גלגולו של סולן

עצוב מה שקרה לדייב מאסטיין. ביום הראשון של פסטיבל "רוק אים פארק" בנירנברג שובצה "מגהדת'" בשעה אחת בלילה בבמה הקטנה ביותר במתחם. בפסטיבל שהכיל יותר מ-60 אלף צופים, אל ההופעה של מאסטיין וחבריו החדשים ללהקה החליטו להגיע רק כ-3,000 איש.

מאסטיין על הבמה בנירנברג (צילום: אור אלתרמן)

למאסטיין זה לא משנה, מבחינתו הוא כבר עבר את הגרוע מכל - אם זה הרגע שהעיפו אותו ממטאליקה לפני יותר מ-20 שנה, הרגע שנפצע בידו ולא יכול היה לנגן או הרגע שהיה צריך לפרק את הלהקה הגדולה שלו. והוא ממש, ובצדק, לא לוקח את הדברים בקלות.

בקיץ 2004 יצא לאקרנים הסרט הדוקומנטרי "Some Kind Of Monster". הסרט מביא את סיפורם של חברי להקת "מטאליקה" שנאבקים בכל הכח, בעזרת פסיכולוג צמוד, לשמור על פעילות הלהקה, לאחר שהבסיסט ג'ייסון ניוסטד עזב והסולן ג'יימס הטפילד לקח פסק זמן ארוך במטרה להיגמל מאלכוהול. תחת כל הלחצים, חברי הלהקה גם מנסים להקליט אלבום חדש, והמשימה היא קשה מנשוא.

הסרט מציג את אחד הרגעים הכי קורעי לב שנראו אי פעם בדוקומנטרי-מוזיקלי. לארס אולריך, המתופף של "מאטליקה", נפגש בפעם הראשונה מזה שנים רבות לשיחת אחד-על-אחד עם מאסטיין. הרקע לפגישה מוכר ויודע - בשנות השמונים החברים במטאליקה כבר לא יכלו לסבול את ההתנהגות של מאסטיין בעקבות שימוש בסמים ואלכוהול, והעיפו אותו מלהקה. "מאטליקה" צמחה להיות להקת המטאל הגדולה בעולם, ומאסטיין הקים את "מגהדת'" שהפכה ללהקה השנייה בגודלה. מטאליקה, לכל הדעות, תמיד הייתה צעד אחד לפני מאסטיין, ופיזרה אבק מאחוריה.

מגהדת'. עם הרבה שירים ישנים (צילום: אור אלתרמן)

עם דמעות בעיניים, מאסטיין אומר לאולריך: "אתה חושב שלא הייתי רוצה להחזיר הכל אחורה, כשאתם הערתם אותי ואמרתם לי: 'היי דייב, אתה צריך ללכת לגמילה', כן! הייתי נותן הכל בשביל ההזדמנות הזו". מאסטיין ממשיך לפתוח את ליבו ומספר על כל מה שעבר עליו במשך 18 שנים, בעקבות התחרות הנוראית עם חבריו לשעבר ממטאליקה. העצב הוא אמיתי ומרגש (את הקטע מהסרט תוכלו למצוא ב-youtube - חלק 1 וחלק 2).

שיחת טלפון מפתיעה

רגע עצוב נוסף בקריירה של מאסטיין קרה גם בישראל. לפני כשנתיים "מגהדת'" הגיעה להופעה בפסטיבל "מטאליסט" שנערך בחוף פלמחים. אחרי ארבעה שירים, המחסומים במתחם נפרצו, והמשטרה הפסיקה את המופע. יחד עם הקהל המאוכזב, מאסטיין נשלח הביתה. "פשוט לא יאמן איך הגדרות נפלו ואנשים פשוט נזרקו על הרצפה", סיפר אז ל-ynet אחד המעריצים בקהל, "מישהו היה יכול למות שם".

מסתבר שבנוסף לאירוע המצער, שיכול היה להיגמר באסון, מאסטיין בעצמו גם לא ממש הרגיש בנוח עם הגעתו לישראל. מספר ימים לפני הגעתו, ערך כתב ynet רונן צומר, ראיון עם מאסטיין. לאחר כמה דקות בשיחה, מאסטיין החליט שנמאס לו וטרק את הטלפון. בעקבות הטריקה, הראיון נגנז וכעת מובא כאן לראשונה.

"זה לא שאני ממהר, זו חברת התקליטים. אחרי שהם הוציאו כבר את כל האלבומים במהדורות מחודשות, הם החליטו להוציא אלבום להיטים".

