כל האזרחים עוצרים ומריחים: שוקולד בת"א

ולנטינו

התחלנו את הסיור מצפון, בחנות המייבאת את מוצריו של השוקולטייר הבלגי ולנטינו ונקראת על שמו. ריח הקטורת של החנות הצמודה התחלף בכניסה לריחות שוקולדיים שמאיימים לשבש את החושים. חלוון הראווה יפהפה, הקירות צבועים צבע קרם והמדפים מציגים מבחר של אריזות יפות וטבלאות שוקולד במיני טעמים. מרכז המשיכה הוא כמובן ויטרינת הפרלינים בה מסודרות קבוצות קבוצות של פרלינים במיני גדלים, צורות ומילויים שונים.

את פנינו קיבלה אירית לירון, אישה קטנה עם משיכה למתוק. היא ובעלה איזי מכרו את הספורטק שבבעלותם וטסו לבלגיה להתעסק באהבתם האמיתית - שוקולד. "חיפשנו וטעמנו המון עד שבחרנו בשוקולטייר ולנטינו, שקלע לכל מה שחיפשנו הן מבחינת הטעם והן במחיר", היא מספרת. את החנות פתחו לפני כשנה ואחרי כמה חודשים פתחו סניף נוסף בצפון הרחוב. מדוע דווקא באבן גבירול? "היינו צריכים איזור שהיה מוכר לנו משום שאת החיפוש עשינו דרך האינטרנט בבריסל ולכן אבן גבירול הייתה בחירה טבעית עבורנו".

ובכל זאת, כל כך הרבה חנויות באותו רחוב, זה לא יכול להיות טוב לעסקים?

"אני חושבת שזה כמו שברחוב הרצל יש המון חנויות רהיטים ויש המון אנשים שמחפשים ובסוף חוזרים לחנות שקסמה להם מכולן. זה העניין של טעם בשוקולד - בודקים וטועמים וכל אחד מתאהב בשוקולד שלו ונשאר איתו".

"הישראלים הצטרפו לטרנד". ולנטינו (צילום: דנה קופל)

הפרלינים ב"ולנטינו" מסודרים בתוך ויטרינת זכוכית עם שיק פרמקולוגי, וממש כמו בבית המרקחת, ניצבים נקיים וסדורים בקבוצות קבוצות של טעמים שונים. קריאה מהירה של השלטים מגלה שהטעמים המוצעים מסורתיים, אולי אפילו שמרניים במקצת. "ולנטינו אכן שמרן בטעמים שהוא מייצר", מסכימה אירית, "אבל ניתן לומר זאת על הבלגים בכלל - הם מאוד דבקים במסורת ולא אוהבים חידושים קיצוניים. לכן אני אישית התאהבתי במוצרים שלו - אני שמרנית בעצמי ולא מתפתה לטעמי הצ'ילי או הג'ינג'ר. מבחינתי שוקולד מתחבר לטעמים מתוקים או חמצמצים ולא לחריפות. אפילו שוקולד מנטה זה שילוב מוזר ולא טעים. אכלתי פעם שוקולד עם גרניום - מין ניסוי מוזר של שוקולטייר, והיה מזעזע".

ישראל הפכה למדינה אנינת שוקולד?

"הישראלים הצטרפו לטרנד שקיים בכל העולם - גם כשהיינו בבלגיה היו מעט חנויות ועכשיו יש המון בכל פינה, אנשים קונים מתנות, או קונים לעצמם הביתה, מוכנים לשלם יותר עבור איכות".

הטעם הפופולרי ביותר הוא השוקו מוס עם תמצית תפוז או אייריש קרים, שהוא גם החביב ביותר על אירית. הטעם הכי מיוחד הוא הפטל - פרלין ממולא בקרם ליקר פירות יער עם פטל שלם שהוא מושלם אמיתי עם פוטנציאל להתמכרות. כל המוצרים עשויים חומרים טבעיים ללא משמרים ומתחלפים כל שבועיים באספקה טרייה מבלגיה.

• ולנטינו, אבן גבירול 85 ו-149. 28.5 שקל ל-100 גרם. 

