השודדים יפצו במיליונים את משפחת קורבן השוד
שלושה פורצים הרגו את דינה קדוש במהלך שוד באוקטובר 2000. משפחתה תבעה פיצויים מעבר לעונשי המאסר שהוטלו עליהם ובית המשפט קבע בהחלטה תקדימית שהשודדים ישלמו 3 מיליון שקל
האמא נהרגה בשוד, השודדים יפצו במיליונים. שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב, שמואל ברוך, קבע כי אביב לוי, חנן סוויסה ואבנר יפרח, שהורשעו בהריגתהּ של דינה קדוש ז"ל בשוד לפני 7 שנים בבת-ים, ישלמו לבני משפחתה 3 מיליון שקל כפיצוי בגין מעשיהם. בנוסף, השלושה ישלמו 600 אלף שקל שכר טרחה. מדובר בסכום תקדימי בתביעות מהסוג הזה, אשר מביא לידי ביטוי את שאט הנפש של בית המשפט ממעשי הנאשמים.
באוקטובר 2000 פרצו השלושה לדירתה של קדוש, לאחר שקיבלו מידע מאחיינה, יגאל קדוש, לפיו יש בדירה סכומי כסף גדולים. הם פרצו לדירה לאחר חצות, העירו את קדוש ובתהּ מהשינה ואיימו עליהן כדי שיגלו היכן מצוי הכסף. השלושה הניחו כרית על ראשה של הבת, קשרו את רגליהּ ואת ידיהּ, וסתמו את פיה בנייר דבק.
במשך שעה ארוכה חיפשו הפורצים כסף ותכשיטים בדירה, אך לא מצאו את הכסף. בתסכולם הרב השליכו את האם על הרצפה, השכיבו אותה על בטנה, הצמידו את ראשהּ לקיר, כפתו אותה, חסמו את פיהּ וכתוצאה מכך היא נפטרה. בית המשפט המחוזי בתל-אביב גזר על השלושה עונשים של 10 שנות מאסר ו-5 שנות מאסר בגין הריגתהּ של קדוש.
"רשעות המעשה ושאט הנפש"
בתביעה שהגישו בני המשפחה, באמצעו עו"ד ליאור אפשטיין, נכתב כי על בית המשפט לבטא את שאט הנפש ממעשיהם של השלושה בחברה מתוקנת. התובעים טענו כי הביטוי לשאט הנפש צריך להיות פיצוי כספי משמעותי, אשר יבהיר לכל כי חובו של אדם כלפי החברה שבה הוא חי אולי מסולק עם ישיבתו בכלא, אך חובתו כלפי שכנו-קורבנו, אינו נמחל בתום ההליכים הפליליים.
בני המשפחה נשענו בתביעתם על החלטת נשיא בית המשפט העליון לשעבר, השופט אהרון ברק, אשר כתב בספרו "דיני הנזיקין" כי פיצויים נועדו להעניש את המזיק על התנהגותו, ובדרך זו לבטא סלידה ממנו.
בית המשפט קיבל את הטענות הללו, וכן את הטענה כי התובעים סובלים בעקבות המקרה מסיוטים ומפחדים שאינם מרפים מהם. בני המשפחה מתקשים לאמוד את הנזק הנפשי שנגרם להם במונחים כספיים, הואיל ולא ניתן לכמת את הכאב והסבל שהם חווים בעקבות אובדנה של דינה - האם והסבתא. כמו כן טענו כי הם שרויים בדיכאון נפשי עמוק, שעה שאיבדו באכזריות קשה לתיאור את בת משפחתם האהובה.
עו"ד אפשטיין אמר כי "זהו צעד נוסף בביסוס התחום שחלקו אזרחי וחלקו פלילי. לא מדובר בעונש לטובת האינטרס הציבורי, אלא בפיצוי עונשי שהוא תחום חדש בישראל, אשר מביא לידי ביטוי את רשעות המעשה ואת שאט הנפש ממנו, שמתבטא גם בגובה סכום הפיצויים. פסק הדין הזה מביא לידי ביטוי את העובדה שבתי המשפט בישראל מבינים שלקורבן יש מעמד". יצוין כי כנגד האחיין הוגשה תביעה נפרדת, משום שהורשע בסיוע למעשה.