11.6 מיליארד שקל - זו העלות הכלכלית של תאונות הדרכים בישראל לשנת 2006. כך עולה מנתונים שמפרסמת היום (ג') הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. על-פי נתונים אלה, כל הרוג בתאונת דרכים עולה למשק 4.7 מיליון שקל, בעוד פצוע קשה בתאונה בינעירונית עולה למדינה כ-900,000 שקל. ה"מחיר" הנמוך ביותר מוצמד לפצוע קל בתאונה קלה - "רק" 17 אלף שקל.
מספרים נוספים המתייחסים לעלות תאונות הדרכים בארץ: הולך רגל או רוכב אופניים שנפצע באורח קשה בתאונה שיש בה גם הרוג, עולה למדינה כ-700,000 שקל. פצוע קשה בתאונה קשה בדרך בין עירונית עולה למדינה כ-950,000 שקל.
"השקעה בבטיחות מניבה למשק תשואה גבוהה" (צילום: אביהו שפירא)
אבל למה בכלל לחשב עלות כלכלית של אובדן חיים טרגי? ליאור כרמל, מנכ"ל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, מסביר: "מטרת ניתוח העלות היא לשכנע את מקבלי ההחלטות שההשקעה בבטיחות בדרכים היא לא רק מוסרית ואנושית, אלא השקעה המניבה למשק תשואה גבוהה". אומדן הנזק הכלכלי מתבסס על חישוב עלויות ישירות ועקיפות: טיפול רפואי, נזקי רכוש, ירידה בתפוקה של נפגעי התאונות, עלות העיכובים בכביש עקב תאונות דרכים, ועוד.
ברשות מצביעים על כך שהעלות הכלכלית של התאונות ב-2006 הראתה ירידה של 600 מיליון שקל בהשוואה ל-2004, אז נאמדה עלות התאונות כ-12.2 מיליארד שקל. כרמל סבור שלרשות יש בכך חלק מרכזי: "תקציב הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים גדל מ-160 מיליון שקל ב-2004, ל-220 מיליון שקל בשנת 2006. אינני מתיימר לטעון כי זהו הגורם היחיד לחיסכון בעלויות למשק, אך אין ספק כי יש לכך השפעה משמעותית".
האם העלייה בתקציב הרשות באמת תרמה באופן משמעותי לירידה בעלות הכלכלית ובמספר ההרוגים? ד"ר משה בקר, ממומחי התחבורה הבולטים בישראל, מטיל בכך ספק. בשיחה עם ynet אומר בקר כי "לא נעשתה עבודה יסודית שמבודדת את הגורמים לירידה בתאונות, ואת ההשפעה שהייתה לפעולות הרשות על הורדת מספר התאונות".
בקר מונה מספר סיבות אפשריות לירידה בתאונות דרכים, שאינן קשורות לפעילותה של הרשות: "אנחנו יודעים שיש עלייה במספר מעגלי התנועה (כיכרות, ש.ה)
ברחבי הארץ, וגם להם יכולה להיות השפעה על הירידה בתאונות הדרכים. בנוסף, יש פיתוח מתמשך של אמצעים רפואיים, שתורם בעיקר להקטנת הנזק הגופני מתאונות".
במפתיע, בקר מעריך שגם לציי הליסינג יש השפעה על הירידה בתאונות הדרכים: "חברות הליסינג הכניסו לצי הרכב מכוניות חדשות, עם סטנדרטים בטיחותיים משופרים, וגם לכך עשויה להיות השפעה". עוד הוסיף ואמר כי לירידה במספר התאונות תרמה מלחמת לבנון השנייה בקיץ שעבר. ובכל זאת, הוא אינו פוסל את האפשרות כי גם לפעילותה של הרשות הייתה השפעה: "הגברת ההסברה והחשיפה התקשורתית - גם אם יש עליה ביקורת - יתכן שהייתה לה השפעה".
בקר מסכם: "צריך לברך על המגמה של הירידה בתאונות הדרכים, וגם על פיתוח הרשות לבטיחות בדרכים, אבל אני לא יכול לקשור באופן ישיר את העלייה בתקציבי הרשות לירידה בתאונות".
