עם ספר טוב באוזניים
מי אמר ששבוע הספר זה רק בשביל קריאה? גיא חג'ג' יצר במיוחד בשבילכם אוסף שירים הקשורים לספרים. ממוריסי איש הספר, דרך מייק פאטון המחרמן ועד רג'ינה ספקטור והמלפפון
האוסף שלפניכם, שניתן להאזנה והורדה אונליין, מורכב כולו משירים שקשורים לספרים. לפעמים הקשר ברור, לפעמים קלוש, אבל כל השירים טובים וכל ההקשרים מוסברים. כחלק מבלוג "הפרעת קשב", יש כאן בעיקר מוזיקה שמתכנה "אלטרנטיבית", אבל תוכלו למצוא פה בקלות גם מגה-סטארים כמו דיוויד בואי, שריל קרואו, ניל יאנג וג'וני קאש. בקיצור, גם ממדף ספרי האיכות, וגם מרשימת רבי המכר. אז כשאתם חוזרים מירידי שבוע הספר, עמוסי רכישות שצופנות בחובן הבטחות, שימו לכם את האוסף הזה באוזניים, והישכבו על הספה עם ספר טוב. תתחדשו.
שימו לב: מכיוון שהאוסף מוגש בקובץ קול אחד, לצד כל שיר תצוין נקודת ההתחלה שלו. לדוגמה, שיר מספר 2 מתחיל בדקה 2:26 של האוסף. אנחנו משקיעים עד הסוף ומגישים לכם גם את הזמנים המדויקים של כל שיר.
The Smiths - Cemetery Gates
(00:00)
מהרגע הראשון היה לי ברור שחייב להיות כאן שיר של הסמית'ס. מוריסי הוא אמן משכיל וחובב ספר, ושירים רבים שלו מנוקדים ברפרנסים, השאלות וקריצות ספרותיות כאלה ואחרות. "Girlfriend in a coma", שנתן את שמו לספר נהדר של דאגלס קופלנד, כמעט נכנס לכאן, וגם "Shoplifters of the world", כבדיחה חתרנית על הקונים בדוכני שבוע הספר. אבל בסוף נכנס לכאן השיר הנהדר הזה, שחותם את צד א' של האלבום The Queen Is Dead. זהו אולי הלהיט הספרותי ביותר של הסמית'ס, שנושאו גניבות ספרותיות (שעדיפות, על פי מוריסי, על פני השאלות ספרותיות). וכשקיטס, ייטס ואוסקר ויילד מוזכרים פה על ימין ועל שמאל, אין לנו ברירה אלא לפתוח איתו את הספרייה המוזיקלית שלנו.
דיויד בואי. אל תשכחו את השירה (צילום: איי פי)
Elvis Perkins - Ash Wednesday
(02:26)
אלביס פרקינס מגיע דווקא עם מטען גנטי קולנועי - אביו הוא השחקן אנתוני פרקינס, שידוע בעיקר בתור הרוצח מ"פסיכו" של היצ'קוק. מעבר לכך, אלביס הצעיר הוא זמר פולק משובח ושיר הנושא מאלבומו החדש, Ash Wednesday, מזכיר לי לא רק את הפואמה המפורסמת של ת.ס. אליוט, אלא גם את העובדה שפעם נתקלתי בספר בעל אותו השם שכתב השחקן אית'ן הוק (והנה עוד קשר קולנועי).
Lovage - Book Of The Month
(08:50)
במוצאי שבת הופיע בבארבי בת"א מייק פאטון, שאחד מרגעיו היפים ביותר היה השתתפותו באלבום הזה של מפיק ההיפ-הופ-אלקטרוניקה דן דה אוטומייטור (שאחראי גם לאלבום הראשון של הגורילאז). באלבום, שכולו מחווה לסקס, סרז' גינצבורג, מתח מיני פראי ואלפרד היצ'קוק, פאטון מחליף מיקרופונים ונוזלי גוף עם ג'ניפר צ'רלס, שהוגדרה פעם כ"קול הכי סקסי מאז ג'סיקה ראביט". ההמלצה המחרמנת הזו על ספר החודש שלהם תריץ אתכם למדף ספרי הארוטיקה.
David Bowie - Eight Line Poem
(13:12)
דיוויד בואי, שכמו מוריסי הוא אחד המוזיקאים המשכילים והתרבותיים ביותר
שיש בנמצא, מגיח פה לרגע אחרי הסקס המוזיקלי הסוחף של לאבייג' כדי להזכיר לנו שספרות טיסה ורבי מכר זה לא הכל. למעשה, גם ספרות איכותית זה לא הכל. כל שנה בשבוע הספר אני משתדל לרכוש לעצמי לפחות ספר שירה אחד. אם ספרים הם "מזון לנשמה", אז שירה היא אומגה 3 לנשמה: מעשירה, מבריאה וחיונית, אבל מעטים זוכרים כמה כדאי לקחת מנה כזו מדי יום.
M. Ward - Chinese Translation
(15:50)
סביר להניח שמאט וורד, אמן אמריקנה מוכשר כמו שד, לא מכיר את דן דאור, אבל לו היה מכיר אותו, היה מקדיש לו את השיר הזה. ככל שעובר הזמן, שוק הספרות המערבי נפתח לעוד ועוד ארצות שקודם זכו להתעלמות. הספרות האסיאתית, האיראנית והמזרח-אירופאית זוכה בשנים האחרונות לעדנה גם על מדפי החנויות אצלנו, ומישהו צריך לתרגם אותה. מאט וורד מתרגם לנו בשיר הזה את הזקן הסיני שפגש על אם הדרך, ועצתו לחיים. לי זה מזכיר את הסיפור על לאו דזה, מחבר ספר הטאו.
Sparklehorse - Heart Of Darkness
(19:47)
הנה וידוי ספרותי מביך: "לב המאפליה" של ג'וזף קונרד מונח לי על המדף כמעט 10 שנים, קרוא עד חציו בלבד. זה מביך במיוחד כי מדובר בנובלה, כלומר ספר די קצר, ועוד בקלסיקה עולמית. אפילו את "אפוקליפסה עכשיו", הסרט המפורסם שנעשה על בסיס הספר, לא הספקתי לראות עד הסוף. נראה שקוללתי בקללת החצי כשמדובר בספר הזה. השיר של ספארקלהורס, שנקרא גם הוא על שם הנובלה, נמצא פה בעיקר כדי לדחוק בי לקום כבר מהכיסא וללכת לקרוא אותה. אם גם אתם פספסתם אותה כמוני, אפשר לקרוא אותה באנגלית ובחינם, בפרויקט גוטנברג.
Blonde Redhead - Publisher
(21:30)
שבוע הספר, יותר משהוא חגיגה עבור הקוראים, הוא רגע צלצול הקופות עבור הוצאות הספרים. יותר ממיליון איש יקנו ספרים בשבוע הספר הקרוב, ומדובר בשיא ששאר השנה מחווירה לעומתו. לכן מן הראוי שנקדיש שיר אחד גם למוציאים לאור, ואם מדובר באחד השירים הטובים היחידים באלבום החדש והמאכזב של בלונד רדהד, מה טוב.
The Shins - Pressed In A Book
(25:20)
כשהיינו קטנים, והיינו מוצאים תלתן בעל ארבעה עלים, עלה יפה או כנף של פרפר מרהיב בצבעיו, היינו מקפיאים אותו בזמן בין עמודיו של ספר. כך גם הסיפורים שבתוך הספרים, חנוקים לעד בין כריכות הספר עד שאחד מאתנו מגיע ומשחרר אותם, כשהוא הופך את הדף עליו הם נחים.
Lambchop - Paperback Bible
(28:10)
כולם יודעים מהו הספר הנמכר ביותר בעולם. צופן דה וינצ'י, כמובן. כלומר, נו, זה שבא לפניו. התנ"ך. אצלנו בארץ רוב הספרים יוצאים בכריכה רכה (Paperback), אבל כמעט כל ספרי הקודש זוכים לכריכה קשה כראוי. בארה"ב נהוג להוציא ספר בכריכה קשה (ומחיר גבוה יותר), ואחרי מספר חודשים להוציא אותו שוב בכריכה רכה וזולה יותר. אפילו הביטלז כתבו על "Paperback Writer". לאמבצ'ופ, להקת הענק מנאשוויל, פתחה את אלבומה האחרון (והמצוין) עם השיר הזה: ארוך, איטי ועדין, אודות תנ"ך בכריכה רכה (יד שנייה). לא ארוך ואיטי כמו התנ"ך, אבל עדיין שווה להכיר.
The Noisettes - The Count Of Monte Christo
(34:05)
נכון, זה ספר קלסי של אלכסנדר דיומא, אבל האמת היא שזה בעיקר תירוץ להשוויץ שוב בקול האדיר של שינגאי שינוואה, הסולנית המדהימה של הנויזטס, להקה בריטית נהדרת שנותנת בראש באלבום הבכורה שלה שיצא לא מזמן.
