שתף קטע נבחר

המאכרים שמנהלים את אדמות המדינה

מינהל מקרקעי ישראל שהוקם בראשית שנות ה-60 כדי לרכז את הטיפול באדמות המדינה (22 מיליון דונם) הוא היום גוף מסורבל שקשה מאוד להתנהל בו ללא עזרה מצד "המאכרים" שמכירים את רזי המינהל ומצליחים לזרז עניינים תמורת תשלום. כמה עדויות מהשטח

"בלי מאכרים אי אפשר לזוז במינהל מקרקעי ישראל", אומר כ' ממושב בשפלה המנהל הליכים מול מחוז המרכז של המינהל כבר 7 שנים. "אם לא הייתי נעזר פעמיים במשך התקופה במאכרים שבמינהל, כנראה שהייתי צובר במסדרונות מגדל הקריה בתל אביב ותק גדול הרבה יותר".

 

מינהל מקרקעי ישראל הוא הגוף המנהל על-פי חוק זה 47 שנים 93% מקרקעות המדינה (שהם 22 מיליון דונם). המינהל, שהוקם מטעמי יעילות ובשל הצורך לרכז את קרקעות המדינה שהיו עד אז חלקן אצל הקק"ל וחלקן אצל רשויות הפיתוח, נשען עד היום אדני פעילות ארכאיים, מתנהל במקרה הטוב בדרך מסורבלת המזכירה במשהו את המוסדות ההסתדרותיים של פעם ובמקרה הפחות טוב בשיטת "שמור לי ואשמור לך", שהיא כר פורה להתפתחות תופעת המאכרים המסתובבים במסדרונות המינהל ו"מסדרים עניינים" תמורת תשלום.

 

"המינהל נבנה היסטורית בצורה מסורבלת", אומר יוסי גורדון מנכ"ל התאחדות הקבלנים. "יש יותר מדי החלטות שונות ופחות מדי שקיפות ובהירות. מדובר בגוף שללא כל ספק צריך לעבור מהפכה כיוון שעצם המבנה המסורבל הוא קרקע נוחה להתפשטות תופעת המאכרים".

 

"לקבל אישור בצ'יק צ'ק ובלי ייפוח כוח" 

כ' ביקש לקבל היתר שימוש חורג לנכס. לדבריו, במושב שלו יש יותר מ-200 מבנים לא חוקיים על 93 משקים בסך הכל. "אף תושב חוץ ממני לא ניסה להוציא היתר. אני היחידי שפניתי לרשויות המינהל באוגוסט 2000 ורק לפני שבוע קיבלתי שובר לחכירה של 49 שנים. במהלך התקופה, משכו אותי, לא ענו לעורכי הדין שלי, או לשמאי שלי יעקב צפריר, אחרי כל חצי שנה ביקשו ממני להביא שוב מודד לשטח כי המדידה הקודמת כבר לא היתה תקפה, איבדו לי את התיק פעמיים.

 

"במהלך התקופה היה שלב שהבנתי שאין לי ברירה אלא לפנות למאכרים. הלכתי למשהו שהיה במשך שנים ראש מחלקה במינהל ופתח 'משרד ייעוץ לענייני מנהל מקרקעי ישראל'. שילמתי לו 1,500 דולר והוא השיג לי תוך יום את מה שאני לא השגתי במשך חודשים. הוא הבטיח לי שאם אשלם לו 6,000 דולר נוספים הוא ישיג לי את ההיתר בתוך 3 חודשים, אבל לא יכולתי לעמוד בתשלום.

 

"בתקופה האחרונה נאלצתי שוב להיעזר, הפעם במאכרית, ואז גם ראיתי איך הדברים מתנהלים במו עיני. אם אדם רגיל שמגיע למסדרונות המינהל מחכה בין שעה לחמש שעות, המאכר מגיע עוקף את כל התור, נכנס פנימה, מדבר עם הפקידה מעל הראש של הלקוחות והיא נותנת לו מה שהוא צריך ציק צ'ק ואפילו בלי לבקש ייפוי כוח, אני באף אחד מהמקרים לא נתתי ייפוי כוח למאכרים שייצגו אותי", מספר כ'.

 

פיצוי של חצי מיליון דולר

אם כ' ממתין לסידור כשבע שנים, הרי  משפחת חוסיין מכפר ינוח שבגליל המערבי מבקשת כבר 30 שנה מהמינהל שיעמוד בהסכם חליפין שנערך עם אבי המשפחה שמת בינתיים, במסגרתו העביר האב לידי המינהל חלקה של 18 דונם ובתמורה היה אמור לקבל תחתיה, קרקע סמוכה באותו גודל, טיב וסוג. במשך שנים פנה חוסיין הבן פעמים אין ספור למינהל אך פניו הושבו ריקם, לבסוף הגיש תביעה משפטית במסגרתה טען כי המינהל נהג סחבת של שנים בעניינו.

