שתף קטע נבחר

עמותת "לב ערד" נאבקת על קיומה

חמש שנים אחרי שהוקמה העמותה בידי גרעין מתנדבים קטן והעניקה תקווה חדשה לכלבים הנטושים בכלבייה העירונית בערד, מתמודדת העמותה עם קשיים כלכליים ומחסור חמור במתנדבים. "כלב או חתול מביאים לחיים סיפוק רב, אנו רק מקווים שנוכל להמשיך ולהראות זאת לתושבי העיר", אומרים הפעילים

כלבי ערד נהנים אומנם מנוף ושקט מדברי, אך בדומה לעשרות אלפי הכלבים הנטושים ברחבי ישראל, גם הם זקוקים לאנשים בעלי לב אוהב, שיאמצו אותם לחיקם. חמש שנים לאחר שהוקמה עמותת "לב ערד" בידי גרעין של 25 אוהבי בעלי-חיים, הצליחו המתנדבים להעניק חיים טובים יותר לכלבים הרבים המגיעים לכלביה העירונית. כעת העמותה הקטנה נאלצת להתמודד לא רק עם קשיים כלכליים, אלא גם באדישות תושבי העיר הדרומית.  

 

"המטרה העיקרית שלנו היא להציל את הכלבים המקומיים שמרביתם כלבים שננטשו על ידי בעליהם, כלבים המשוטטים בפזורה הבדואית וכלבים הנמצאים בכלביה העירונית", מספרת מארי פרס, (65)  יו"ר העמותה ומי שעומדת בראש חזית המתנדבים. הגיל לא משחק אצלה תפקיד משמעותי ומאז שהגיעה לערד לפני יותר מ-18 שנה, היא מלאת בהתלהבות נעורים נדירה ומקדישה את חייה למען בעלי-החיים בעיר.
 
"היו לנו בתחילה שאיפות גדולות", היא משחזרת את הימים הראשונה לפעילות העמותה. "רצינו להקים בית מחסה לכלבים אך גילינו כי הדבר כרוך בעלויות כספיות גבוהות וחשבנו שיהיה זה נבון יותר להשתלב בכלביה העירונית. כך נוכל להפוך אותה למקום טוב יותר ולהציל את הכלבים המגיעים אליה".
 

במהלך ארבע השנים האחרונות פעלה העמותה בשיתוף פעולה עם הווטרינר העירוני הוותיק, ד"ר יוסי שימחון, שעזב בספטמבר האחרון את העיר. לדברי פרס, תודות להבנה ההדדית ביניהם, מצב הכלביה השתפר. "המקום הפך ליותר הומני ואנו עושים מאמצים גדולים על מנת למנוע מצב בו יהיו ארבעה עד שישה כלבים בכלוב". כיום ישנם 12 כלובים קטנים בכלביה ובמרבית מהזמן שוהים בתאים עד שלושה כלבים.

 


(צילום: באדיבות עמותת "לב ערד") 

 

משוועים למתנדבים בכל הגילאים

 
בעמותה מודים כי מספר המתנדבים עלה וירד עם השנים וכיום מונה גרעין מצומצם מאוד. רוב הפעילות מוטלת על כתפיה הצנומות של פרס ומספר מתנדבות ברחבי הארץ. בהיעדרו של כלבן עירוני, מגיעה פרס מדי בוקר לכלביה ומשתדלת להספיק ככל שניתן. "אני נותנת תוספי מזון לכלבים, תרופות, בודקת שהצואה שלהם תקינה, מוציאה אותם לטיולים בבוקר ואפשר לומר שמרבית מהזמן שלי מושקע בניקיון המקום", אומרת מארי בגאווה גלויה. "הענקו לכלביה משטחים מיוחדים המבודדים מחום ומקור הדורשים ניקוי יומי, אחרת המחלות מגיעות מהר מאוד".
 
בעיריית ערד הנמצאת בגרעונות כלכליים כבדים, אין כרגע תקציב לכלבן במשרה מלאה. מספר מתנדבים מבוגרים מגיעים מהוסטל מקומי. החיבור עם הנוער בעיר כמעט ולא קיים, למרות הפוטנציאל הרב. "ניסינו להביא לכאן תלמידי תיכון ולמרות שחלקם גילו נכונות לעזור, אחרי כמה פעמים, ההתלהבות ירדה וצריך מישהו שישקיע בהם זמן", היא אומרת בתסכול. "המחסור במשאב האנושי מקשה עלינו להקים אתר אינטרנט, לשמור על קשר בין המתנדבים ולחפש גם משאבים לקיומה של העמותה".
 

המתנדבים משתדלים למסור כלבים לאימוץ בעיר אך אם מדובר בנסיעה לעמותות הנמצאות במרכז הארץ, מארי תורמת את רכבה הפרטי למטרה זו. בנוסף משוועים בעמותה למשפחות אומנות. בעבר היו מספר משפחות בעיר שהתנדבו, אך בעקבות תלונות של שכנים שהתלוננו על רעש, כרגע נותרו שתי משפחות בעלות בית עם גינה המטפלות בעיקר בגורים קטנים.

 

במקרים בהם ישנה צפיפות בכלבייה העירונית, פרס לוקחת את העבודה הביתה. "אני משתדלת שלא לעשות זאת הרבה, מאחר ויש לי חתולייה קטנה במרפסת הבית". היא מגלה. לטענתה, העמותה זקוקה לתרופות, מזון יבש ועזרה במימון חיסונים, ניתוחי עיקור וסירוס. "חשוב לנו שהווטרינרית העירונית תדע שאנו דואגים לכלבים ולא נסכים לכך שיהיו המתות בכלביה". מדגישה פרס. היא מקווה כי עם הגעתם של מתנדבים נוספים, ניתן יהיה להשקיע בחינוך תושבי העיר בכל הנוגע לאחריות באחזקת בעלי-חיים. "כלב או חתול מביאים לחיים סיפוק רב, אני רק מקווה שנוכל להמשיך ולהראות זאת לתושבי ערד", היא מסכמת באופטימיות זהירה.
 
  • להתנדבות בעמותת "לב ערד" ולאימוץ כלבים וחתולים, ניתן לפנות למאיה בטל': 050-7008208 או למארי בטל': 052-3817309. אפשר לשלוח דוא"ל לכתובת: terem_g@netvision.net.il
 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים