הענק הירוק
המשכון שלישי ל"שרק"? למה לא. במיוחד אם זה נותן לכתבנו הזדמנות לפגוש פנים אל פנים את ג'סטין טימברלייק, אנטוניו בנדרס, מייק מאיירס ורופרט אוורט, וגם לעצבן את קמרון דיאז בחוצפה יוצאת דופן. פארטיית עיתונאים לוהטת
"ג'סטין טימברלייק, קמרון דיאז, אנטוניו בנדרס ומייק מאיירס במכה אחת? אתה לא רציני!", היתה מהתגובות היותר רגועות שלהן זכיתי ממי ששמע שאני בדרך למסיבת העיתונאים לכבוד יציאתו של הסרט "שרק השלישי", בשבוע הבא גם בישראל. ובצדק. האוג הירוק והחביב שעשה שני סבבים לא רעים בכלל, ומצרף בכל סרט כוכבים נוספים, חוזר כעת לסיבוב שלישי ונוצץ במיוחד, אפילו בסדר גודל הוליוודי.
הרכש החדש וההורס. ג'סטין טימברלייק והנסיך ארתור
העיתונאים שהמתינו לתחילתה של מסיבת העיתונאים נראו הרבה יותר כמו מייק מאיירס והרבה פחות כמו ג'סטין טימברלייק (לצערי). הם המתינו בסבלנות ראויה את החצי־שעה־איחור־אופנתי שדפקו הכוכבים, וכשהגיעה העת והטאלנטים המצופים נכנסו, עמדה באוויר התרגשות שמאפיינת יותר קבוצת בנות טיפש עשרה חרמניות ממעלות תרשיחא, מאשר כתבים למודי קרבות בגיל העמידה מהאיחוד האירופי.
על שולחן ארוך, שכוסה מפה אדומה ימי ביניימית שכזו, כשברקע טירה מקרטון, התיישבו לפי הסדר (בלי שטיח אדום או כניסה סודית נפרדת) אהרון וורנר המפיק, שלפני כשש שנים קטף אוסקר בזכות ביצת הזהב "שרק", המפיק ג'פרי קצנברג, הבמאי כריס מילר, ואחריהם שורת הכוכבים: הרכש החדש וההורס טימברלייק, שמגלם את דמותו של יורש העצר הצעיר ארתור, במכנסיים, חולצה מכופתרת ועניבה בריטית דקה, אנטוניו בנדרס, קמרון דיאז, ששבה לבלונד המיתולוגי אחרי תקופה ברונטית לא מבוטלת (בחולצת טי אפורה עם מחשוף נאה ומלא בפאייטים, טיץ 3/4 לבנים ועקבי סיכה לבנים שמוסיפים לה עשרה סנטימטרים של כוכבת אמיתית), מייק מאיירס עם תספורת דודה א־י־ו־מ־ה על הראש, שלא ברור מי ארגן לו, ורופרט אוורט, שגבוה מכולם בראש, חתיך אש ונראה כמו הגרסה הממש משופרת של עברי לידר.
איך שהגוורדיה המכובדת התיישבה החל הקהל למחוא כפיים ולצלם במצלמות הסלולריות.
השקעה נדירה אפילו במחוזות הגרנדיוזיים של הוליווד. "שרק השלישי"
למרות שהסיפור בין טימברלייק לדיאז כבר ממש עתיק, קיננה בליבי תקווה שתישלף איזו ציפורן מצידה לכיוונו, אבל, איך אומרים, זה לא ממש קרה, ובסך הכל, נו, לא באנו ליהנות. "היה המון לחץ לפני יציאת הסרט", פותח קצנברג בנימה דאגנית. "הקיץ היה תחרותי במיוחד מול 'ספיידרמן' ו'שודדי הקריביים - סוף העולם', אבל עם יציאת הסרט החששות נעלמו".
מה שקצנברג מנסה להגיד בעידון אמריקאי זה ש"שרק השלישי" גרף בסוף השבוע הראשון שלו בבתי הקולנוע 122 מיליון דולר, והפך לסרט האנימציה עם הפתיחה המרשימה בהיסטוריה. או במילים אחרות, שכולם שם צוחקים צחוק גדול בדרך אל הבנק. "כל תחום האנימציה זוכה לרנסנס מטורף, שוברי הקופות הגדולים של הוליווד הם אנימציה, וזה הפך לז'אנר פופולרי, אפילו יותר מבעבר", הוא אומר.
ומה הצעד הבא?
"אני לא יודע, כל הזמן קורים המון דברים. אולי אפשר להמר על האנימציה של ג'רי סיינפלד".
