיא הוראת הזמן. היש מקום לפקפק שקיים שען שיצר את השעון על פי תכנית ולמען מטרה מסוימת? וודאות זו תגדל אלף מונים כשיתברר שהשעון מסוגל ליצור עותק כמותו! ואם כך הדבר לגבי ארטיפקט כמו שעון, קל וחומר, אורגניזם ביולוגי, שמורכב לאין שיעור יותר משעון? ומסיים פאלי - הקביעה שלנוכח נימוקים כה משכנעים מישהו יכול להניח שאין צורך בקיומו של בורא, הרי היא הטענה האבסורדית של האתאיסטים. טיעונו זה של פאלי, הוא הוא אשר הופרך בשלל נימוקים משכנעים על ידי דארווין בספרו - מוצא המינים בדרך הבירור הטבעי שהתפרסם ב- 1859.

     

    תיאוריה מתפתחת

    מאז פרסומו, זכתה התיאוריה של דארווין לביסוס והרחבה הנמשכים גם בימינו. התגליות החשובות שנוספו, כוללות בין היתר - את חוקי התורשה של מנדל, גילוי תהליך חלוקת התא ותפקיד הכרומוזומים בתורשה, ניסוח התיאוריה המתמטית של הגנטיקה של אוכלוסיות וגילוי הדנ"א והצופן הגנטי; וכן גילויים חשובים בחקר המאובנים, כולל מאובנים המהווים את אותן "חוליות הביניים החסרות" בין הקוף והאדם. חשוב גם לציין שעד היום לא הוצעה כל תיאוריה חליפית של ממש לדארוויניזם.

     

    מנחם בן טוען שדארווין עצמו כינה את מפעלו "השערה תיאורטית" ועל כן אינו ראוי לאמון. הוא טועה. קיומה של האבולוציה היא עובדה ואילו הסברו של דארווין שהכוח המניע את התהליך הוא הבירור הטבעי, היא תיאוריה. למילה תיאוריה יש משמעות שונה בהקשרים שונים. החל מהשימוש היום יומי כמו בביטוי - "יש לי תיאוריה על החיים", כלומר יש לי דעה מסוימת על החיים, ועד להשערות בדרגה שונה של וודאות, במחקר המדעי. תיאוריה מדעית תפקידה לארגן את העובדות - חלקן מוכחות וחלקן מסתברות בדרגה זו או אחרת של וודאות, למערכת מחקרית קוהרנטית ומובנית. ההבנה כיצד מערכת כזאת פועלת היא הישג גדול בהרבה מהכרת כמה עובדות מבודדות. קיום האבולוציה היא עובדה מוכחת מעבר לכל ספק סביר (וזה המירב שאנו יכולים לצפות מכל קביעה מדעית), ואילו פעולתו של הבירור הטבעי היא תיאוריה המסבירה את התרחשותה.

     

    בכתבה הבאה: קיומה של האבולוציה והכוחות המניעים אותה.

     

    פרופ' יוסף נוימן הוא פרופסור אמריטוס לביולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטת תל-אביב. נוימן יתארח ביום א' הקרוב להרצאה במרכז EnlightenNext ביפו. לחצו כאן לפרטים נוספים .

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "מדוע קיימת התנגדות לאבולוציה ולדארוויניזם?"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים