שלושה שופטים, שלוש דעות - וזיכוי מאונס

שלושה שופטים, שלוש דעת שונות. בית המשפט המחוזי בתל אביב החליט היום (ב') ברוב דעות לזכות אדם שהואשם בעבירות אונס ומעשים מגונים בשכנתו, כאשר זו היתה בת שמונה. שלושת השופטים שדנו בתיק לא הצליחו להגיע ביניהם להסכמה בנוגע לאשמתו של הנאשם - אחד השופטים החליט לזכותו זיכוי מוחלט, ראש ההרכב החליטה לזכותו מחמת הספק ואילו שופטת שלישית החליטה על הרשעתו.

על-פי כתב האישום, מעשי האונס בוצעו בקיץ 2005, בחוף הים, בחדר השינה של הנאשם ובמהלך מסיבת חנוכה בביתו של הנאשם. השופט ישעיהו שנלר החליט לזכות את הנאשם באופן מוחלט, מכיוון שלדבריו הילדה חזרה בה מעדותה ואמרה בין היתר, במהלך חקירתה, כי לא אמרה אמת כאשר סיפרה על המעשים וכי רק רצתה לראות האם אמהּ תאמין לה. "בין היתר אומרת לה חוקרת הילדים כי היא חייבת לומר את האמת, מכיוון שהנאשם עלול להיכנס לכלא להרבה מאוד שנים, ובתגובה אומרת לה הילדה: 'ומה איתי? אם אני שקרתי'. מאוחר יותר היא אומרת כי היא אוהבת לעבוד על אנשים וגם על אמא שלה".

הילדה החלה לקבל תשומת-לב ממשפחתה 

עם זאת קבע השופט שנלר כי הילדה חוותה מעשים מיניים ושהשפה בהם היא משתמשת מעוררת שאלות - מהיכן היא רכשה שימוש בביטויים שלא רק אינם תואמים את גילה הצעיר, אלא אף מבוגרים היו נמנעים מהם? במהלך המשפט התברר כי המתלוננת ובנו של הנאשם, בן גילה, קיימו יחסים מיניים במשך תקופה ארוכה.

השופט שנלר קבע עוד כי קיים חשש ל"זיהום" החקירה, מכיוון שעבר זמן בין התגלות הפרשה עד למועד הגשת התלונה במשטרה. השופט הוסיף עוד כי בעקבות הגשת התלונה, הילדה החלה לקבל תשומת לב יתרה מבני משפחתה, דבר שככל הנראה הסב לה אושר. הוא הוסיף שהילדה אמרה בהזדמנויות שונות שהיא אינה זוכה בימים רגילים לתשומת לב וכי היא נאלצת ללכת כל יום למועדונית עד 18:00 בערב.

בסופו של דבר, כתב השופט שנלר כי לאחר ניתוח מלא של חומר הראיות, קיימות סתירות ותהיות אשר אינן מאפשרות לסמוך על דברי הילדה, למרות גילה הצעיר, מכיוון שחזרה בה מטענותיה כלפי הנאשם במספר מקרים. השופט התרשם כי קשה לקבל את דבריה ותיאוריה של הילדה ולכן החליט לזכות זיכוי מוחלט את הנאשם.

לעומתו, ראש הרכב השופטים, השופטת ברכה אופיר-תום, החליטה לזכות את הנאשם זיכוי מחמת הספק. היא קבעה כי עדותה הבעייתית של הילדה גרמה לכך שלא ניתן להרשיע את הנאשם מעבר לספק סביר, כשהיא מתייחסת לנטייתה של הילדה "לעבוד" על סביבתה.

"הילדה חוותה את המעשים"

השופטת מרים סוקולוב קבעה כי למרות הסתירות ואי הדיוקים שבדברי הילדה, גרעין האמת שבדבריה נותר שלם ובלתי מעורער. השופטת הוסיפה כי הילדה תיארה את האירועים המיניים שביצע בה הנאשם ואף פירטה את הדיאלוגים שביניהם, כשהיא מדגימה בצורה מוחשית את המעשים שביצע בה.

השופטת סוקולוב כתבה בהכרעת הדין כי היא שוכנעה שהילדה אכן חוותה את המעשים וכי לא יעלה על הדעת שהילדה מעלילה על הנאשם כפי שהוא טוען. "ילדה שלא חוותה את האירועים המיניים הללו על בשרה לא תדע לתאר אותם, בדרך שתיארה אותם הילדה, לרבות תחושותיה וההדגמות שהדגימה בידיה".

לדברי השופטת, אכן קיימות סתירות בדבריה, אך אלה אינן מתייחסות לתיאור המעשים המיניים עצמם, אלא לפרטים ולאנשים שהיו בסביבה, כגון מי נכח בבית בזמן המעשים. השופטת סוקולוב קבעה כי יש להרשיע את הנאשם למעט עבירה אחת שבה יש לזכותו מחמת הספק.