טרינידד

התחנה הבאה היא חנות ובית קפה שנפתחה לפני שבוע על ידי אמציה ורותי בן אליעזר. את חומרי הגלם הם מביאים מצרפת ואת הפרלינים מכינה רותי בעצמה במפעל שפתחו לפני שנתיים בחיפה. "30 שנה אשתי חלמה לייצר שוקולד אבל עבדה כגרפיקאית", מספר אמציה, "לפני שלוש שנים, כשיצאתי לפנסיה, החלטנו להגשים את החלום. הלכנו ללמוד בבלגיה ורותי המשיכה את ההתמחות בארץ אצל השף מיכה גינטר". טרינידד עדיין בשיפוצים ואת הפתיחה הרשמית מתכנן אמציה לאוגוסט. זו חנות קטנה מאוד עם ויטרינה במרכזה המציגה לראווה 50 סוגי פרלינים שונים. צחי, מנהל החנות מסביר לי כי המקום פועל גם כבית קפה. "אפשר לשבת ליד שולחן בחוץ, להזמין כוס קפה ולקבל איתה פרלין על חשבון הבית". איזה פרלין תמליץ להחליק לגרון עם הפוך חזק בלי קצף? "את הפטל, כמובן, שהוא בעיניי הכי טעים", הוא קובע.

בניגוד גמור לגודלו, אמציה מדבר בלחישות רגועות ולא מתרגש מרעש המקדחה המחריש את המקום. "השוקולד של אישתי הוא הכי מיוחד, אני יכול לזהות פרלין שהיא עשתה מתוך 100 אחרים", הוא מסביר בבטחון ומגיש לי פרלין שוקולד מריר ממולא גנש אייריש קרים. "נו, את מרגישה את ההבדל?", הוא שואל. הפרלין אכן היה טעים מאוד - השוקולד המריר התמסר למתיקות הגנש והשילוב של שניהם היה טעים ומסחרר. פרלינים מעניינים יותר הם הלימונצ'לו והדובדבן בליקר.

"תל אביביים מעריכים יותר שוקולד מחיפאים". טרינידד (צילום: דנה קופל)

על המעבר מחיפה לתל אביב החליטו הזוג בן אליעזר כי הם חושבים "שתל אביביים יעריכו שוקולד איכותי יותר מהחיפאים ולכן גם החלטנו על אבן גבירול - רחוב מרכזי בעיר עם הרבה תנועה".

מה מייחד את טעמם של הישראלים?

"ישראלים עוד לא פיתחו אנינות לשוקולד איכותי - גברים למשל מעדיפים שוקולד לבן, שהוא הרי כלל לא שוקולד כי אין בו מוצקי קקאו. דווקא הנשים מעדיפות שוקולד מריר שהוא נחשב איכותי יותר ובעל טעם חזק".

קשה לדבר על החנות שפתיחתה הרשמית נקבעה לעוד חודשים - כרגע היא פתוחה לרחוב וחשופה לרעש המכוניות וההמון הזורם מגן העיר ומהכיכר. בפנים השיפוצים לא מפסיקים לרגע. חורי השיפוצניק אומר בחיוך ממזרי שבחר לשפץ את המקום רק בזכות השוקולדים הטעימים של רותי. 

• טרינידד, אבן גבירול 90, 6 שקלים לפרלין.

לאונידס

כ-100 מטרים בלבד בהמשך הרחוב נמצא הסניף של "לאונידס" - רשת שוקולד בלגי גדולה עם 1,400 סניפים ברחבי העולם. החנות באבן גבירול היא הסניף השלישי בארץ ונפתחה לפני חודשיים על ידי יעל ועמירם, פנסיונרים תל אביביים שבחרו בניהול חנות שוקולד כעיסוק ל"זמן השלישי" של חייהם.

המוצרים הכי פופולריים בלאונידס הם כמובן הפרלינים, מהם האהובים יותר הם המאנון קפה (פרלין שוקולד חלב או מריר ממולא קרם קפה) והקרם פרש (פרלין ממולא בקרם פרש אוורירי ונימוח בטעם קפה שטבוע בו אגוז שלם). יפים במיוחד הם מטבעות הפלה ד'אור - פרלינים ממולאים גנש שוקולד ומצופים פסי זהב.

