בית דין אלטרנטיבי? רק עם נשים
היוזמה להקמת בתי דין אלטרנטיביים צוברת תאוצה, אך בלי שיתוף נשים בתכנון, בלי דיינים בעלי ידע משפטי ותעוזה הלכתית - לא עשינו כלום. ואתגר לגולשים: למישהו יש רעיון לשם לבית הדין החדש?
לא עולה על הדעת שיוזמה חדשה לבתי דין אלטרנטיביים לא תכלול נשים, גם אם עדיין לא כדיינות, אזי לפחות כחלק מן הצוות המתכנן. הדרישה שנשים יקחו חלק בחשיבה ובתכנון של הקמת בתי דין אלטרנטיביים היא, לכאורה, מובנת מאליה, שהרי נשים מהוות לכל הפחות מחצית מפוקדי בתי הדין הרבניים, נשים הן אלו שבדרך כלל סובלות ממה שמתרחש שם, ונשים הן אלו שהעלו את הנושא הזה לסדר היום.
ובכל זאת, יש לי ההרגשה שאם לא נעמוד על שלנו – יתעלמו מאיתנו. נשים פעילות בתחום עגונות ומסורבות גט למדו את המערכת ומבינות את בית הדין כמו שאחרים אינם מבינים, ואין מי שיכול להרשות לעצמו לוותר על הידע הזה. הממסד אינו מקשיב לנו, אבל אני מצפה מבתי דין חדשים שיקשיבו לנו קשב רב.
יש להעסיק דיינים בעלי ידע והשכלה שמעבר לדף הגמרא. ידע תורני פשוט אינו מספיק כאשר באים לפסוק הלכה בין שני מתדיינים בסכסוכים הקשורים לנישואין. נכון להיום לדיינים בבית הדין חסר ידע משפטי. האם בתי הדין האלטרנטיבים שיוקמו יאוכלסו בדיינים בעלי ידע משפטי? האם יש כאלה? מעט מאוד. אולי מן הסיבה שדיינים בטוחים ש"הכל כתוב בתורה", ולכן אין צורך בשום לימוד אחר. אולם בשביל לפסוק בענייני כספים צריך להכיר את המשפט האזרחי, ולעקוב אחרי השינויים המתרחשים בו.
בשביל לפסוק בענייני ילדים צריך להיות מעורים בתחום – בחידושים ובשינויים המתרחשים בעולם המערבי. אנחנו חיים בכפר גלובלי, ולכן צריך לדעת מה נעשה אצל השכנים בעולם הרחב – איפה ההצלחות ואיפה הכשלונות. וצריך מינימום של כבוד כלפי מערכות משפט אחרות.
הדיינים צריכים להיות בעלי תעוזה הלכתית. אנו דורשות פתרונות לבעיה של נשים הכלואות במערכות יחסים מהן הן מבקשות להשתחרר. מגיע לאשה לבחור אם ברצונה להשתחרר מנישואין. הרמב"ם כבר הכיר בהלכת "מאיס עלי". מדוע פוסקי ימינו אינם מכירים בכך? גדולים וטובים הכירו בכך שניתן להפקיע קידושין ולקבוע שהן נעשו בטעות. מדוע פוסקי ימינו אינם מכירים בכך? בנוסף – היגיע הזמן שרבנים יקחו על עצמם למצוא פתרונות כוללניים לבעית העגינות. דיינים בבתי הדין האלטרנטיביים צריכים להיות מאלו המוכנים לקחת על עצמם אחריות באופן מניעתי, ולא רק בכיבוי שריפות.
לבסוף, בית הדין החדש חייב להיות מושתת על רדיפה אחר הצדק. דרישה זו אינה מובנת מאליה, שהרי ישנה סתירה בין עשיית צדק לבין העובדה שהגט כפוף לרצון הבעל. זאת משום שאם הגט כפוף לרצון הבעל אזי הוא לא יתן גט מבלי שהאשה תיכנע לדרישותיו. ואם האשה נכנעת לדרישותיו – אין כאן צדק. ובכן, כל זמן שלא תפתר בעיית "הגט המעושה" לא ניתן יהיה לקבל צדק בבית הדין. בית הדין החדש חייב להעמיד את הצדק נר לרגליו.
הצעות לשמות אפשריים לבית הדין החדש יתקבלו בברכה.
רבקה לוביץ' היא טוענת רבנית העובדת ב"מרכז צדק לנשים", טל': 02-5664390.
