ילדים אוהבים ספרים. עד שהם מגיעים לבית הספר
"אבא סיפור", "אמא עוד סיפור". בגיל צעיר ילדים ממש אוהבים ספרים וסיפורים. לא ברור למה, אבל כשהם מגיעים לבית הספר הם לומדים שקריאה היא מטלה מעייפת, משעממת ולא נעימה. מורה ותיקה מספרת לנו איך דווקא בית הספר מסרס את אהבת הקריאה
"תסבירי לי, איך קורה שפעוט מתוק שחזר בעקשנות על המילים 'עוד סיפור' ודחף לנו ספר למרות שהעיניים שלנו כבר נעצמו מעייפות, מסרב בכל תוקף להחזיק בבגרותו ספר ביד?", שואלת ורד שלאוזר-אידה וממשיכה: "הרי הילדים שלנו נדנדו לנו בלי סוף שהם רוצים לשמוע סיפור (ואחר כך 'עודפ'ם') ובוקר בהיר אחד בגיל 9-10, הם מתנערים מהספרים לגמרי".
ורד טוענת שחלק גדול מהאחריות לכך מוטל על מערכת החינוך. ותאמינו לה. בתור מורה שצמחה בתוך מערכת החינוך, הובילה את פרויקט 'מצעד הספרים' בבית הספר ושימשה מורה אחראית בספרייה - היא יודעת.
"רוב אנשי החינוך שוכחים את ההנאה שקריאת ספר אמורה לגרום לקוראים", אומרת ורד ומסייגת: "כן, יש בתי ספר בודדים שאצלם זה אחרת ואפילו יצא לי ללמד בבית ספר כזה, אבל זה היוצא מן הכלל שמעיד על הכלל".
לדבריה, משהו קורה אצל הילדים שלנו עם כניסתם לבית הספר. "מסביבת הגן העשירה בספרים נגישים ומשיגרה שבה קוראים לפחות סיפור אחד ביום, בכל נושא, עוברים הילדים ללמידה של מיומנויות הקריאה הטכנית ושוכחים את אהבת הסיפור, שהיתה חלק גדול מעולמם בגן", היא אומרת.
למה לנתח ספר?
"כאשר מורה נותנת שיעורי בית על ספר קריאה היא מסרסת את אהבת הספר", אמרה לי ורד והגישה לי צרור דפים מלאים בסימני קריאה שנכתבו מהלב והפכו להיות הספר שלה (שאותו, למען הגילוי הנאות, ערכתי בסוף): "לגעת בסיפור - לגדל ילדים שאוהבים לקרוא" (ציבלין 2007).
"כאשר מורה מנסה לעודד קריאה תוך ניתוח מעמיק של הספר – נגמרה ההנאה. האם אחרי שקראנו ספר טוב נרצה לנתח אותו לגורמים? לחפש מטאפורות, הקבלות, מוטיבים חוזרים? האם נרצה שאדם סמכותי יבחן אותנו על כך? כמובן שלא! גם הילדים שלנו לא".
כששומעים אותה מסבירה את תפיסת עולמה בנוגע לספרים מבינים שמה שבעצם היא מבקשת, זה לחזור אל השלב הבסיסי ביותר: נגישות לספרים בכל מקום וחוויה אמיתית של קריאה מתוך הנאה ולא מתוך כורח.
"ברוב בתי הספר אין שעת סיפור כחלק ממערכת השעות. נכון, יש מורות שקוראות בקול בזמן הפסקת האוכל, אבל אלה מצבים נדירים והמסר הכללי הוא שספרים זה עניין למילוי מקום, שיעורי בית או מטלות חופש ולא שיעור שראוי לעמוד במרכז סדר היום ומערכת השעות".
בספר שלה מקדישה ורד פרק שלם למערכת החינוך ומסבירה איך ספרים יכולים להיות חלק מתכנית הלימודים בגיאוגרפיה, היסטוריה ותנ"ך, בדיוק כמו שבגן ספרים משולבים בכל נושא שנלמד. היא קוראת לשלב שיעורי קריאה וספרייה כחלק ממערכת השעות של כל תלמיד.
הספריה - המקום הכי רועש בבית הספר
כשאני מבקשת ממנה לתאר את החזון שלה, הנוגע לבתי ספר, היא אומרת: "עידוד קריאה הוא סיסמה שבתי הספר לא תמיד מצליחים למלא אותה בתוכן. ברבים מבתי הספר אין כלל ספריות ראויות, הספרים ישנים ומוזנחים, שלא לדבר על כך שאין תקנים של צוות, ספרנית או מורה, שיפעילו את חדר הספרייה. משרד החינוך לא מחייב הקמת ספריה בכל בית ספר יסודי, מדפי ספרים בכיתות הם עניין של תפיסת עולם פרטית של כל מורה או מנהל ואינם חובה וחבל שכך".היא מצטטת את שר החינוך האמריקאי לשעבר, הרולד הו, שאמר "מה שבית ספר חושב על הספריה שלו הוא מדד למה שבית הספר חושב על חינוך", ומוסיפה: "אני לימדתי בבית ספר יסודי הגדול ביותר באשקלון. לא היתה פינה בבית הספר שלא שימשה ככיתה. תלמידים למדו במחסן ובמקלט, אבל מצוקת המקום לא הפריעה למנהלת והיא הקימה ספריה לתפארת בלובי של בית הספר. זה היה המקום הכי רועש והכי פופולרי בכל המוסד".
קריאה ממקום חוויתי
לפני כשש שנים פרשה ורד מההוראה ופנתה ליישם את תפיסת עולמה בכל מה הנוגע לעידוד קריאה. היא הקימה חוג לקריאה חווייתית שהפך פופולרי מאוד בקרב ילדי העיר. היום, לאחר שכתבה את משנתה בספר היא מוזמנת להעביר סדנאות וחוגים סביב הנאת הקריאה בכל רחבי הארץ.
"קריאה צריכה לבוא ממקום חוויתי ולא כלימוד או כורח. מערכת חינוך טועה לחשוב שאם תסמן 'וי' על יומן קריאה היא עשתה בכך שירות לעידוד הקריאה. ההיפך הוא הנכון. חורה לי שמצעד הספרים לא הפך להיות פרוייקט חובה עבור כל בתי הספר, חבל שבתי הספר לא מגייסים מינימום של אמצעים בשביל מדף ספרים צנוע בכל כיתה או חדר ספרייה שישרת את הקהילה ובוחרים לעודד קריאה בציונים, ולא על ידי פעילות חווייתית".
ורד חוזרת ואומרת שתפקידה של מערכת החינוך הוא לטפח אנשים אוהבי ספר. "לכן עלינו להיות מודעים לתהליכים העוברים על הילדים בדרך לאהבת הספרים ולעזור להם להתחבר לספר בהנאה. מיומנויות הקריאה הטכניות אינן מספיקות, גם בעולם הטכנולוגי שלנו, עדיין אי אפשר להתכרבל עם מחשב במיטה, כמו עם ספר טוב. לכן, אם נצליח ליצור אצל הילדים קשר בין ספר לחוויה, הצלחנו להנחיל להם את אהבת הספרים".