שייכת לאימפריה מבוססת. לאונידס (צילום: דנה קופל)

בניגוד ל"ולנטינו", שהצליחה ליצור אווירה ביתית בעזרת העיצוב הצנוע, לאונידס היא האחות הצינית והמנוסה יותר: החנות גדולה מאוד וניכר עליה שהיא שייכת לאימפריה מבוססת. הוויטרינה הנצחית מכילה פרלינים גדולים ומאוד יפים למראה. לכאן מגיעים בעיקר מי שטיילו בעולם, מכירים את הרשת ויודעים בדיוק איזה פרלין יעסה להם את בלוטות הטעם. את האווירה המסחרית שוברים בני הזוג, שמנהלים אותה בחינניות השמורה לבני העלייה הרביעית ומעניקים לה שיק של מכולת שכונתית. "הגעתי במקרה לשוקולד", מספרת יעל בעודה מגניבה אליי פרלינים כמו סבתא אמיתית. "אמנם תמיד אהבתי שוקולד, אבל זה לא היה החלום שלנו - אלא תוצאה של הרצון לעשות משהו כשיצאנו לפנסיה".

למה דווקא אבן גבירול?

"אבן גבירול הפך לאחרונה לרחוב נוזל שוקולד", אומר עמירם, "ובאופן טבעי חשבנו שהחברה שאנחנו מייצגים צריכה להוביל את הנושא הזה ושזה מקומה הטבעי". 

• לאונידס, אבן גבירול 74, 28 שקל ל-100 גרם.

קרדינל

את הרומנטיקה המצויצת בצבעי השמנת מחליפים ב"קרדינל" צבעי אדום ושחור עזים ואת הוויטרינה הסטרילית מחליף מדף ארוך עם שברי שוקולד. בפינה ניצבת ספה ענקית, גם היא באדום בוהק, ואת כל החלל הקטן יחסית ממלאת מוסיקת ג'אז מלטפת. אין ספק, מי שתוהה לגבי הקשר שבין שוקולד לארוטיקה, יעשה טוב אם יגיע לכאן. קרדינל היא חנות ומפעל לשוקולד כשמאחורי הדלפק ניתן להבחין בכיור עמוס כלים עם שיירי קקאו ובפינה עומדים שקי הקקאו הגדולים. בתפקיד ווילי וונקה - אלי טראוב, בחור צנום בן 25 מחיפה, שוקולטייר אוטו-דידקט. "כשהייתי קטן עסקתי המון באפייה ובקונדיטוריה. יום אחד הלכתי לסדנת שוקולד קצרה, אבל לא הבנתי כלום. יצאתי ממנה והחלטתי לברר בעצמי איך מכינים שוקולד".

אחרי תקופה ארוכה של ניסיונות ואחרי שהגיע לרמה מספקת של עשייה, החליט טראוב לפתוח את החנות. את השם "קרידנל" בחר בגלל חיבתו לציפור ולצבע האדום שכאמור שולט במקום. הרחוב נבחר "בגלל ההמונים שעוברים בו כל יום ובלי כל קשר לחנויות שנפתחו מסביב". את אמנות השוקולד טראוב לוקח ברצינות תהומית והוא מרצה ללקוחות שמתעניינים על הזנים השונים ותהליך היצירה, הוא גם מעביר סדנאות במקום ואפילו מרצה במסיבות רווקות על שוקולד כמעורר חושים.

"בלי קשר לחנויות מסביב". קרדינל (צילום: דנה קופל)

מבין הפרלינים שהוא מייצר יש טעמי תפוז, צ'ילי, פרנג'ליקו וייגר מייסטר אבל הטעם המפתיע והמיוחד ביותר הוא פרלין שוקולד חלב ממולא קרמל שרוף עטוף במלח ים אטלנטי - שילוב מוצלח ביותר כשהמלח מדגיש את המתיקות של הקרמל ומרגש את החך.

אתה מתנסה עם המון מוצרים כאן, יש בכל זאת טעם שלא הולך עם שוקולד?

"פעם אכלתי פסטה ברוטב שוקולד עם גבינת פרמזן שהיה שילוב נוראי בהחלט", הוא נזכר ומחייך.

• קרדינל, אבן גבירול 60, 3.5 שקלים לפרלין.

דסקלידס

את השוקולד של המפעל הבלגי דסקלידס מייבא לארץ לורן סיז'ה, יליד בלגיה, האוחז במבטא צרפתי כבד. הוא איש עסקים נמרץ שהגיע לארץ בגיל 20, והתגלגל לעסקי השוקולד לגמרי במקרה. זהו הסניף הראשון של הרשת הבלגית בארץ, אחריו נפתח הסניף בהרצליה ובקרוב ייפתח סניף נוסף ברחוב דיזנגוף בתל אביב. בוויטרינות זכוכית הניצבות זו מול זו משני צידי החנות, מסודרים פרלינים במילוי כוסברה, ג'ינג'ר ופלפל, קליפות תפוז, קוניאק וקרם פרש.

