גם בחינוך למדעים - ישראל מתרחקת מהעולם
ועדה שבדקה את התאמת מערכת החינוך לצורכי התעשייה והטכנולוגיה המתקדמת, מזהירה כי בתוך שנים ספורות יהיה קושי רב למצוא מורים לפיזיקה בישראל וכי מספר תלמידי המתמטיקה ברמת 5 יחידות קטן כבר כיום פי שניים לעומת בעולם המערבי. משרד החינוך: "הנתונים מוטעים"
בתוך שנים ספורות כמעט ולא יהיו בישראל מורים לפיזיקה - כך מתריעה ועדת היגוי שבחנה את התאמת מערכת החינוך וההשכלה הגבוהה בישראל לצורכי התעשייה והטכנולוגיה המתקדמת, ביחס לנעשה במדינות העולם המערבי. הוועדה מצאה כי הגיל הממוצע של מורים לפיזיקה בבתי הספר העל-יסודיים נע בין 50 ל-55 (בדרך לפרישה), וכי שלושים עד ארבעים מורים בלבד עוברים מדי שנה הכשרה להוראת המקצוע.
נייר העמדה המלא של הוועדה יפורסם מחר (ג') בכנס רעננה למדיניות היי-טק לאומית. זאת, כחלק מהקמת מועצה משותפת לחינוך אשר תאפשר תיאום, שיתוף פעולה והגדרת מטרות משותפות לכל הגופים המטפלים החינוך, בהכשרה מדעית וטכנולוגית ובהשכלה גבוהה בישראל.
בראש הוועדה עמד פרופסור אילן חת, לשעבר נשיא מכון ויצמן. בין היתר חברים בה: יואב יאיר, המשנה ליו"ר האוניברסיטה הפתוחה; פרופ' אבינועם ניר מהפקולטה להנדסה כימית בטכניון; אבי הר-אבן, לשעבר מנהל סוכנות החלל הישראלית ופרופ' מאיר מידב, יו"ר נוער שוחר מדע באוניברסיטת תל-אביב. הוועדה פעלה במשך שלושה חודשים, וחבריה איתרו פערים מהותיים בין תפוקת מערכות החינוך וההשכלה לצורכי התעשייה. בתום הבדיקות והדיונים גיבשה הוועדה המלצות ליישום.
פחות ניגשים ל-5 יח"ל במתמטיקה. בחינת בגרות (צילום ארכיון: אמיר כהן)
מהממצאים גם עולה כי קיימת ירידה במספר התלמידים הניגשים לבחינת בגרות ברמת חמש יחידות לימוד בפיסיקה ומתמטיקה. רק עשרה אחוזים ממקבלי תעודת הבגרות בישראל למדו חמש יחידות לימוד במתמטיקה – מחצית מהמקובל במדינות מפותחות. בכל רחבי המדינה לומדים 10,000 תלמידים בלבד מתמטיקה ברמה זו. באחרונה פורסם כי ליותר מ-50 אחוז מבני ה-18 בישראל אין תעודת בגרות בסיום התיכון.
חברי הוועדה קוראים לשרת החינוך, יולי תמיר, לחזק את תשתית המחקר המדעי של ישראל באמצעות החזרת תקציבים שקוצצו בחמש השנים האחרונות. הוועדה ממליצה לשרה ליישם תוכנית רחבת היקף להרחבת הנגישות וחשיפת התלמידים לתכנים ולמקצועות מדעיים וטכנולוגיים. כמו כן ממליצה הוועדה לבנות מחדש את מערך ההכשרה הטכנולוגית, תוך תיאום עם צה"ל, האקדמיה והתעשייה.
"נושא החינוך בנפשנו", אמר פרופ' חת. "אם לא נטרח לשפר את החינוך - החל ביסוד וכלה באקדמיה - נכרות את הענף שעליו אנו יושבים. חשוב לזכור שבבסיס ההיי-טק נמצאים ההשכלה והחדשנות. ההשכלה היא שנותנת בסיס לפיתוח ולחדשנות. הממצאים מביאים לדאגה גדולה ורבה לגבי עתיד ההיי-טק בישראל, ולגבי רמת ההשכלה של האוכלוסייה".
ממשרד החינוך נמסר: "אנו דוחים את טענות הוועדה. ראוי היה שחבריהּ יישבו עם גורמי המקצוע בטרם יסיקו מסקנות ויפיצו נתונים מוטעים. באשר לעובדות, יצויין כי שרת החינוך מייחסת חשיבות רבה לחינוך הטכנולוגי. לראיה גדל השנה מספר המורים בפיזיקה, ובניגוד לאמור, נקלטו השנה יותר מ-100 מורים חדשים במקצוע.
"ישנה עלייה במאמצי המשרד לקדם תלמידים במגמות טכנולוגיות, כמו גם בהיקף הלומדים במקצועות מדעים ברמה מוגברת. ביטוי ראשוני לכך נראה בעלייה בהיקף הלומדים בביולוגיה וכימיה ברמה מוגברת, בעלייה בהיקף תלמידי החינוך הטכנולוגי שניגשו לבחינות הבגרות ובשיעור הזכאים".
לפנייה לכתב/ת 
