4 קושיות לרב טל

1. מה לרב טל אצל הרב עובדיה יוסף? 

דבקותו של הרב טל ברב עובדיה יוסף מפליאה. הרב יוסף הוא גדול בהלכה, והערכתי אליו ולמפעל חייו היא עצומה. עם זאת, יש לזכור כי בגלל עמדתו, שנכפתה באלימות (גם אלימות רוחנית היא אלימות) על נציגי ש"ס (ומצביעיה), קיבלה ממשלת ישראל את ההחלטה האומללה על "הסכם אוסלו". הסכם זה הכניס לישראל רבבות רוצחים על נשקם, שהטביעו את הארץ במרחץ דמים, שגבה עד כה למעלה מ-1,500 הרוגים. בכך חשף הרב עובדיה שתי מכשלות: ראשית, "דן יחידי". לפי חז"ל, כידוע, דיני ממונות בשלושה, דיני נפשות ב-23, ודיני כלל ישראל – בסנהדרין של 71, "שאין דן יחידי אלא יחידו של עולם". הייתכן שהסכם אוסלו, שהוא דיני נפשות חמור שאומה שלמה תלויה בו, יתקבל בהחלטה של "דן יחידי"? ופשוט הדבר שזה נגד חז"ל, ונגד המציאות הדמוקרטית במדינת ישראל.

שנית, הבנת המציאות הפוליטית. כשנתגלתה קלקלתו של הסכם אוסלו, טען הרב יוסף: "מה אעשה, ויועציי הטעו אותי". הואיל והרב אינו רואה אינטרנט, ולא עיתונים ולא טלוויזיה (ולצערי גם אינו קורא אנגלית, שלא בהתאם ל"שבעים לשון" שנדרשו מסנהדרין) - עולה שהוא איננו מחובר עצמאית לעולם החיצוני, אלא באמצעות עסקני חצר המסננים בעבורו את העובדות כרצונם, ובדרך זו הוא מקבל החלטות שמכריעות את גורל היהודים לשבט או לחסד.

והרי זה מה שקרה לרב טל עצמו: בעודו מטיף נגד כל תזוזה מגוש קטיף, הגיעה ישיבתו להסכם חשאי עם שרון על מקום חילופי ב"יד בנימין" (כיום, ישיבתו היא היחידה השוכנת במבנים תקניים, בעוד שהאחרים סובלים מהזנחה). להגנתו טען הרב טל, שמעשה מחפיר זה נעשה ללא ידיעתו ומאחורי גבו. כלומר, זו שיטה: רבנים מודיעים על החלטותיהם הפוליטיות, אבל מאחורי גבם מנהלים אנשי החצר את המדיניות האמיתית.

יתרה מזו: למרות הסכם אוסלו, ציווה הרב טל לתלמידיו בבחירות להצביע בעד ש"ס. האם זו הבשורה הרוחנית שיוצאת מחצרו?  

2. מה לרב טל ולאחורי הפרגוד? 

וכל זה זוטות ביחס להצהרתו של הרב טל על יכולתו לחדור אל מאחורי הפרגוד, כביכול, וכלשונו: "הקב"ה עורך בימים אלה תהליך של בירור גדול... הקב"ה מבקש שנבין את המסר שהוא שולח אלינו, שנתנתק מההנהגה הרשעה שנלחמת נגד ה'... על זה ורק על זה אני עובד עכשיו, זאת המהפכה היוצאת מבית המדרש שלנו".

ואני הקטן אומר שדבריו ה"מהפכניים" בעייתיים מאוד, בטענה שהוא, הרב שמואל טל, יודע מפי הגבורה שהקדוש-ברוך-הוא, הנמצא ומוגבל בפרק זמן מסוים ("בימים האלה") "עורך", כביכול, "תהליך של בירור גדול" (איתנו, כנראה). מי גילה רז זה לרב, ומי עשה אותו מומחה ל"תהליכים" שהקב"ה מעורב בהם? מי ציווה עליו "להתנתק", הוא ותלמידיו, ממדינת ישראל? אין רשות לאיש בעולם, קטן כגדול, לדבר בשם הגבורה, ולצוות בשמו על הוראות מעשיות מעבר למה שלמדנו בתורה ובנביאים, ומעבר להוראות השונות והמגוונות שהדריכו אותנו חז"ל. אנשים צריכים לדבר בשם עצמם ובשם הבנתם האישית; הבנתם את התורה ואת הקב"ה. אבל לא לומר דברים ודאיים ומעשיים, כביכול, מפי הגבורה.

3. מה לרב טל ולשבתאות? 

ידוע כי לרב טל מדיניות של ביטול ה"שולחן ערוך", ראשונים ואחרונים, ופסיקה ישירה מהגמרא. כן ידוע לי שגם לכמה ממקורביו יש שאלות, אפילו תמיהות על פסיקותיו, בסוגיות שלא ראוי שאדון בהן בפומבי מפני כבודו. ארמוז למעשה האחרון ששמעתי מפי תלמידיו, כשחזר למנהג הגמרא בהפרדה בין קידושין לנישואין (קידש זוג נבוך ב"אסורה לך ואסורה לכל העולם", ודחה את הנישואין בחודש).

כניסתו של הרב טל אל מאחורי הפרגוד מחד גיסא, והתעלמותו לכאורה מהשולחן ערוך מאידך גיסא, יוצרים שילוב בעייתי מאוד, המסביר את הטענה המטרידה לפיה בישיבת "תורת החיים" מתפתחת שבתאות, חלילה. אמנם אפשר להבין מדוע כמה רבנים חרדיים אימצו את הרב טל אל חיקם אחרי הגירוש, אבל כדאי להמתין ולראות מה יקרה לאחר שיעמדו על טיבו.

4. מה לתלמידי הרב טל ולעולם החרדי? 

מצער שהרב טל משך את תלמידיו לעולם החרדי, עולם שגדוליו הטעו אותו בכל צומת היסטורי שעם ישראל ניצב בו בדורות האחרונים: החל בהתנגדותם להשכלה, שהיא (ההתנגדות, ולא ההשכלה עצמה), זו שגרמה בעליל לחילון של רוב עם ישראל - וכלה בהתנגדות לציונות, שהשאירה את רוב היהודים בגולה עד השואה, והפקירה את ארץ ישראל לערבים (כפי שהפקירו לאחרונה את גוש קטיף).

אמנם לגדולי התורה החרדיים היתה כוונה טובה בכל מעשיהם, ומבחינתם בוודאי שהתכוונו לשם שמיים. אבל במבחן התוצאה הם נכשלו כישלון חרוץ. הם חשבו, שנעילת היהדות בפני שני השינויים הגדולים שהתחוללו בעולמה (ההשכלה והציונות) היא תריס של תקנה, אבל הוברר בעליל שאדרבא, היה זה פתח לקלקלה גדולה בהרבה (כל האפיקורסות הראשונית וכל הכפירה יצאו מהישיבות החרדיות).

ההתנתקות מהמדינה שהרב טל דוחק בתלמידיו לבצע, מקבילה ל"התנתקות" מגוש קטיף ושתי אלו הן אסון לעם, לארץ ולתורה. יש גם להצטער על שהרב טל קיבל את המלצת החרדים לתלמידיו להמשיך ולחבוש כיפות סרוגות, כדי להטעות את הנוער הציוני-דתי. והלוואי והקב"ה ייתן בינה בלב הרב ותלמידיו (ויש כאלה שלבם נוקפם על עמדותיו), ויחזרו בתשובה שלמה לדת האמת, במהרה בימינו. 

הטור המלא מתפרסם במוסף הצופה החדש