מסורת בת חמישים שנה של שוקולד. דסקלידס (צילום: דנה קופל)

השיחה עם לורן נקטעת לא פעם על ידי צלצול פלאפון או שיחה עם לקוחות - המקום מלא התרחשות ולורן מפקח על הכל באותה תזזיתיות וכמעט שלא יכול לעמוד במקום. לפתע מתפרץ לחנות לקוח שחונה במקום אסור ומבקש שיארזו לו את הפרלינים הקבועים שלו מהר. "זה לקוח קבוע", מסביר לורן כשהוא קולט את הבלבול מרוח על פרצופי, "אני מכיר את כל הלקוחות שלי ויודע תמיד מה הם אוהבים".

מדוע אבן גבירול?

"אני פתחתי את חנות השוקולד הראשונה ברחוב, זה היה לפני שבע שנים וכולם באו אחריי. בחנות הזו יש מסורת של 50 שנה של שוקולד - לפניי היתה חנות שוקולד של עלית, שגם היא נפתחה על חורבותיה של חנות שוקולד קודמת".

למה לדעתך התחילה התעוררות כה גדולה ברחוב?

"למה? כי איפה שמצליחים, היהודים באים בעקבותיך. אני קורא לזה תקופת הפרוזן-יוגורט של השוקולד - הרבה באים ועוד שנה נראה כמה יישארו, יש הרי גבול לכמה חנויות שוקולד יכולות לשרוד במקום אחד". ולא, הוא לא מוטרד לגבי עתידה של דסקלידס - "זה שפתחו לנו עוד חנויות זה רק הוסיף עוד לקוחות", הוא מסביר. "לבלגיה יש מסורת עשירה של יצור שוקולד. זה לא שמישהו בא, פותח חנות, לוקח תבנית ויוצר שוקולד כך סתם ובזה הוא שוקולטייר. בבלגיה צריך ללמוד 4 שנים - אין שם קורס מזורז כמו כאן. אני לוקח את העניין מאוד ברצינות, ולכן אני גם היחיד ששרד בכל השנים ובתקופות לא טובות".

• דסקלידס, אבן גבירול 40, 30 שקל ל-100 גרם.

בית השוקולד

יש לקוחות שבאים לשבת ולדבר. בית השוקולד (צילום: דנה קופל) 

הכניסה לחנות הזו תשמח בוודאי כל חובב שוקולד שמאס בוויטרינות מצוחצחות: ספה קטיפה ויקטוריאנית, שולחן ועליו אגרטל פרחים, ומסביב המוצרים מסודרים בערימות על מדפים גבוהים ונמוכים המפוזרים בכל עבר בערבוביה מבדחת. מעבר לדלפק, המשמש כבר ישיבה עם שרפרפים מרופדים, נראים ארונות המלאים בספלי תה פרחוניים, כלים להכנת שוקולד וספרי בישול.  

"פתחתי את החנות במטרה לספק חוויה לאוהבי השוקולד" מסביר גץ. "שוקולד זה דבר רגשי ואינטימי מאוד ולדעתי כך הוא צריך להיות מוגש. זה משהו שגדלנו עליו ואנחנו מכירים אותו מגיל אפס והוא תמיד מזכיר לנו חויות ואהבות מילדות ולכן זה חייב להיות יותר כיף". גם הבחירה באבן גבירול קשורה אצל גץ בחווית הקנייה: "בחרתי לפתוח בקצה הדרומי של אבן גבירול כי לא רציתי משהו המוני מדי. העדפתי להתבסס לאט יותר ולא לפתוח בדיזנגוף, למשל, כי אז זו היתה חנות של לקנות וללכת. פה זה ביתי מאוד - יש לקוחות שבאים לשבת ולדבר, מספרים חוויות ושואלים שאלות. יש המון קבועים שיושבים מסביב לדלפק ממש כמו בבר".

• בית השוקולד, אבן גבירול 5. 32 שקל ל-100 גרם פרלינים.

בסוף הסיור הארוך הזה הרגשתי את בטני לוחצת נגד כפתורי המכנס ואת ישבני מתעגל ותופח. נזכרתי שיש עוד עובדה חשובה בקשר לשוקולד שאולי כדאי שאציין ואולי גם תפתיע את אלה מכם שלא חיו על כדור הארץ במאה השנים האחרונות: גם שוקולד גורמה משמין, מאוד משמין.