צה"ל משחק באש
המרכז ללוחמה אורבנית שנחנך השנה הוא המתקן המשוכלל מסוגו לתרגול של לוחמה בשטח בנוי. ניב ליליאן התלווה לכוחות המילואים המתאמנים ואפילו חטף כדור
איש החמאס היה דרוך. הוא ידע שהכוחות הישראלים נמצאים בחוץ ועשויים לפרוץ פנימה בכל רגע. הוא הידק את אחיזתו בנשק והרים מעט את ראשו להציץ מעל החלון. קול נפץ נשמע וצרור שרק לו מעל הראש. לעזאזל, לציונים יש נגביסט בחוץ. הוא השליך רימון ונצמד בחזרה לקיר. קולות זעקה נשמעו. הוא הספיק לראות את להבות האש של ארבעה כדורי הרובה לפני שנפגע.
החמאסניק הוריד את הקסדה. Game Over. שיער ארוך, סבוך ומתולתל התפזר על המדים המנומרים. ה"מבוקש" שלפה טלפון סלולרי והתקשרה הביתה כדי להודיע לאמא שהיא יוצאת השבת ושתדליק את הדוד.
הסצינה הזו לקוחה מתרגיל שהתרחש לפני שבועיים, במל"א – המרכז ללוחמה אורבנית בבסיס צאלים, המדמה עבור גדודי חיל הרגלים והשריון של צה"ל עיר פלסטינית, לתרגול של מה שנקרא בעבר לוחמת שטח בנוי (לש"ב).
המרכז, שנחנך בשנה החולפת, הוא תעתיק אחד לאחד של ערים שניתן למצוא בגדה המערבית או בעזה, לרבות כתובות בערבית, מסגדים ומבנים רבי קומות. החיילים שבאים להתאמן במתקן, נתקלים למעשה באתגר זהה לזה שימתין להם בלחימה בשטח אורבני: בתים בהם יכול להסתתר צלף, סמטאות צרות, כבישים, גדרות בטון ובניינים אשר מקשים על הראייה והתנועה.
משחקים בג'ויסטיקים
לפי אנשי המתקן, המל"א הוא המרכז המשוכלל מסוגו בעולם. הוא כולל מצלמות המותקנות על עמודים ומצלמות את כל שטחי "העיר", ומערכות איכון המבוססות על קרני לייזר (המכונות אילומנטורים), המאפשרות לגורמים המתחקרים את התרגיל לדעת בדיוק מהיכן הגיע כל כוח, לאן נע, לאן פרץ ועוד. כל כוח מצויד במשדר GPS, אשר נושא אחד החיילים על גבו, וזה משדר את מיקומו על גבי מפה המוקרנת על מסך במרכז הבקרה.הבקרים, מפקדי פלוגות או סגני מפקדי גדודים במילואים, מאזינים גם לרשתות הקשר הגדודיות ומתעדים את כל התקשורת בין הכוחות המתורגלים. עוד מצוידים הבקרים בג'ויסטיקים המפעילים את המצלמות בשטח. המערכת הישראלית משתמשת בקרני לייזר לצורכי איכון מדוייק של הכוחות, לצורך תחקור מאוחר.
מי ירה?
אך זהו רק חלק אחד של מתקן האימונים. כדי לדמות את היריות והפגיעות, משתמשים בצה"ל במערכת ה-MILES – המורכבת ממשדרים של קרני לייזר המורכבים על הקנה של כלי הנשק האישיים וממערכות של חיישנים הקבועים בקסדות ובאפודים של החיילים.אם הדבר מזכיר לכם את משחקי הלוחמה בלייזר שהיו נפוצים בישראל בשנות ה-90' – זה לא מקרי. המערכת בבסיסה זהה: במקום לצעוק "אש, אש, אש" או לירות כדורי צבע, החיילים המתורגלים ומביימי יחידות האויב, יורים זה על זה קרני לייזר המקודדות להם אישית, ונרשמות גם במרכז הבקרה. כך, אפשר לדעת בכל רגע נתון מי ירה, מי פגע ומי נפגע כולל קווי ירי.
מופעל בנפץ
קרני הלייזר, אגב, מופעלות על ידי קול הנפץ שמייצרים כדורי-סרק, כדורים חסרי קליע (ח"ק, בעגה הצבאית) – כך שהיריות לא רק נראות, אלא בעיקר נשמעות, אותנטיות לחלוטין. "חטפתי כדור" מצלף של צה"ל, כאשר הצצתי מחלון בניין בו ישבה יחידת אויב, וסבלתי מחירשות זמנית כאשר נורו יריות לתוך החדר בו ישבנו. האויב, אגב, חוסל.כאשר קרן הלייזר פוגעת באחד החיישנים על האפוד או על הקסדה, החייל ישמע צפצוף ויחוש רעד המעיד שהוא נפגע. הנשק שלו יושבת למספר דקות. פגיעה בקסדה נחשבת כפגיעת ראש בתנאי אמת - ובמקרה כזה החייל יוצא מהמשחק.
מערכת ה-MILES, שפותחה במקור על-ידי צבא ארה"ב בסוף שנות ה-70', ומשמשת את צה”ל כבר מספר שנים, שוכללה: כל משדר יכול להיות מקודד כדי לייצג סוג מסויים של נשק – החל מרובה M16, דרך מקלע נגב, טיל נגד טנקים או קנה תותח של טנק.
חיילות בכאפיות
בתרגיל משתתפים גם רכבי האמר שעליהם הורכבה שלדה המדמה צריח טנק. כלי-הרכב מצויד גם הוא בחיישנים ומשדרים – כך שאפשר לתרגל גם את כוחות חיל השריון בתנועה וכניסה לתוך ערים.
ואם כבר הזכרנו את רכבי ההאמר, מפעילות הרכב (ששונאות כשקוראים להן "נהגות האמר"), משמשות באופן קבוע כיחידת ביום האוייב של המרכז. כך ש"האויב האכזר" הוא בעצם לוחמות צה"ל הסדירות.
המראה של הנשים הצעירות הללו מכוסות באבק, במדים מנומרים וכאפיות, שלוקחות את תפקיד האויב בכובד ראש, בהחלט מעלה חיוך.
סגן אלוף יוסי, מפקד גדוד חיל הרגלים במילואים שהתאמן במתקן כשבקרנו בו, אמר ל-ynet כי המל"א מדמה למעשה תנאי קרב אמיתיים, כמובן, מלבד פצועים והרוגים אמיתיים.
הלוחמים, מצדם, מתייחסים אף הם לעיר האימונים שלפניהם ברצינות גמורה. הם נעים בשפיפה, רצים, תופסים מחסה, משיבים אש – מטהרים מבנה, תופסים עמדות שולטות ומתקדמים למבנה הבא, עד שהעיר הפלסטינית שנבנתה בצאלים – נכבשת כולה. אף אחד כאן לא מתייחס לזה בתור משחק.
יוסי מסביר כי המתקן החדש מהווה קפיצת המדרגה באיכות האימון שהעניק המרכז לגדוד שלו, ומצין את חשיבותו לאימון כוחות, על אף שהגדוד שלו "תורם" בקביעות ימי מילואים רבים אחרים בשנה, הוא מתלונן בחיוך.
