המרוץ נגד הדרקון

בשבוע שעבר התקיים בהונג קונג מרוץ סירות הדרקון המסורתי, אשר לווה כמדי שנה, בהפנינג ססגוני ענק בהשתתפותם של עשרות אלפי צופים משולהבים. במרוץ הנערך בחוף סטנלי שבאי השתתפו כ-200 צוותים מעשרות מדינות (ובהם גם צוות ישראלי), שהתאמנו לקראתו במשך חודשים רבים ולעיתים גם שנים.

לפי לוח השנה הסיני, מרוץ סירות הדרקון מתקיים ביום החמישי של החודש החמישי מדי שנה. הוא אמנם מסכם חודשים ארוכים של אימונים מפרכים אך מתפרץ ונמשך בסך הכל דקה אחת. את האווירה, ההתרגשות והמתח שנבנים במהלך המרוץ הקצר קשה לתאר.

מרוץ סירות הדרקון הוא יום חג בהונג-קונג. משני צידי המסלול פזורות עשרות יאכטות, ועל כל אחת מהן עשרות ומאות צופים, הנהנים ממסיבות, בירות, מוזיקה רועשת, אוכל טוב, בגדי ים ואווירה מזמינה.

הכינו את הכופתאות והתופים (צילומים: אורי אייל)

לזכר מדינאי ומשורר

אירועי הפסטיבל מתקיימים לזכרו של המשורר והמדינאי האהוב, קיו יואן, שחי בין המאות 3-4 לפני הספירה, והשליך עצמו אל הנהר לאחר שמאס בחייו. במשך שירותו תחת המלך צ'ו, צבר המשורר כבוד רב, אך גם אויבים שחתרו תחתיו. אלו הביאו בסופו של דבר להרשעתו בחתירה תחת השלטון, ולהגלייתו לממלכה זרה שנשלטה על ידי מלך רשע ואכזר.

כפטריוט נאמן החי בגלות, נאלץ קיו יואן לחזות בכיבושה ובחורבנה של מדינתו

 האהובה. בשברונו, החליט לשים קץ לחייו, והשליך את עצמו אל הנהר לעיניהם של דייגים מקומיים. אלו ניסו לשווא להצילו בסירותיהם אך גופתו שקעה במימי הנהר העכורים ונעלמה. כדי למנוע מהדגים לכרסם את גופתו, השליכו הדייגים כופתאות אורז למים והרעישו את פני המים בתופים גדולים.

חתירתם המאומצת של הדייגים מונצחת עד היום במרוץ שבו מתחרות סירות ארוכות וצרות שבקצותיהן זנב וראש של דרקון. בחרטומה של כל סירה יושב מתופף, כשפניו אל החותרים, המכה בתוף גדול לקציבת החתירה. בזמן החג גם נהוג לאכול כופתאות אורז לזכר המזון שהושלך למימי הנהר.

לימים, היה פסטיבל סירות הדרקון להרבה יותר מסתם חג סיני. תנועת המהגרים מהונג קונג נשאה עימה את המנהגים האוריינטליים עתיקי היומין לתפוצות, והפכה את המאורע לאירוע ספורטיבי אשר נחגג במקומות רבים בעולם.

הנקודה הישראלית

על 200 הצוותים שהשתתפו בתחרות נמנה גם צוות של חברת הספנות הישראלית "צים", לה הייתה זו פעם ראשונה במרוץ המסורתי. האימונים המפרכים של הצוות החלו בשלהי חודש ינואר ונמשכו כחמישה חודשים, שבהם השכימה הנבחרת קום בכל יום שבת, והתאמנה בהדרכתם של שני מאמנים מקומיים. למרות המוטיבציה הרבה, התוצאה שהושגה בתחרות המקדימה, שהתקיימה באפריל, הייתה גרועה למדי. אולם בתחרות המשך הושב כבודה האבוד, והנבחרת זכתה להגיע לאירוע המרכזי.

כבוד לנבחרת, ההתמדה משתלמת

למרות שהתחרתה מול נבחרות חזקות ובעלות מסורת רבה בתחרות, כגון קבוצת HSBC בעלת האמצעים וחברת החשמל הסינית, הצליחה הנבחרת הישראלית להתברג במקום החמישי והמכובד. להתראות בשנה הבאה!