הצדדים בסכסוך השכר בבנק ישראל לא הצליחו עד סוף השבוע לצמצם את נקודות המחלוקת אשר יובאו להכרעת בית הדין לעבודה, כפי שהכתיב להם השופט אייל אברהמי. זאת, גם לאחר שחרגו ממסגרת הזמן האחרונה שקבע להם.
השופט הורה לצדדים לחזור לבית הדין עם 5 נקודות מחלוקת לכל היותר. אבל למרות שישבו ביום חמישי מבוקר עד לילה ובשישי עד סמוך לכניסת השבת,
עדיין נותרו על השולחן לפחות 10 סוגיות לא פתורות. הם קבעו פגישה נוספת חיום ראשון בבוקר כדי לעמוד בהוראת בית הדין להגיש לו את הסיכום ביום שני.
במאמץ הגישור האחרון של השופט נקראו הצדדים – הנהלת הבנק והעובדים מול הממונה על השכר – לצמצם את עשרות הסוגיות שנותרו במחלוקת לגבי תנאי השכר והפרישה של הסגל הקיים (דור א') ל-5 בלבד. בראש הרשימה - המחלוקת הגדולה שכבר הוסכם להעביר להכרעת השופט, סביב מספר השנים שלגביהן יידרשו העובדים והגימלאים להשיב הטבות חריגות שקיבלו לכאורה שלא כדין.
מדובר בהשבת כספים בסדר גודל של מיליוני שקלים. הממונה דורש שיוחזרו כספים ששולמו משנת 1998. העובדים והבנק דורשים שההחזר יהיה משנת 2004. מחלוקת עקרונית נוספת היא על "סעיף המילוט" המאפשר לעובד שתנאי ההסכם הקיבוצי לא נראים לו לפרוש מחסות ההסכם ולדון על תנאיו באופן עצמאי מול הבנק בבית הדין לעבודה ללא הגנת הוועד וההסתדרות. הממונה מתנגד לחריגים כאלה.
הממונה על השכר, אלי כהן, לא השתתף בסוף השבוע בסבב הדיונים שנועד להיות האחרון במו"מ שנמשך כבר 5 שנים. זאת, לאחר שטען בבית המשפט כי המשבר הפך להיות אישי בינו לנגיד פישר. את הממונה על השכר ייצג במו"מ סגנו, אהרון עוזיאלי. את הבנק ייצגו רפי לנקרי, נציג הנגיד, ונציגות העובדים רימונה ליבוביץ, דוד הופמן ואלימלך יעקב. את ההסתדרות ייצג ראש חטיבת עובדי הבנקים, ציון שמע.