ב"שרק השלישי" הושקעו מחשבה וכסף שכמותם טרם נראו, אפילו במחוזות הגרנדיוזיים של הוליווד. זה כולל תפירה של כל התלבושות בסרט, כדי לבדוק את הדרך שבה נופלים וזזים הבדים בתנועה, צוות פיזי שביצע את התרגילים, צולם, ודמותו הועברה למחשב כדי לייצר תנועה שקרובה ככל האפשר למציאות, והשקעה נדירה בפריזורת השיער ותנועותיו, פרט שנראה אולי פעוט, אבל כשפרינס צ'רמינג מנפנף בשערו, או צמתה של רפונזל מתנדנדת בהליכתה, זאת אמנות אמיתית.
החבורה המשועשעת והמגובשת של הטאלנטים נראית די הרוסה. לא פשוט לקדם את הלהיט של הקיץ. בחודש האחרון הם הסתובבו בסינגפור, ברוסיה ובאמריקה, והם כבר ממש משופשפים בלענות על שאלות, למרות שכמה כתבים בריטים ממולחים חשבו שהם עומדים להמציא את הגלגל.
לא שלפה ציפורן. קמרון דיאז ופיונה
איש האשכולות טימברלייק, שמחזיק באמתחתו גראמי על קריירת השירה, שלל רומנים מתוקשרים (מבריטני ספירס ועד דיאז הקולגה), קו אופנה בעיצובו, סרט חי שבו שיחק בתפקיד הראשי ("אלפא דוג") ומסעדה בלוס אנג'לס, הוא הכוכב האמיתי של המסיבה. לא רק בשל היותו החדש בצוות. יש לו סוג של קסם אישי וחיוניות שקשה להסיר ממנו את העיניים.
איך זה לשחק מול מיקרופון?
"התמונה של ארתור היתה תלויה מולי כל הזמן, ואת השאר פשוט דמיינתי. אהבתי את זה, זה ריגש אותי והייתי שמח לעשות עוד סרטים ולקחת את הקרקס רחוק ככל שאוכל".
נשאר לך זמן לכתוב מוזיקה?
"שאלה טובה", הוא משחיל חיוך אופייני. "לא ממש נשאר. בעיקר במטוסים".
את ארתור פוגשים הצופים בפעם הראשונה ברוצ'סטר, פנימייה פרטית, שכיאה לז'אנר השרקי, התלמידים בה לבושים כמו בימי הביניים, אבל ההבעות, הסלנג ורוח התקופה שייכים לחלוטין לימינו. ארתור הוא שק החבטות של הקולים בשכבה, עד שהוא הופך למלך של ממלכה רחוקה־רחוקה, מה שהופך את השאלה הבאה למאסט.
נראה שלא היה לך קשה להזדהות עם דמותו של ארתור, נער דחוי שעולה לגדולות.
"הייתי בטלוויזיה כשהייתי קטן ואז חזרתי הביתה לטנסי, שם או שאתה משחק כדורגל או שאתה כלום. אז בעיקר הייתי בבית ועשיתי מוזיקה. זה לא שהייתי דחוי, אבל הייתי מחוץ לעניינים. אני מזדהה עם ארתור, אבל דווקא מסביבות גיל שמונה, כשעמדתי בחצר האחורית עם חרב והייתי בטוח שאני מלך גדול. זה רגע שהרבה יכולים להזדהות איתו".
מה בכל זאת היית אומר לילדים שלא חשבו שאתה קול?
"נה נה נה נה נה, תאכלו את זה!".
יקבל סרט משלו. פוסי קאט
משם עובר הכדור לבנדרס, שכמה שהקהל המקומי מתלהב מטימברלייק, עליו הוא פשוט הרוס. בנדרס מגלם את דמותו המשובחת של פוסי קאט, או בעברית החתול במגפיים, שנכנס לסדרה בפרק השני, ונע על הסקאלה שבין מאהב לטיני מטורף לחתלתולון קטן עם מבט תמים של תינוק בן יומו. מדהים כמה שפוס דומה לבנדרס, הרבה יותר בחיים מאשר בתמונות או בטלוויזיה, מה ששוב מוכיח את גאוניותו של צוות האנימציה החרוץ.
בנדרס היה השנה בפסטיבל ברלין עם סרט שביים בספרד, הוא עשה אחד נוסף כשחקן לצידה של ג'ניפר לופז, וכאמור, הוציא דיבוב נוסף של פוס ל"שרק".
היתה לך שנה מאוד מגוונת.
"אני אוהב שינויים ומשתדל לא להישאר תקוע. יש שחקנים בהוליווד שמפחדים שהקריירה שלהם תיהרס, אז לא עושים דבר כזה או אחר. אני לא. עשיתי סרטי אימה, מיוזיקלס, מערבונים, דיבוב ואפילו ברודוויי. לביים אני אביים רק בספרד, כי שם אומנם יש פחות כסף, אבל חופש יותר גדול לעשות מה שאני באמת אוהב".