 

חוסיין, באמצעות עו"ד יגאל כרמי, דרש לקבל לאלתר קרקע זהה שזו שמסר שכיום היא קרקע תעשייתית הנמצאת באזור התעשייה פארק תפן. המינהל טען כי חוסיין הוא זה ש'ישן' על זכויותיו במשך שנים, ומנע את קיום ההסכם, וכי מאז שפנו בני המשפחה למינהל בבקשה למצוא קרקע חלופית נוהל איתם משא ומתן והם אלה שדחו את ההצעות על הסף.

 

בסופו של דבר הגישה משפחת חוסיין תביעה נגד המינהל ולפני כחודשיים פסק בית המשפט המחוזי בחיפה לטובתה 500 אלף דולר.

 

בפסק הדין מתח השופט ראיק ג'רג'ורה ביקורת חריפה על המינהל וכתב: "השאלה העיקרית בתיק זה היא לא רק משפטית אלא גם שאלה ציבורית מוסרית ממדרגה ראשונה, הכיצד ניתן להשלים עם עובדה שבמסגרת הסכם, שניתן לו תוקף של פסק דין, המדינה אינה מקיימת את חובותיה... לאדם הפשוט אין מאגר קרקעות כדי שיוכל לבחור ממנה את הקרקע הרצויה לו, אין לו גם האפשרות והגישה למאגר הקרקעות הנמצא ברשות המינהל, ההגינות מחייבת שהמינהל הוא שידאג לביצוע ההסכם בהקדם ככל האפשר לחפש את הקרקע הראויה ויציע אותה לצד להסכם, והדבר לא נעשה".

 

"צריך לבחור רק את ההחלטה המתאימה"

"החולי של המינהל נובע מהצורה שבה נבנה", אומר י', לשעבר חבר במועצת מינהל מקרקעי ישראל. "המינהל נבנה בשיטה של שישה מחוזות, כשכל אחד מהם עושה הכל, שיווקי, היתרים, קשר עם חוכרים. מערכת קבלת ההחלטות במינהל פגומה. יש יותר מאלף החלטות: מועצה, הנהלה, נהלים של מנהלי אגפים, בסבך הזה יש הרבה מאוד שטחים אפורים כך שאדם מן היישוב ואפילו קבלנים או יזמים לא יכולים באמת להתמצא בכל ההחלטות ומכאן צומחת תופעת המאכרים.

 

"אמר לי פעם אחד הבכירים במינהל, 'יש כל כך הרבה החלטות שאני יכול לבחור על איזה מהן להתבסס ולחייב חוכר ב-5,000 שקל או ב-50 אלף שקל'. כך שמי שרוצה לשלם פחות ולקבל טיפול יותר מהיר חייב להיעזר במאכרים. המאכר מכיר את שיטת העבודה ואת ההחלטות ומכיר גם את הפקיד ולפעמים את מנהל המחוז. חלק מהמאכרים עבדו במינהל, חלקם עורכי דין ואז הם הולכים ומנהלים משא ומתן ומצמצמים את העלויות של הלקוח. היות והמינהל בנוי ככה שכולם מטפלים בהכל, יש גם בעיה קשה של לוחות זמנים המאכרים מקצרים תורים ומזרזים את זמן הטיפול בתיק", אומר י'. הוא מוסף שקיימת עוד בעיה חמורה: "ועד העובדים המיליטנטי מונע כל ניסיון לקדם רפורמות התייעלות ובעצם מנציח בכך את תופעת המאכרים".

 

תביעה משפטית במקום מאכרים 

עו"ד שי רווה, ממוחה למקרקעין, מסתייג קצת מהביקורת נגד המינהל. "נורא קל לצאת נגד גוף כמו המינהל ולהגיד שהוא מושחת", הוא אומר, "אבל במינהל יש אנשים טובים ויש אנשים רעים, והמדיניות היא לא אנטי שירותית. כן, מדובר בגוף מסורבל הבנוי מחלקות, התיקים נודדים ובוודאי שהמצב יכול היה להיות יותר טוב. אבל מההתרשמות שלי עיקר פעילות המאכרים היא רק ברמה של ייעול הטיפול, קידום התיקים והעברתם ממחלקה למחלקה ולא מעבר לזה.

