העותרים נגד עסקת קצב: הפרקליטות מתחמקת
בתגובת העותרים שהוגשה אחרי תשובת המדינה, נטען כי הפרקליטות "העדיפה ברוב המכריע של תשובתה לאחוז במטריית ההגנה מפני התערבות שיפוטית". בנוסף הם טוענים שהמדינה לא השיבה לטענות המרכזיות אשר הוצגו בעתירות
מגיבים לתגובת המדינה: התנועה לאיכות השלטון, שדולת הנשים בישראל וארגונים נוספים, הגיבו אחר הצהריים (יום ב') לבג"ץ על תשובת המדינה לעתירותיהם נגד עסקת הטיעון עם נשיא המדינה לשעבר משה קצב.
בתגובתם טוענים הארגונים כי המדינה לא השיבה לטענות המרכזיות אשר הוצגו בעתירות. לטענתם, ההסדר לוקה בחוסר סבירות קיצונית, מהמתלוננות נשללה זכות הטיעון, הנשיא הפר את העסקה בהתבטאויותיו בתקשורת, העסקה גוררת פגיעה עמוקה בעיקרון השוויון ובבסיסה שיקולים לא ענייניים.
עוד נכתב בתגובת הארגונים כי "במקום להקנות לציבור ולבית המשפט כלים לבחון את איכות עמדתה, העדיפה המדינה ברוב המכריע של תשובתה לאחוז במטרית ההגנה מפני התערבות שיפוטית". בין היתר תוהים העותרים בתשובתם: "מדוע לא נחשפו אותן ראיות חדשות (עליהן מדברים היועץ המשפטי לממשלה ופרקליטיו של קצב -א.ז) לפני חוקרי המשטרה במהלך החקירות הרבות שנעשו לנשיא המדינה לשעבר".
העותרים טוענים כי למתלוננות לא היתה גירסה רציפה וסדורה, וכי בפסק הדין של בית המשפט העליון ניתנות התשובות לשאלות הרבות - מדוע המתלוננות הוסיפו וחזרו לעבוד גם לאחר שביצע בהן לכאורה הנשיא את המתלוננות. "קשת התגובות האפשרית מצד קורבן עבירה, בייחוד עבירת מין, הינה מגוונת ביותר, ולא ניתן לצפות ממנו להתנהגות רציונאלית דווקא".
בנוסף טוענים העותרים כי העדויות הסותרות של המתלוננות, מעידות על-כך שהן עברו טראומה - ולכן העדויות אמינות. העותרים בסוף דבריהם פסק דין של המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט בדימוס מישאל חשין, שכתב: "הנה כי כן ההלכה שעניינה היא התערבות בית המשפט בהתחלה להעמיד או שלא להעמיד לדין על מכונה תעמוד, אלא שנדע כי יש להיזהר בה כל העת, כי יש להשגיח עליה, כי יש לעשות כדי לשמור עליה, אך גם יש להישמר מפניה".
אתמול החליט בית המשפט הגבוה לצדק להרחיב את ההרכב בעתירה נגד עסקת הטיעון במחלוקת. בתפוח האדמה הלוהט ידונו ביום שלישי הבא חמישה שופטים, ובראשם נשיאת העליון דורית בייניש. לצד בייניש, ידונו בעתירה המשנה אליעזר ריבלין, והשופטים איילה פרוקצ'יה, אדמונד לוי ואשר גרוניס. יצויין כי בדרך כלל נוהגים נשיאי בית המשפט להרחיב את ההרכבים כשמדובר בעתירות הנוגעות לסוגיות סבוכות - משפטית, ציבורית או פוליטית.