יוצרי "שרק" הרגישו שפוס, בדיבובו של בנדרס, הוא דמות כל כך מוצלחת ואהודה על הקהל, שהוא יקבל סרט משלו, שאמור לצאת לאקרנים ב־2010, במקביל ליציאתו של "שרק 4".
ראית כבר תסריט? אתה יודע על מה הסרט?
"בגדול, הוא על החיים של פוס לפני שפגש את שרק. אבל יותר מזה אני לא יכול להרחיב".
מדהים כמה הם דומים. פוסי קאט ואנטוניו בנדראס
כשדיאז מתחילה להראות סימני עצבנות קלים נוכח ההתעלמות הכללית מקיומה, היא מתחילה להתלחש עם טימברלייק מאחורי גבו השרמנטי של בנדרס. זה מאוד מאכזב אותי, כי אני כאמור, רציתי לראות קצת דם. כדי להרגיע את הרוחות העיתונאים מסכימים להפנות אליה את המיקרופון לזמן מה. "אני אוהבת במיוחד לעשות את 'שרק'", היא אומרת. "אנשים כל כך אוהבים ומזדהים עם הדמויות, זה נדיר ואני גאה להיות חלק מזה. הם פוגשים אותי ונורא מתרגשים כי הם עברו חוויה אמיתית דרך הסרט יותר מבכל סרט אחר שעשיתי".
האם זה מקל על שחקנית יפה כמוך, שבטח מאוד מודעת לצורתה החיצונית, שאת לא צריכה לעמוד בסטנדרטים חיצוניים כשאת מדבבת את פיונה?
"לא כל התפקידים שעשיתי דרשו צורה חיצונית מושלמת. ברור שכולם נראו בדמותי, כי אני השחקנית, אבל זה לא היה הכרח התפקיד. אני חושבת שזה כיף ליצור דמות, לא משנה איזו ואיך היא נראית. מה שחשוב לי באמת זה העולם הפנימי שלה".
לאור העובדה שהאופן שבו צוירו הדמויות בסרט הושפע לא מעט מתווי פניהם של השחקנים שמדבבים אותם, נשאלה השאלה הכללית מה כל אחד הביא לתפקיד?
מאיירס, שמוצאו קנדי, מרים לוולה. "אני תרמתי לשרק את המבטא הסקוטי", הוא אומר. אוורט, בעל הקסם האישי והמבטא הבריטי המצוין, משתדל להחזיר את השיחה לפסים יותר רציניים. "פרינס צ'רמינג הוא מפונק עם אמביציה, כמו הרבה אנשים שאני מכיר", הוא אומר. "הדמות היתה כתובה מצוין, אהבתי מאוד להתחבר אליה ולא היה לי צורך להוסיף שום דבר".
נראה שנוצר כאן צוות מאוד מגובש. אתם מרגישים שמופעל עליכם לחץ לחזור ל"שרק 4"?
בנדרס: "כשהתקשרו אליי והציעו לי להצטרף ל'שרק 2' שמחתי מאוד, כי חשבתי שזה מקסים. כשהרימו אליי טלפון בשביל 'שרק השלישי' מיד אמרתי כן. אני שמח לחזור תמיד, וחוץ מזה שכל הנשים שאני פוגש אומרות לי שהם מתות על פוסי קאט. אף אחת לא זוכרת כבר את זורו".
כשנגמר הזמן והטאלנטים מתחילים לצאת החוצה, ממש דרך אותה יציאה שבה אמורים העיתונאים לצאת, הראיתי מה זה לכל שועלי הקרבות האחרים, התנפלתי על נקודה אסטרטגית, הצגתי את עצמי לדיאז, ושאלתי באנגלית רצוצה מהתרגשות את השאלה שהכי הטרידה אותי כל האירוע.
איך היו היחסים עם טימברלייק, האקס, על הסט?
דיאז העיפה מבט זריז ומיומן לכל הכיוונים, לבדוק מי הצליח לשמוע את השאלה שלי, ובעודה ממשיכה ללכת מבטה נעצר עליי. הוא נשאר עליי אולי שנייה, אבל אני נשבע לכם שהזמן עצר מלכת. ממש כמו עוגיית הג'ינג'ר בסרט, שרואה את חייו חולפים מול עיניו, גם אני ראיתי את שלי. היא לא היתה צריכה לענות כלום, ולי כבר בכלל לא היתה חשובה התשובה, שלא לומר ששכחתי את השאלה. היא הפנתה את מבטה קדימה ופשוט המשיכה ללכת. אני נשארתי מרוסק. כוכבת.
- כתבות וראיונות נוספים עם כוכבי בידור תוכלו למצוא בגיליון "פנאי פלוס
" החדש