 

"מדובר בגוף פקידותי שיודע לטפל בדברים פשוטים. במקרים כאלה תקבלו טיפול יעיל במגבלות הבירוקרטיה. אבל אם באים עם משהו חריג, המענה לזה הרבה יותר מורכב, וצריכים לטפס למעלה לצמרת המינהל כדי שמישהו יפגין יצירתיות. לפעמים צריך ללכת לבתי משפט כדי שפרקליט המחוז יגיד למינהל 'אין לי איך להתגונן בשמכם - תתקנו'.

 

"למשל, תיק יכול להיתקע ברמת ההחלטה אם הוא שייך לאגף העירוני או לחקלאי, אבל זה כבר הסימפטומים של הבירוקרטיה של המערכת הכבדה להנעה. מה שבסוף עושים המאכרים זה לקדם את התיק יותר מהר במסדרונות הבירוקרטיה. אין ספק שמערכת כזו קוראת לשחיתות אפילו במובן הפשטני של לטפל ראשית בתיק פלוני ולא אלמוני, אבל אני לא נתקלתי בפעילות חריגה מעבר לזה", אומר רווח.

 

עם זאת מציין רווח כי יש שיפור משעותי, אם כי איטי, ברמת השירות. "נכון שרמת הציפיות שלי לא גבוהה, ונכון שאני איש מקצוע שיודע למי לפנות אבל אני לא מקבל הנחות, אני מקבל שירות שבמגבלות הקיימות הוא סביר ואפילו משתפר", הוא אומר.

 

עו"ד משה בן דוד שעוסק אף הוא בתחום המקרקעין, אומר כי הוא מסרב להיעזר במאכרים ובכל פעם שהרגיש שהוא נתקע הוא תבע את המינהל. "היתה לי לפני כמה שנים תרגולת קבועה", הוא מספר, "כל פעם שהרגשתי שהמינהל לא מקדם את התיקים שלי בכל צורה שהיא הייתי תובע אותם. התיק היה עובר לפרקליטות המחוז ובמקום להגיש כתב הגנה ולהמשיך בהתדיינות המשפטית לחינם, היינו מגיעים לפשרה ועושים סוף לסחבת. היתה לי אפשרות אחרת. היה לי ביד שם של עורך דין שיכול לקדם בעבורי עניינים ו'לסגור עסק' כפי שאמרו לי תמורת אלף שקל לא כולל מע"מ. בחרתי שלא להתעסק עם האנשים האלה ולקדם את התיקים שלי דרך ערכאות משפטיות".

 

המינהל: מכבדים נציגים עם ייפוי כוח

מהמינהל נמסר בתגובה: "טיפול בנושאי מקרקעין דורש התמחות שיש למעט אנשי מקצוע ועל כן, חלק מהחוכרים פונים לעיתים לעזרת מקצוענים שיסייעו בטיפול בענייניהם וייצגו אותם. המינהל מכבד נציגים להם יש ייפוי כוח מטעם החוכר בלבד. בנוסף למינהל בעיות כוח אדם, במיוחד במחוז מרכז של המינהל בו מתנהלים מיליון תיקים. מדי שנה, קיים קיצוץ של 3% בכוח העבודה במינהל כמתחייב מהחלטות ממשלה בעוד כמות התיקים עולה. לעיתים, יש צורך להמתין לטיפול והמינהל מנסה לעשות את המיטב על מנת לקצר את זמן התורים".

 

ועד העובדים של המינהל מסר בתגובה: "הוועד תמך ותומך בכל רפורמה המייעלת את עבודת המינהל ואת השירות ללקוחותיו. בהתאם לכך, עובדי המינהל שיתפו פעולה וביצעו בפועל ובהצלחה צעדי ייעול רבים, כגון: מבצעי היוון, סריקת מסמכים ועבודה בהדמייה, תשלומים באמצעות כרטיסי אשראי, מענה באמצעות מוקד טלפוני, מתן שירות באמצעות האינטרנט וכו'.

 

"ריבוי של החלטות ונהלים המשתנים חדשות לבקרים גורם לסרבול בעבודת המינהל ומקשה על עובדי המינהל להעניק שירות מהיר ויעיל ללקוחות. האחריות לפישוט תהליכים מוטלת על הנהלת המינהל. מי שמטיל האשמה על הועד מנסה בכך לחפות על מחדליו ולגלגל על אחרים את האחריות המוטלת עליו. העובדים והוועד מגנים את תופעת ה מאכרים הוועד לא נתן ולא ייתן גיבוי או הגנה לכל מי שישתף פעולה עם תופעה פסולה זו".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
המינהל. מבנה מסורבל
צילום: ניב קלדרון
93% מאדמות המדינה
צילום: ניב קלדרון
מומלצים