"קצב אמר: חלמתי עלייך כששכבתי עם אשתי"

"ניתן רישיון לעברייני מין, ניתנה להם לגיטימציה לעשות את העולה על רוחם מבלי להיענש", כך פתחה את דבריה המתלוננת א', עובדת בית הנשיא לשעבר, יממה לאחר שהוחלט להשמיט את תלונתה מכתב האישום המחודש במסגרת עיסקת הטיעון בין הפרקליטות למשה קצב. א', שטענה מתחילת החקירה לפני כשנה כי קצב אנס אותה בעת שהייתה עובדת בית הנשיא, תיארה היום את שעבר עליה בפרטי פרטים וציירה תמונה קשה של הטרדות, יחסי מין בכפייה והתעמרות מצד מעסיקהּ.

• עיסקת הטיעון עם הנשיא
• כתב האישום: מדינת ישראל נגד האזרח מס' 1
• מזוז: קצב חתם על הסדר - יתפטר ולא ייאסר
• המתלוננות יוצאות לקרב נגד מזוז: רוצות משפט
• היועץ חייב הסברים לציבור. פרשנות
  

"אני כאן כדי לספר לציבור הרחב את האמת בפרשה", החלה א' לגולל את סיפורה, כאשר מפעם לפעם היא פורצת בבכי. "החיים שלי הם לא תוכנית ריאליטי, אני לא מוכנה שהחלטות לגבי יתקבלו בישיבות סגורות. נתתי אמון במערכת החוק שתעשה צדק אבל היום אני מרגישה שהמערכת ויתרה עליי ונכנעה לבעלי השררה. כשאני אומרת 'בעלי השררה' אני מתכוונת לאדם שביצע טרור בגופי ובנפשי - משה קצב. היום אספר לכם את הסיפור ואנסה להגיע למכלול הדברים כדי שאנשים יבינו".

"מהימים הראשונים, כאשר הגעתי לעבוד בלשכה, היה ביחס של משה קצב - קשה לי לומר נשיא - משהו סקסיסטי, הערות כמו 'את יפה, את סקסית, אני רוצה להכיר אותך, את מעניינת אותי", סיפרה א' על שעבר עליה לטענתה בבית הנשיא שם עבדה. "זה התחיל בשיחות טלפון ללשכת המנכ"ל. כאשר יכול היה (קצב) לפנות למנכ"ל באופן ישיר, הוא היה עובר דרכי כדי לדבר איתי. בכל פעם שמישהו היה מרים את השפופרת הוא היה מנתק את השיחה, אבל כשאני הייתי מרימה את הטלפון הוא היה מנסה לפתח שיחות אישיות".

"בהתחלה זה התחיל ביחס שאולי באמת היה חברי, או אבהי, אבל לאט לאט זה עבר. הייתי עובדת שעות ארוכות, עד 9 ו-10 בלילה. אלו שעות שבית הנשיא כבר לא מאוכלס בעובדים. הייתי מקבלת הזמנות ללשכת הנשיא ובהתחלה לא הבנתי לאן זה מוביל, אבל זה הבוס שלי ואני הלכתי. בהתחלה הוא דיבר על כמה הוא עצוב, בודד, כמה בית הנשיא זה 'כלוב מזהב', כל זה כשאני עדיין בלשכת המנכ"ל".

"אני רואה את השעה 10 בבוקר - ומקבלת צמרמורת" 

בעקבות אותה התנהגות מצידו של קצב, סיפרה א', החלה לחשוד בכוונותיו: "אמרתי 'או.קיי, אני אנסה לעבור ללשכת הנשיא', לא חשבתי שדברים ירחיקו לכת, לא תיארתי לעצמי. אמרתי שיכול להיות שהוא רואה אותי כאטרקטיבית. עברתי ללשכת הנשיא לתפקיד רכזת לשכה. שם כמובן נחשפתי לאישיות נטולת מוסר שקוראים לה משה קצב".

"מנהלות לשכה שם התחלפו חדשות לבקרים, אף אחת לא שרדה את המערכת הקשה הזאת. אני כאן, כעדות חיה, לספר לכם מה אני עברתי שם. המשכתי לסבול מהטרדות מיניות, מילוליות, התקפי זעם, פשוט חוויתי מותחן פסיכולוגי בלשכת הנשיא. זה התחיל בשיחות טלפון בשעה 7 וחצי בבוקר, כשאני עדיין בבית ישנה. 'אולי תלבשי חצאית, חצאית בלי תחתונים'. אני קמה מהמיטה, נכנסת לאוטו, טלפון שני: 'נו הגעת? אני התגעגעתי'. שום שיחה לא נגעה בנושאים מקצועיים".

"עד היום אני נזכרת בכל פעם כשאני מסתכל על השעון ורואה שהשעה 10 בבוקר - עוברת בי צמרמורת אימים, זו השעה שהוא יורד מהמגורים. אני נכנסת אליו ואני מנסה לנהל סדר יום רגיל, עוברת על חומר שכולל איומים והוא מתחיל בהערות: 'את מדהימה אותי, חלמתי עלייך בלילה בזמן ששכבתי עם גילה אישתי'. זה הסגנון, זה האופי. הדברים הלכו והחמירו, המילים נעשו בוטות, קשות יותר. קשה לי מפאת גסויות המילים שהוא דיבר אליי. מדובר בבן אדם שהיה יושב מדי בוקר, מוציא את איבר המין שלו או מנער בו או מנפנף בו ואומר: 'בואי תשבי, בואי תגעי'".

"התגובות שלי לדברים האלה פחות או יותר היו לאבד את הדם מהראש ועד למטה. הוא פשוט תמרן את זה למצב שכבר עבר גבול הידידות, הוא בנאדם מהסוג השפל ביותר. עיניכם הרואות, אני לא בחורה מכוערת, מעולם לא היו לי יחסים אסורים. לא הייתה לי כל סיבה להתאהב בבנאדם כזה".

א' התייחסה בדבריה לטענות קצב ואנשיו כי אם אכן קרו הדברים כפי שהיא טוענת, היו שומעים אנשי הלשכה זאת ועוצרים אותו בזמן אמת. "במשך חמישה חודשים החזקתי בתפקיד מנהלת לשכת נשיא המדינה באופן בלעדי. לא הייתה מזכירה, לא הייתה רכזת. העובדים של בית הנשיא לא מורשים לעבור את סף הלשכה. זו לשכה שמורכבת משולחן רכזת, שולחן מנהלת, חדר אחורי של דוברת וזה הכל".

"הרגשתי אותו נצמד אליי, הרגשתי את איבר המין שלו"

"באחת הפעמים שנשארתי בלשכת הנשיא הוא ישב ממולי ואני ישבתי מנגד. זו לשכה אטומה עם דלת עץ אלון כבדה ביותר, אף אחד לא יכול להיכנס ללשכה בלי הזמזם. אני מזכירה לכם שוב, אני לבד בלשכה, בלי מזכירה. בפעם הזאת שהתיישבתי ממולו זו הייתה הפעם הראשונה שאני חושבת שהבנאדם חצה את הגבולות. התעסקנו באיזשהי ניירת והוא אמר לי: את יכולה לעמוד רגע? התרוממתי והוא בא ממולי ואמר לי: 'את פשוט מושכת אותי, את משגעת אותי' ובלי הסבר נוסף, שלח יד לחזה שלי.

"אני כמובן דחיתי אותו ואמרתי לו, 'שב ותניח לי, עברת את כל הגבולות'. באתי לצאת מהדלת והוא פשוט אחז בי ואמר: 'אני מצטער, זו טעות'. לא הגעתי ללשכה יומיים או שלושה אחר כך, פשוט לא ידעתי איך מתמודדים עם דבר כזה שהוא הבוס שלך, שהוא נשיא מדינת ישראל, נוגע בך, כשאתה מרגיש שגופך הפקר, כבר באותו הזמן גמלה בי החלטה שאני לא חוזרת לשם. יום למחרת, כשלא הגעתי לעבודה, הוא התקשר אליי וצרח עליי שאני חוצפנית, שהוא ימרר לי את החיים. לעדות הזו יש עדות שמיעה. החלטתי שאם אני חוזרת ללשכה זה רק כדי לא ליצור משבר מקצועי".

"הפעם השנייה שאני זוכרת את משה קצב היא כאשר נכנסתי ללשכה במהלך העבודה כדי להחזיר ספר, לסדר משהו. עמדתי בגבי אליו, במרחק שני מטר, יחסית צמוד לכיסא שלו. אני מרגישה גוף ניצמד אליי, אוחז בי חזק ומרגישה גם את איבר המין שלו. הוא אמר לי: 'אני רוצה אותך, אני רוצה לשכב איתך, אני רוצה סקס ואין סיבה שלא תסכימי'. ניסיתי להשתחרר וזה לא הלך, התחושה שאני הרגשתי באותו רגע זה פשוט שיתוק. אמרתי לו: 'או. קיי, רק תשחרר אותי".

"הוא ביצע טרור בגופי ומדבר איתי על אחריות מקצועית"

"ברגע הזה הוא הדף אותי לפינת השולחן במצב שהידיים שלו שעונות על הידיים שלי. לבשתי מכנסיים בהירות עם כפכף, הוא פתח את הסוגר במכנס שלי, אני מנסה לזוז, אבל אני לא יכולה, הוא פשוט איש חזק, אנשים לא מכירים אותו. הוא הוריד את המכנסיים שלו וביצע בי מעשה מיני מלא, יחסי מין. הדבר הזה חזר על עצמו בהזדמנויות שונות, כמעט בין 3 ל-4 פעמים. בשנייה הפכתי לשפחת מין של קצב. מדובר על בחורה - אז הייתי בת 28 - מאוד תמימה, מאוד לא מבינה את החיים".

"באותו יום שזה קרה עזבתי את הלשכה בסערה, התיישבתי בספסל בגן ציבורי שם, עם עצמי, עישנתי סיגריה, בכיתי בלי להפסיק, לא הבנתי למה דווקא אני, איך זה קרה לי. לא חזרתי כמעט שבועיים לעבודה. קיבלתי טלפונים מכל גורם אפשרי שקשור בקצב, כולל הוא עצמו. הוא התקשר אליי מספר פעמים וביקש להסביר. הוא אמר 'אני אהרוס לך את החיים, יותר טוב לך שתשתקי ותגיעי ללשכה'. הבן אדם ביצע טרור בגופי והוא מדבר איתי על אחריות מקצועית. זה בנאדם שהוא מנותק ממוסר, ממצפון, כל מילה לא תוכל לתאר אותו. בסופו של דבר חזרתי ללשכה, נכנעתי ללחצים. אף אחד לא ידע שום דבר, אני כמובן סיפרתי איזשהו סיפור שדודה שלי חולה ולא יכולתי להגיע".

"אחרי עשרה ימים לא יכולתי יותר, הוא איים עליי. יחסי המין היו תחת מרות, איומים והפחדות. זה קרה עוד מספר פעמים. התגבשה אצלי החלטה ללכת ולהתאשפז במחלקה פסיכיאטרית כי הגעתי למצב של בחורה ממוטטת. אני בחורה שמאוד קשה לה לבכות, אני לא בחורה שבוכה אבל הפעם הזאת לוותה בבכי ובדיכאון קשה מאוד. הוא לא מתבייש להגיד שהוא ישן על כדורים, להגיד שהמשפחה שלו נפגעה. אני זו שהייתי צריכה לישון על כדורים".

"קצב הוא עבריין מין, סוטה, דמות מעורערת"

את דבריה הקשים סיכמה א' בדמעות: "קניתי כרטיס. ויתרתי על החלומות שלי, ויתרתי על השאיפות שלי, ויתרתי על עבודה נדירה שמתפנה כל 30 שנה. היו לי תוכניות, היו לי חלומות, הייתה לי שאיפה, הפסקתי הכל, עזבתי קריירה, הפסדתי לימודים אקדמיים, אבא חולה, משפחה שכולה, הכל רק כדי להציל את עצמי ממשה קצב. ואתמול, אני מקבלת שיחת טלפון מהפרקליטות בשעה 19:00. הם החליטו לא לכלול אותי בכתב האישום נגד משה קצב. אני בד"כ מאוד מאופקת, מאוד סולידית. אבל התפרצתי, התמוטטתי. אני לא מבינה איך מדינת ישראל מנקה מעצמה כמו גרגר בחורה שהגישה לה עבריין מין על מגש של זהב".

"משה קצב הוא אנס, משה קצב הוא עבריין מין סידרתי, הוא סוטה. הוא דמות מעורערת ואף אחד לא יכול להגיד לי לא. עבדתי איתו שנתיים ועברתי שם התעללות מינית. אני הייתי שם, אני מקור ראשון והנה אני מתחייבת מול מדינת ישראל שאם יפנו אליי בעוד חמישים שנה אדע לספר את מה שחוויתי שם. אני המומה וכואבת מהחלטתו של היועץ המשפטי לממשלה, שאני מאוד מכבדת אותו. זה לא מגיע לי. מדובר פה בבנאדם סידרתי שהשתמש בשיטה".

א' ענתה בקצרה לשאלות העיתונאים ובתשובה לשאלת ynet האם היא מתחרטת על שבחרה מלכתחילה להגיש תלונה, אמרה: "אני מתחרטת שדיברתי בכלל, הייתי צריכה למות עם זה".

עורכת דינה של א', כנרת בראשי, אמרה ל-ynet עם תום הדברים כי בכוונתה להגיש בג"ץ ולערער על החלטת הפרקליטות. בנוסף, כאשר נשאלה האם ניסתה לבחון מדוע א' לא נכללה בכתב האישום, השיבה: "לא נאמר לנו ולא ידענו על עדות ספציפית. כל ההחלטה הזו הזויה, אם היו כוללים את א' בכתב האישום אי אפשר היה להגיע להחלטה על עיסקת הטיעון".

ובתוך המהומה התקשורתית סביב עסקת הטיעון של קצב, החליט היועץ המשפטי לממשלה לסגור את תיק הסחיטה נגד א', אשר בעקבותיו התפוצצה הפרשה בחודש יולי אשתקד. "לאחר בחינת חומר הראיות הגעתי לכלל מסקנה כי מסכת הראיות שנאספה בתיק אינה מניחה תשתית ראייתית מספקת להוכחת עבירה של סחיטה באיומים", כתב מזוז בחוות הדעת. יש להדגיש כי סגירת התיק אינה חלק מעיסקת הטיעון המדוברת.