שי דרומי העיד: עשיתי צרכיי מרוב פחד
החוואי שירה למוות בפורץ שחדר לשטחו העיד היום בפעם הראשונה במשפט המתנהל נגדו. "הרגשתי שסוגרים עליי ואני חסר אונים", סיפר על הלילה החורפי שבו התעורר לקול נביחות עזות וגילה מולו ארבעה פורצים
ליל סיוט. החוואי שי דרומי שירה למוות בפורץ שחדר לחוותו בנגב בינואר השנה פתח את לבו וסיפר על הלילה הגורלי ההוא. היום (ג') העיד דרומי לראשונה במשפטו שמתנהל בהרכב של שלושה שופטים בבית המשפט המחוזי בבאר שבע. עדותו נמשכה כשלוש שעות, והפרקליטות ניסתה להוכיח שדרומי ירה תוך כדי שהפורצים נמלטו מחוותו. החוואי טען כי לא ניתן לפרק את הארוע לגורמים, וכי רק מי שחי במציאות הדומה לשלו יכול להבין באמת מה מתרחש בדרום הארץ.
בפתח עדותו ניסה דרומי לשרטט באוזני השופטים את המציאות שבה הוא חי, ובעיקר עד כמה היא קשה. מיד לאחר מכן החל לשחזר את אותו ליל שבת בינואר. "התעוררתי בסביבות 03:00 מהנביחות של כלב חלופי שהשגתי כדי שישמש לי התרעה לאחר שהכלבים שלי הורעלו. הנביחות היו עזות, ולמרות שהייתי עייף נורא יצאתי מהמיטה ועשיתי סיבוב. הכלב הפסיק לנבוח ואני חזרתי לנמנם. כשחזרתי למיטה, הכלב להתחיל להשמיע קולות יוצאי דופן ולנבוח לכיוון שלי, מה שאף פעם לא קורה. יצאתי עם הנשק שלי אל החשיכה ולא הבחנתי בדבר".
שי דרומי (משמאל) עם עורך דינו (צילום ארכיון: פלג חבצלת)
דרומי תיאר כיצד הסתובב סביב הדיר בחוותו והבחין במספריים גדולים מברזל. "נחרדתי והסתתרתי, כי הבנתי שמסביבי יש אנשים... מרוב התרגשות נזקקתי לצרכיי, אז התפנתי שם, באותה פינה, וחשבתי 'מה עושים?''". בהמשך שב דרומי ואמר כי עשה את צרכיו מרוב פחד.
דרומי שלח יד לכיסו כדי לחפש את הטלפון, ולצערו הבחין ששכח אותו בחדרו. לפתע שמע רעש ניפוץ של מנעול הדיר. הוא החליט לצאת לעבר השער של הדיר ואז נתקל בארבעה אנשים מולו. "ניסיתי לירות באוויר אחרי שקראתי לעברם, אבל הנשק לא ירה. הם צעקו לי משהו, פנו לעברי, והרגשתי שהם סוגרים עליי ואני חסר אונים עם הנשק. אני מנסה לראות מה קורה עם הנשק - ואז השתחררה הירייה".
"יריתי על מנת להבריח אותם"
החוואי המשיך וסיפר כי אחד מהארבעה החזיק מעל ראשו מספריים מברזל וכי הוא הרגיש מאוים. לאחר שהשתחררה ירייה אחת, ירה דרומי חמש יריות נוספות "לכיוון פלג גוף תחתון", כדבריו. "כל היריות היו ברצף ובהרף עין. הייתי במצב של סכנת חיים. יריתי על-מנת להבריח אותם מעליי".
לדברי דרומי, הוא לא תיאר לעצמו שהנשק שברשותו מסוגל להרוג. "זה היה נשק שהיה קרוב מבחינתי לרובה אוויר. גם השוטרים לא האמינו שהוא יביא לתוצאות כאלה". החוואי סיפר כי כל התקלות האפשריות התרחשו באותו לילה, הואיל וגם אמצעי ראיית לילה שהצליח להשיג לא פעל מפני שסוללותיו התרוקנו.
עו"ד אלון לאוטמן מפרקליטות המחוז הדרומי ניסה להוכיח באמצעות הדו"ח הפתולוגי שהציג כי חמשת הכדורים שנורו פגעו בגבם של הפורצים וכי דרומי רדף אחרי האחריהם וירה בהם במנוסתם. דרומי ניסה להסביר כי כל הארוע היה מהיר מאוד וקשה לו לפרק את הארוע לגורמים. נשיא בית המשפט המחוזי, יהושע פלפל - המכהן כראש הרכב השופטים - התעקש ושאל "למה לירות אם הם בורחים?" דרומי היסס ולא השיב.
עורכי דינו של דרומי, בני נהרי וליאור אשכנזי, בטוחים בצדקת מרשם. "במקרה הזה המציאות עלתה על כל דמיון. קשה לאנשים להבין עד כמה קשה הרקע של המקרה. החוקים לא קלים בנושא ההגנה העצמית, אבל זה מה שהיה. אם נצליח או לא לשכנע את בית המשפט - ימים יגידו".
אחד השופטים שלא ישב בהתחלה בהרכב, השופט אריאל ואגו, הודיע עם כניסתו למשפט כי כמה חוואים ובוקרים שהשתתפו בהפגנה שהתקיימה מול בית המשפט כאשר דרומי נעצר הם חבריו, ואפילו עלו ללשכתו לאחר מכן לשתיית קפה. השופט סייג וציין כי למיטב ידיעתו, חבריו אינם חברים של דרומי או קרובי משפחתו. שני הצדדים במשפט הגיבו ואמרו שאינם מוצאים כל בעיה בעניין זה. הדיון הבא נקבע ל-26 ליוני ובו תימשך שמיעת העדויות.
לפנייה לכתב/ת 
