שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    לא על הפַתח לבדו
    אסור לוותר על הסדר עם נציג לגיטימי של כל העם הפלסטיני - בגדה, בעזה ובפזורה. עד אז, צריך "מקל" ו"גזר" אחרים
    הכרזתו של ראש הממשלה אולמרט, כי "צריך להוציא את החמאס מהמשחק באופן סופי", מתורגמת על-ידו בחשיבה קצרת טווח למסקנה, ש"אסור לגרום למצב בו אבו-מאזן והנייה ימשיכו לשתף פעולה". אירועי הימים האחרונים אמנם הביאו, לראשונה מאז הסכמי אוסלו, לבידול טריטוריאלי, מדיני ובמידה מסוימת אף חברתי בין שני הזרמים העיקריים בחברה הפלסטינית, אך אין בכוחם להביא ליצירת שני פתרונות שונים לעם הפלסטיני בכללותו, השוהה עדיין ברובו מחוץ לשטחים. ישראל תידרש למסקנה ולמדיניות אחרת, שתוכל לשרת אותה בטווח הארוך.

     

    הצטרפותו של החמאס לבחירות אשתקד נועדה לשרת מטרת ביניים - נטילת חלק ב"עוגה" השלטונית - בדרך להשגת המטרה האמיתית, בדמות השתלטות על אש"ף, נציגו המוכר והלגיטימי של העם הפלסטיני, או לחילופין: נטילת מעמדו על-ידי יצירת "אש"ף חדש", כפי שהתבטאו בזמנו ראשי הלשכה המדינית של התנועה. מהלכי השבועיים האחרונים הרחיקו בטווח הקצר את החמאס מהשגת מטרתו, בשל פיטורי ממשלתו והוצאת כוחותיו אל מחוץ לחוק, במקביל להכרה הבינלאומית בממשלתו החדשה של סלאם פיאד. ועדיין, ניסיון ישראלי למהלכים מדיניים משמעותיים בדמות הסדר קבע, הכרוך גם בפשרה פלסטינית בנושא שיבת הפליטים, אינו יכול להתבסס על אש"ף בהרכבו ובכוחו הנוכחי.

     

    הקושי הרב הכרוך בשכנוע או באכיפה של מהלך כזה על רובו של העם הפלסטיני יביא לדחייתו של ההסדר, ויפתח פתח יקר מפז לחמאס לממש את תוכניתו. זה האחרון, השולט בכל תחומי החיים בעזה, לרבות אמצעי התקשורת, יוכל להציג את הפשרה ההיסטורית כבגידה בעם הפלסטיני, ולגייס לכך את הפזורה. כך יישמט הבסיס הלגיטימי והמעשי של אש"ף בהנהגתו של הפתח, והוא יועבר לחמאס.

     

    לכן, בטווח הבינוני והארוך, על ישראל להוציא את החמאס מהמשחק לא על-ידי הפיכתו לישות נפרדת ועצמאית של העם הפלסטיני, אלא באמצעות החלשתו דרך אובדן התמיכה למשנתו, עד למצב בו יוכל אש"ף הקיים להכיל אותו ולהחיל עליו את ההסכמים עם ישראל ואת ההכרה בזכותה להתקיים. לפיכך, על ישראל דווקא להדגיש את אחדותו של העם הפלסטיני ואת אחריותו של אש"ף לפתרון כולל, המחייב את כולו - בגדה, בעזה ובפזורה. עליה לקוות כי הידברות ושיתוף פעולה בין אש"ף וחמאס דווקא יתחדש, אך תחת מציאות ויחסי כוחות שונים משל היום, שהשגתם מותנים גם בה. על ישראל להפנים, כעצתה ועמדתה של וושינגטון, שלא תוכל ליהנות מפירות הסכם כלשהו שעה ש-40 אחוזים מהפלסטינים בשטחים, המתגוררים בשישה אחוזים מגודלם (שטחה של רצועת עזה), ממשיכים לדמם ולרעוב.

     

    זהירות, משטרה משת"פית

    בטווח הקצר, ההפרדה הנוכחית יכולה לשרת את ישראל להפגין מדיניות של "מקל" כלפי החמאס בעזה ו"גזר" כלפי הפתח בגדה. אך זו מחויבת במאמץ ישראלי מורכב הרבה יותר מאשר צמד המילים השחוק הזה. ישראל נדרשת למדיניות "מקל" מתוחכמת יותר, מאשר חובתה וזכותה הבסיסית להגיב בכוח לירי תלול מסלול ולפיגועים בישראל. אינטרסים משותפים עם מצרים - ביחס לאיום בהידוק הקשר בין חמאס לאחים המוסלמים, פעולות טרור בסיני והחשש מפליטים פלסטינים בגבולה - יכולים להצדיק לחץ על קהיר לפעול ביתר אפקטיביות נגד הברחות הנשק בציר "פילדלפי". הענקת סיוע הומניטרי ופתיחת המעברים יוכלו לשפר במעט את תדמיתה של ישראל. מהלכים אלה ואחרים, למשל - ביחס למניעת התבססותם של תאי אל-קאעידה והטרור הבינלאומי ברצועה, לצד השיתוק הכלכלי והשלטוני - עשויים להוביל להיחלשות משמעותית במעמדה של תנועת חמאס בעזה ובכלל.

     

    מנגד, גם מדיניות ה"גזר" אינה פשוטה כלל. ראשית, זו לבדה לא תוכל להחליף את הנדרש מארגון הפתח עצמו ביחס לשיקומו ולהסדרת העימותים בין נציגי החוץ והפנים, בין ההנהגה הוותיקה להנהגת השטח, בוגרת בתי-הכלא בישראל. שנית, כלכלת הרשות הפלסטינית לא תוכל להתבסס רק על
    העברת הכספים מישראל ועל סיוע בינלאומי; זו חייבת להשתקם במציאות אחרת מזו הקיימת בכל הקשור לסגרים, מחסומים, שימוש בכבישים ראשיים, כניסה לבקעת הירדן, למרחב התפר ולמזרח ירושלים. ללא שיפור כלכלי משמעותי, לא תוכל הממשלה החדשה להצדיק את האמון הבסיסי ביותר, הנדרש לה מהציבור הפלסטיני בגדה. שלישית, ישראל תידרש להסדיר מחדש את הפעלתם של כוחות הביטחון הפלסטיניים מחוץ לערים הראשיות, כדי למנוע מהחמאס את פעילותו בכפרים הפלסטיניים. כמו כן יידרש מנגנון ריאלי לתיאום ביטחוני, המבטיח כי המשטרה הפלסטינית לא תהפוך ל"משת"פית" הנעדרת את אמון הציבור.

     

    שלושת התנאים הללו הינם הכרחיים לשינוי, אך אינם מהווים תנאי מספיק לו. רק חידוש התהליך המדיני בין הצדדים, באופן שיוביל להסדר קבע בעקרונות הידועים לשניהם, יוכל לספק את הסחורה. הסדר קבע מסוג זה, שיונח על רקע חולשה מתמשכת של החמאס לשלוט ולהעניק שירותים וביטחון בעזה, ומנגד- יציבות ומצב כלכלי אחר בגדה תחת שלטון הפתח המשוקם, יכול להביא להזדמנות נוספת לישראל ולנציגו הלגיטימי של כל העם הפלסטיני.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "לא על הפַתח לבדו"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים