אדוני היו"ר, כנסת חשוכה
היום זה ההומואים, מחר - צעדה בלבוש לא צנוע. החוק נגד מצעד הגאווה מסכן את עצם הדמוקרטיה
העובדה שחברי הכנסת והשרים של ש"ס מוכנים לרמוס את הדמוקרטיה הישראלית במאבקם
נגד חופש הביטוי של הקהילה ההומו-לסבית בירושלים, אינה חדשה. בשבילם מדובר ממילא בהקרבה פעוטה, אם בכלל, שכן דמוקרטיה עבורם אינה יותר מכורח זמני, שנכפה עליהם על-ידי רוב אזרחי ישראל אשר רוצים עדיין לחיות בחברה חופשית ופתוחה. עם זאת, בשבוע שעבר חלה התפתחות מפתיעה ומפחידה, כאשר חברים בוועדת השרים לחקיקה הצטרפו למשולם נהרי כדי לתמוך בהצעת החוק שתאפשר למועצת ירושלים (הנשלטת על-ידי נציגי החרדים) לאסור את קיום מצעד הגאווה, או כל מצעד אחר שהם יחושו שפוגע ברגשותיהם (התנגדו להם השרים פרידמן, דיכטר ושטרית מקדימה). כמה מביך שבמדינת ישראל צריך להזכיר לשרים האלה כמה עקרונות יסוד של דמוקרטיה.
"אני מתעב את דבריך, אבל אאבק עד מוות על זכותך לומר אותם", אמר הפילוסוף הצרפתי וולטייר כבר במאה ה-18. אצלנו, מאבקי חורמה מתנהלים בעיקר כדי להשתיק אחרים. חברי הכנסת, השרים ואישי הציבור החרדים אינם מוכנים להפנים את הרעיון שייתכן שבמדינת ישראל תישמע בראש חוצות דעה שהם מתקשים לחיות איתה. הם אינם מקבלים את המציאות בה המדינה שייכת לכולם באותה מידה, בין אם הם חרדים, חילונים, ערבים או הומואים. החרדים משוכנעים בעליונותם המוסרית - אין לי כמובן התנגדות שימשיכו לחיות באמונה הזו, כל עוד הם מוכנים להבין שאחרים חושבים אחרת וזכותם להביע את דעתם.
בבירה יש אמנם קהילה חרדית גדולה מאוד, שמהווה שליש מתושבי העיר, אך ככל שקשה לחרדים לעכל זאת, יש בה גם קהילה הומו-לסבית גדולה (וישנם גם אלה הנמנים עם שתי הקהילות). עוצמתם וכוחם של החרדים בעיר אינם משנים דבר למי שאכפת לו מהדמוקרטיה. כי בדמוקרטיה, העובדה שהם שולטים במועצת העיר אינה יכולה לאפשר להם להשתיק אף לא אדם אחד שאינו חביב עליהם.
איננו מנסים לשכנע את החרדים שלא להיפגע ממצעד הגאווה, למרות שמאוד היינו רוצים שלא ייפגעו. המצעד מיועד כולו להפיץ אהבת האדם באשר הוא אדם וסובלנות כלפי האחר (גם אם הוא חרדי וסטרייט). אם החרדים בוחרים להיפגע מכך - זוהי זכותם. אבל חופש הביטוי אינו מתבטל כאשר חרדים נפגעים מהביטוי, גם אם זו ממש לא כוונתנו. חבל שכפי שסלמן רושדי היה צריך להבהיר זאת למשטר האיראני, אנו נאלצים להזכיר זאת לחשוכים שבין מנהיגי ישראל.
המאבק הזה אינו שלנו בלבד; זהו מאבק של כל שוחר חירות ודמוקרטיה באשר הוא. החוק המוצע מאפשר לחרדים בעיריית ירושלים לשלול את חירותו של כל מי שלטעמם פוגע ברגשותיהם. הפגנה בעד תחבורה ציבורית בשבת? צעדה ברחוב בלבוש לא צנוע? עצרת נגד בניית ישיבה בשכונה חילונית? את כל אלה ניתן יהיה למנוע בעיר הבירה, לפי החוק שתומכת בו ממשלת ישראל. ולמה רק שם? הלוא מציון תצא תורה, ומחר ניתן לצפות לחוקים דומים בישראל כולה. לכן כל אדם שאינו מוכן לחכות שהוא יהיה זה שיושתק מחר, חייב להצטרף היום למאבק ההישרדות של הדמוקרטיה הישראלית מול הקמים עליה.
הכותבת היא מנכ"לית "הבית הפתוח" בירושלים
לפנייה לכתב/ת 
נועה סתת
צילום: גיל יוחנן
מומלצים
