25 שנה לקרב סולטן יעקב: לא מאבדים תקווה
שלושת חיילי צה"ל - זכריה באומל, יהודה כץ וצבי פלדמן - נעדרים מאז הקרב בשנת 1982. בני משפחותיהם עושים כל העת מאמצים לקבל מהם אות חיים ולאביו של באומל יש ביקורת: "באיזשהו מקום המוסר של היהודים בקשר לפדיון שבויים ירד"
25 שנה בלי אות חיים: בני משפחות החיילים הנעדרים בקרב סולטן יעקב ציינו היום (ב') חצי יובל להיעדרם של זכריה באומל, יהודה כץ וצבי פלדמן.
אחרי 25 שנה של חוסר ודאות, בני המשפחות לא מאבדים תקווה. יונה באומל, אביו של זכריה, סיפר ל-ynet: "מדובר היום בציון דרך, אבל כל הימים קשים. אנחנו מחפשים את זכריה יום-יום. כל יום אנחנו עושים את כל מה שאנחנו יכולים כדי להחזיר אותו ואת חבריו. זה לא הדבר היחיד בחיים שלי, אבל הוא נמצא בעדיפות ראשונה".
משנים עמדות
צה"ל לא יכריז על נעדרי סולטן יעקב כחללים
טל רוזנר
השלושה לא יוכרזו כחללים והצבא ימשיך בניסיונות לאתרם. פנינה פלדמן ל-ynet: ראש אכ"א החדש ביקר אצלנו ואמר לי שהוא לא ירים ידיים
אביו של הנעדר זכריה באומל סבור כי "באיזשהו מקום המוסר של היהודים בקשר לפדיון שבויים ירד. זה קשה מאוד בשבילי להגיד את זה, ויותר קשה לחשוב על זה, אבל אני רואה את מה שהמדינה עושה ומה שהיא לא עושה. אנחנו כבר לא כל כך צעירים וזה יותר קשה כל יום, אבל זה הבן שלנו ואנחנו לא מזניחים אותו".
בני המשפחות חשים כי מערכות המדינה נכשלות בניסיון להחזיר את הנעדרים, דבר שהביא אותם לנסות ולהשיג מידע באופן עצמאי. "מצד אחד ראינו את חוסר המעש של המערכת ומצד שני הם עשו הרבה, אבל לא את הדברים הנכונים. גם עם החטופים החדשים המערכת עושה את אותן השגיאות", אומר באומל.
לדבריו, "מרים ואני החלטנו להיות עצמאיים בנושא, וגם כיום אנחנו מקבלים מכל מיני מקורות פרטיים אינפורמציה, גם כזו המדברת על כך שזכריה בחיים. רק ביום חמישי האחרון בלילה קיבלתי טלפון מכומר נוצרי באנגליה שעוזר לנו עם אינפורמציה די חשובה, והוא בעצמו משתדל עכשיו לפעול דרך האינפורמציה שהוא קיבל".
יונה באומל לא כועס על רמת התעניינות של הציבור בישראל באשר לגורל הנעדרים ממלחמת לבנון הראשונה. "חלק זוכרים וחלק לא, כך זה בעולם שיש בו הרבה פעילות. אפילו את מה שקרה שלשום (ניסיון חטיפת החיילים על-ידי מחבלים מ.ר) כבר שכחו. אני לא חושב שזה כל כך חשוב אם אנשים זוכרים או לא זוכרים, הדבר העיקרי זה אם אתה זוכר. אני לא צריך את היחסי ציבור, אני צריך את הבן שלי".
יוסף כץ, אביו של החייל החטוף יהודה כץ, בעיקר מצטער על כך שהמשפחות לא התעקשו מספיק לאחר החטיפה: "אנחנו גם כן אשמים בחלק של האירועים. אנחנו מצטערים שמההתחלה, לפני 25, לא דרשנו חזק יותר ולא הפכנו עולמות כדי שהנקודה הראשונה בכל משא ומתן עם הסורים תהיה החזרת הנעדרים".
גם משפחת כץ לא מאבדת תקווה "אנחנו נמצאים בקשר עם כל מיני דיפלומטים וכל מיני אנשים שיש להם קשר עם סוריה, לצערנו לא הצלחנו לקבל לא חתימה ולא מכתב, אבל זה לא מחליש את דעתנו שאנחנו חייבים ליהודה הבן שלנו, לעשות את הכל להשיבו".
לפנייה לכתב/ת 
זכריה באומל
צילום: רפרודוקציה
יהודה כץ
צילום: רפרודוקציה
צבי פלדמן
צילום: רפרודוקציה
יונה באומל. מאמצים עצמאיים
צילום: סבסטיאן שיינר
יוסף כץ. נעשה הכל להשיבו
צילום: עטא עוויסאת
מומלצים