Emily Haines - Reading In Bed
(38:17)
אני משוכנע למדי שאם נערוך סקר בין הקוראים, יתברר שלפחות מחציתם קוראים את הספרים שלהם במיטה. החצי השני יתפלג בין השירותים, הספה והאוטובוס/רכבת. אמילי היינס, סולנית להקת Metric הקנדית וממתק מוזיקלי בפני עצמה, משתייכת לרוב. אבל היא לוקחת את הקריאה במיטה ומציירת איתה תמונה עגומה ביותר: "עם כל המזל שהיה לך, למה השירים שלך כל כך עצובים? אתה שר מספר שקראת במיטה ולקחת ללב". איפה אתם קוראים את הספרים שלכם? עוד מעט תגלו מישהי שקוראת בצורה מוזרה ביותר.
Johnny Cash - If You Could Read My Mind
(41:00)
סבא ג'וני אומר את זה טוב מכולנו: לא משנה כמה ספרים נקרא, כמה שירים, כמה אוטוביוגרפיות או מדריכים לחיים טובים יותר - הדבר שהכי נרצה לקרוא יהיו המחשבות של האנשים סביבנו. באלבומו האחרון, ג'וני קאש מחדש את להיט הסבנטיז של גורדון לייטפוט והופך אותו לתחינה שוברת לב. גם כאן, אגב, מציץ ספר הפייפרבק שהכרנו אצל למבצ'ופ, בבית הכי יפה בשיר: "לו יכולתי לקרוא את מחשבותייך, אהובה, איזה סיפור הן היו מספרות. כמו ספר בכריכה רכה, כזה שמוכרים בדראגסטורים. כשתגיעי לחלק עם שברון הלב, הגיבור יהיה אני. אבל גיבורים נכשלים לרוב, ולא תקראי את הספר הזה שוב, כי קשה מדי לשאת את סופו". מגרונו של קאש הקשיש, על ערש דווי, כל השיר הזה כמעט קשה מנשוא. אבל כה יפה, שחייבים לקרוא ולשמוע אותו שוב.
Regina Spektor - Reading Time With Pickle
(45:13)
חשבתם שלקרוא בשירותים זה מופרך? רג'ינה כבר אכלה מול הטלוויזיה, והיא לא עייפה מספיק כדי להירדם, אז "זו שעת הקריאה עם מלפפון חמוץ". לשיר הקטן והמשונה הזה שמורה פינה חמה בליבי כי הוא השיר הראשון של רג'ינה שהגיע לאוזניי, והשם שלו כל כך חמוד שקשה לעמוד בפניו. השאלה החשובה באמת היא - איזה מן ספר קוראים עם מלפפון חמוץ בצד?
רג'ינה ספקטור. ספר עם מלפפון חמוץ
Sheryl Crow - The Book
(50:30)
הנה שיר נהדר ונדיר מכמה בחינות. ראשית, לעיתים רחוקות מאוד תמצאו את שריל קרואו בכזה מצב רוח אפלולי כמו באלבום השני שלה, הטוב ביותר בעיניי. שנית, כפי שראינו ישנם לא מעט שירים על קריאה, על ספרים ועל סופרים, אבל כמה שירים אתם מכירים על החברה של הסופר? שריל קרואו קראה את הספר שהוא כתב, ופתאום נראה לה מוזר שהגיבורה בספר מוכרת לה קצת יותר מדי. אף אחד לא חושב על החברה לשעבר של הסופר.
Jim White - Book Of Angels
(54:50)
את ג'ים וייט הזכרתי בחטף בכתבה האחרונה על הקאנטרי-לייט. וייט הוא לא בדיוק לייט אלא יותר אלטרנטיב. ב-97' הוא היה אחראי לאלבום פסקול מעולה לסרט התיעודי "Searching For The Wrong Eyed Jesus", ששודר גם בארץ תחת השם "מסע לדרום עם ישו", בו הוא מטייל עם צוות צילום בריטי בדרום ארה"ב הקיצונית וההזויה. "ספר המלאכים" לקוח מהסרט והאלבום, ואם אתם בעניין של אמריקנה הזויה ואיכותית, וייט הוא אהבה לכל החיים.
Neil Young - Words (Between The Lines Of Age)
(59:30)
כי בסופו של דבר, כמו שאמר המלט, אלו רק "מילים, מילים, מילים". ו"מילים הן כל מה שיש לי כדי לשבות את לבכם" (זה כבר לא המלט, אלא הבי-ג'יז). אני מקווה שבשבוע הספר הזה, שהפך כבר לחודש הספר, תמצאו לפחות כמה מילים שישבו את לבכם. ואם לא מילים, שלפחות יהיו אלה כמה צלילים.
מכירים עוד שירים על ספרים? הותירו את חותמכם בתגובות.
