בסדנה של ירמי זטלנד באחד ממושבי השרון הזמן כאילו עצר מלכת. זטלנד משחזר ומשקם רהיטים עתיקים. "לא תמצא כאן שום כלים תעשייתיים או מכניים, למעט מקדחות ומשייפת חשמלית. העבודה נעשית ממש כמו לפני מאות שנים, וזו שיטת העבודה שאני אימצתי", הוא מספר.
זטלנד (37) הוא בכלל עובד סוציאלי במקצועו, אולם הוא נמשך יותר לתחום האומנות. "סיימתי את לימודי, נתתי לאימי את התעודה ויצאתי לאיטליה. ביקרתי בעשרות בתי ספר לשחזור רהיטים עד שמצאתי עבודה כשוליה של רב אומן בפירנצה. מאז שחזרתי לארץ אני עוסק בשחזור ושיקום רהיטים", הוא אומר.
זטלנד מספר כי בסדנאות האירופיות יש מסורת משפחתית - מקצוע שעובר מאב לבן במשך עשרות שנים ויותר. בארה"ב וקנדה לעומת זאת, מדובר בתחום מסחרי הרבה יותר שבו מושקע כסף רב בציוד צילום רנטגן ואינפרא אדום, במחשוב וטכנולוגיה. "אישית אני מחובר יותר לשיטה האירופית, כי בעיני בשיטה המסחרית אין נשמה. הלוואי והיה לי אבא שהיה מלמד אותי". זטלנד אולי לא למד מאביו, אבל מצא את הדרך ללמוד בעצמו, ואפילו את כלי עבודתו הוא מייצר כאמור לבד.
אל זטלנד מגיעים מפה לאוזן, אפילו בדפי זהב הוא איננו מופיע. רוב לקוחותיו, הוא מספר, הם אנגלו-סקסיים. "רוב הלקוחות מביאים פריט אחד בלבד לשחזור, בדרך כלל כזה שיש לו ערך סנטימנטלי עבורם. יש גם לקוחות שעוברים לדיור מוגן ובהתאם לכך מבקשים לטפל בריהוט שיעבירו".
ואפילו המדינה נזקקה לשרותיו: במרכז השימור במוזיאון ישראל ביקשו ממנו לשקם 14 רהיטים של חוזה המדינה בנימין זאב הרצל. "כמובן שהסכמתי ועשיתי מחקר כדי להכיר כל פריט ופריט. המחקר כלל חיפוש תמונות ארכיון, ולמידה על אורח חייו של הרצל עצמו. התחקיתי על נדידת הרהיטים מווינה לירושלים, ובמשך שנה שלמה חייתי את ההיסטוריה של הרצל", הוא מספר.
סוד העבודה של זטלנד הוא שימוש מוחלט בחומרים "הפיכים". כך למשל ניתן למצוא דבק העשוי מעצמות שור, כשהסיבה היא להאריך את חיי הרהיט כמה שיותר. "אתה עובד על הרהיט עם החומרים הללו, ובעוד 50 שנה, כשירצו שוב לעשות תיקונים יוכלו לעשות אותם מבלי לפגוע בו בגלל השימוש באותם חומרים מיוחדים. אני לא משתמש בשום חומר כמו לקה למשל שקשה מאוד להסירה כשרוצים להגיע אל העץ המקורי".
כדי לבצע את תהליך השחזור, מגיע זטלנד לבית הלקוח ובודק אם יש בכלל טעם לבצע את העבודה. "העלויות יכולות לנוע מכמה מאות שקלים לפריט, ועד להרבה עשרות אלפי שקלים", הוא אומר, "הכל תלוי בעבודה הנדרשת ובמצבו של הרהיט. אפשר למעשה לשקם אותו מכל מצב נתון, לא משנה מה עבר עליו למעט תהליך אחד - שריפה.
"תהליך השיקום והשחזור הוא ארוך ויכול אל להגיע לשנה ויותר. העבודה היא כזו שאתה לא מתמקד ברהיט אחד אלא עובד על כמה במקביל, והסיבה היא שתהליך דורש את הקצב שלו בגלל החומרים שאני משתמש בהם. לדבק העצמות שבו אני משתמש למשל לוקח כמה שעות להתקשות, ולפוליטורה נדרשים לא פחות משבועיים תמימים לשקוע אל תוך העץ. תוסיף לזה את תהליך ההמתנה לחלקים שיגיעו מכל קצוות העולם ויש כאן הרמוניה שלמה של עשייה שדורשת את הזמן שלה.
"כיום אני עוסק ברהיטים, אך אני יודע שאחזור יום אחד לעבודה הסוציאלית כי בסופו של דבר יש לא פחות סיפוק בטיפול בבני אדם", הוא מסכם.
