מהפכת מיסוי בשוק הרכב. ל-ynet נודע כי ברשות המסים בוחנים בימים אלה מספר מהלכים, שהחשוב בהם הוא הפחתה משמעותית של מס הקנייה. במקביל שוקלים באוצר לייקר את מחירי הדלק לצרכן, ולהטיל אגרות גודש בכניסה לערים הגדולות. בנוסף, באוצר מעוניינים ביישום התוכנית לייקר את שווי השימוש ברכב צמוד.
צילום: ניב קלדרון
יש לזכור כי כיום, מס הקנייה המוטל על מכוניות חדשות עומד על 84%, ובהתאם לרפורמה שאושרה ב-2005,
הוא מתוכנן לרדת ל-72% בשנת 2010. בשלב זה לא החליטו עדיין ברשות המסים מהו היעד להפחתה נוספת של מס הקנייה. בשיחה עם ynet אמר מקור באוצר כי אינו רואה סיבה שישראל תחרוג מהממוצע האירופי, העומד על כ-40%. אם אכן יופחת מס הקנייה ל-40%, צפויים מחירי המכוניות לרדת באופן משמעותי. בנוסף, הפחתת מס הקנייה לרמה המקובלת באירופה, תגדיל באופן משמעותי את מספר המכוניות החדשות הנרכשות מדי שנה.
לצד הוזלת מחיר מכוניות חדשות, והפיכתן נגישות יותר עבור לקוחות רבים יותר, מתכננים ברשות המסים מספר צעדים
שייקרו את השימוש בכלי רכב. בהם ניתן למצוא אגרות גודש בכניסה לערים הגדולות, הוספת כבישי אגרה, וייקור הדלק. צעד נוסף ומשמעותי יהיה ייקור שווי השימוש ברכב צמוד. "שווי שימוש" הוא המס המוטל על עובדים המקבלים רכב צמוד ממקום העבודה. אמנם, על שולחנה של ועדת הכספים מונחת כיום הצעה לייקר את שווי השימוש, אולם היא נתקלת בהתנגדות מצד מספר חברי כנסת בוועדה, ומצד גופים רבים במשק, כמו חברות ליסינג, ארגוני מעסיקים ועובדים רבים. יתכן שיצירת זיקה בין הפחתת מס קנייה להעלאת שווי השימוש, תנטרל את ההתנגדות, ותאפשר לרשות המסים להשיג את הייקור הנדרש.
אבל למה להוזיל את מחירי המכוניות ולייקר את השימוש בהן? מדינת ישראל רוצה אמנם ליצור מצב בו אזרחים רבים יותר יוכלו לקנות מכוניות חדשות - צעד שיגביר את הבטיחות וישפר את איכות הסביבה - אך בה בעת היא רוצה לעודד את השימוש בתחבורה ציבורית, ולהקטין את השימוש העודף בכלי רכב. "ניהול ביקושים" קוראים לזה בשפה המקצועית, ומטרת הצעדים היא העלאת מספר כלי הרכב מבלי להחמיר את המצב בכבישים, ומבלי להגדיל את הנזקים הסביבתיים הנגרמים על ידי מכוניות.
מאחורי הצעדים הסותרים לכאורה, עומד גם רצונה של רשות המסים לצמצם ככל האפשר את הפגיעה בהכנסות המדינה ממסים, שצפויה בעקבות הפחתת מס הקנייה. כיום מכניס שוק הרכב החדש מיליארדים רבים של שקלים בשנה לקופת המדינה, ומדינת ישראל לא תוותר עליהם בקלות רבה.
הדיונים ברשות המסים ובמשרד האוצר נמצאים בשלבים ראשוניים, כך שעדיין מוקדם להעריך מתי יגובש הנוסח הסופי של הרפורמה, ומתי היא תובא לאישור הממשלה. עם זאת, ל-ynet נודע כי ברשות המסים שוקלים גם להאיץ את יישום הרפורמה הנוכחית במס הקנייה, כך שהמדרגה האחרונה של ההפחתה - 72% - תושג לפני 2010. בכל מקרה, מדובר בשינוי מבני עמוק, שיידרשו לו מספר שנים.
אחד המחסומים העיקריים העומדים בפני רשות המסים הוא הצורך לשתף פעולה עם משרדים ממשלה אחרים. כל מהלך בין-משרדי, למשל כזה הדורש את מעורבות משרד התחבורה, עשוי לעכב את התהליך, מאחר שקצב עבודתם לרוב אינו מיישר קו עם זה הנהוג במשרד האוצר.
כיום, רמת המינוע בישראל נמוכה מזו המקובלת במערב אירופה: בישראל יש כ-300 מכוניות לכל 1,000 תושבים, לעומת כ-600 לכל 1,000 במדינות מערב אירופה. אגב, בארה"ב הנתון גבוה עוד יותר: כ-800 מכוניות לכל 1,000 תושבים. הרפורמה צפויה להגדיל באופן משמעותי את צי הרכב המקומי.
ומה יעשו צעדים כמו אגרות גודש וייקור הדלק? אם יתגשם חזון רשות המסים, השימוש במכוניות פרטיות יקטן, והשימוש בתחבורה ציבורית יגדל. ניתן לטעון כנגד הרפורמה כי היא נוקטת בצעדים להקטנת השימוש ברכב פרטי, כאשר אין בפועל אלטרנטיבה ראויה של תחבורה ציבורית. אולם, במשרד האוצר מסבירים - ובמידה רבה של צדק - כי יש להתחיל את התהליך בהקדם האפשרי, ובכך ליצור שינוי מהר ככל האפשר.