האם יהיה עוד אלבום של "מגהדת'"?

"אני לא חושב".

יש שמועות שאחרי סיבוב ההופעות "Gigantour", תפרק את מגהדת' ותצא לקרירת סולו.

"זה בהחלט נכון, למרות שעוד לא ממש החלטתי. גם 'The System Has Failed' היה אמור להיות אלבום סולו אבל הסתבר ש'מגהדת'' חייבים עוד אלבום לחברת התקליטים, אז הוא יצא תחת שם הלהקה. לפני סיבוב ההופעות הייתי בטוח שאני גומר עם מגהדת', אבל עכשיו אני כבר לא כל כך בטוח".

מאסטיין. היה נותן הכל בשביל לחזור אחורה (צילום: אור אלתרמן)

עכשיו, כשהפכת דתי יותר, אין לך בעיה עם שם הלהקה שלך - "מגהדת'" ועם כל סמלי הגולגולות למיניהם?

"לא".

על פי האלבום, אפשר להתרשם שיש לך הרבה בבטן נגד "המערכת", נגד הפוליטיקאים. למה?

"תסתכל מה קורה בעולם, האנשים באמריקה נראים כמו משטרת העולם, ובשאר העולם יש מהומה. תסתכל מה קורה בעולם, בעיראק, מה שחיזבאללה עושה בלבנון אחרי נסיגת הסורים".

השיר הראשון באלבום האחרון נשמע כמו מלחמת עולם. מטוס הנשיא נופל במזרח התיכון והרבה אנשי ממשלה, כולל הנשיא, נעדרים. הקטע הזה הוא למעשה אזהרה או משאלה?

"ההופעה הטובה בעולם"

שנתיים אחרי, ולמרות שמאסטיין בעצמו כבר ראה את הסוף, מגהדת' הוציאו אלבום חדש לפני כחודשיים. ב-2 ביולי הוא ינחת בהאנגר 11 בתל-אביב, בעקבות האלבום החדש "United Abominations", ועם החברים החדשים בלהקה. אולי הפעם הוא יגיע קצת יותר שמח, כדי לשמח את המעריצים שהתאכזבו אז בפלמחים.

מבט מרחוק. בקרוב אצלנו (צילום: אור אלתרמן)

בסיבוב החדש של הלהקה, מאסטיין לא מרבה לפטפט עם הקהל. הוא והלהקה מבצעים את השירים כמעט ללא הפסקה, ורק בסוף המופע מאסטיין אומר: "תודה רבה לכולכם, זו זכות בשבילנו לבוא לכאן ולנגן עבורכם".

מגהדת' למרבה ההפתעה, מבצעת במופע גם הרבה שירים ישנים מהאלבום הענק "Rust In Peace", כמו:  "Take No Prisoners", "Tornado of Souls", "Hanger 18", ו-"Holy Wars". בנוסף, היא מבצעת שירים ישנים כמו "In My Darkest Hour", "Peace Sells", "Mechanix" ו-"Symphony of Destruction".

מאסטיין וחבריו נשמעים טוב ביחד ומנגנים את השירים במדויק ובשיא הכוח. לא המוני מעריצים נמצאים באולם, ואלה שעומדים קרוב יותר ליציאה, לא נראים ממש מתעניינים במופע. אבל כל מי שכן עמד והשתולל בקהל, חווה כנראה את אחד הלילות הטובים בחייו. ויש לכך גם הוכחה.

"בחיים שלי לא הרגשתי ככה. זו הייתה ההופעה הכי טובה שראיתי אי פעם", אמר

 לי אחד המעריצים ביציאה מהמופע, "אני בן 36, אמריקאי, זו הלהקה שאני הכי אוהב מאז שאני בתיכון, ואיכשהו אף פעם לא יצא לי לראות אותם בהופעה חיה".

"באמת?", השבתי, "ולא היית מעדיף לראות אותם לפני 20 שנה? אז הם היו בשיאם, היום עוד פעם יש נגנים חדשים, והם מופיעים במקום קטן".

"ממש לא איכפת לי", הוא ענה, "הגשמתי היום חלום, ובשבילי זו תמיד תהיה הלהקה הטובה ביותר בעולם".

• הכתב היה אורח בפסטיבל של חברת "OnTour " - המארגנת חבילות לפסטיבלים והופעות חיות בחו"ל.
  

• בהכנת הכתבה השתתף רונן צומר