קובה: כמו שוקולד מריר
אני כבר לא זוכרת איך ולמה בחרתי בקובה. אולי בגלל הפחד שעוד מעט זה יעלם, אולי בגלל שהביטוי "האיים הקאריביים" נשמע כל כך טוב. מירב חג'ג' חזרה מביקור בארץ מתוקה-עצובה שיש בה חושניות מדהימה וסלסה ששודדת את הנפש
היום אני כבר לא זוכרת איך ולמה בחרתי לנסוע לקובה. אולי פחדתי שעוד מעט זה יעלם, כמו שכולם אומרים, אולי בגלל שהצירוף האקזוטי "האיים הקאריביים" נשמע כל כך טוב. אבל גם עבור מי שרק מחפש מקום מתוק-עצוב עם חושניות ארצית שכזאת וסלסה ששודדת את הנפש - קובה היא המקום בשבילו.
מכתיבים את הקצב
הדבר הראשון שחשים בו כשמגיעים להוואנה בירת קובה הוא הריח - תמהיל מטריד של דלק זול שנשרף, אוויר רווי אדי מים וזיעה שנדבקת לבגדים. בימים הראשונים זה ממש בלתי נסבל. אחרי זה מתרגלים.
בנין הקפיטליו (צילום: מיכל מרגוליס)
הדבר השני שהעין רואה, אך המוח לא מצליח להבין הוא קצב הרחוב. הרי לא מדובר בעיירה קטנה בצרפת או ביוון, אלא בעיר גדולה שמתגוררים בה למעלה משני מיליון תושבים. אבל, הם לא ממהרים לשום מקום. פשוט כי אין לאן. גם אין שלטי פרסומות, שום דבר לא מזמין אותך, קורץ או משתלט על החושים. רק פידל מנופף לך מפעם לפעם, "Vamos Bien" (משהו בסגנון "אצלנו הכל בסדר").
בקובה יש בתי מלון, אך היות ויש הסדר לינה אותנטי ומוצלח בהרבה, לנים בבתים של משפחות קובניות שקיבלו מהממשלה אישור להלין בבתיהם תיירים - "קאזה פרטיקולר" (Casa Particular). הבתים הללו מסומנים במעין משולש כחול או ירוק, שמזכיר את הסמל של אכסניות הנוער.
אזור המגורים בו התמקמנו, האוונה סנטרו (Habana centro), מפחיד ברגע הראשון. לא לכזאת עליבות התכוננו. ממש סלאמס: הכל אפור, מתקלף, כבוי. לאחר היכרות קצרה עם בני המשפחה המארחת צנחנו למיטה.
הכל אפור, מתקלף (צילום: מיכל מרגוליס)
השלמת הכנסה
יום השיטוטים הראשון החל ב"פארק סנטרל" - מקום טוב להתאפס ולהתחיל לספוג אווירה. במרכז הפארק ניצב פסל בדמותו של חוסה מרטי, שהגה את המדינה הקובנית (מעין הרצל שכזה). לאחר שיפצחו עמכם מקומיים בשיחה ידידותית, אל תופתעו אם חלקם יבקשו מכם כסף. לפני שלמדנו את השיטה הקובנית האזנו לסיפור מכמיר לב מפי אב שהחזיק בידיו את בתו בת ה-3 וביקש שנקנה לה חלב.
אם אתם מעוניינים להשלים הכנסה למקומיים הוסיפו לתקציבכם עוד כמה מאות דולרים. לחלופין, תוכלו לפטור אותם בסבונים, תרופות ובגדים ישנים שהבאתם מהארץ. לעיתים תוכלו לסחור בהם, אפילו בתמורה לסיגרים. ולמה זה? האזרחים בקובה מקבלים קצבה חודשית מהממשלה לקיום ולרכישת מוצרים בסיסיים - בחנויות המיועדות לכך. אבל זה לא באמת מספיק, והם מצויים במאבק מתמיד להגדיל את הכנסתם.
אתרי חובה נוספים בהאוונה הם בניין הקפיטוליו (3 פזו כניסה), ששימש זמן רב כבית המחוקקים ונראה כמו העתק מושלם של בניין הקפיטול בוושינגטון. הליכה לאורך הטיילת המפורסמת של הוואנה תביא אתכם ל"ודאדו", הרובע המערבי של הוואנה. מומלץ לבקר במלון "la nacional" המפואר. לא הרחק משם נמצא מוסד קובני מעורר השתאות באמת - גלידריית "la coppelia". תמיד עמוסה, תמיד יש תור. לכו בשביל החוויה, הגלידה היא לא העניין.
במצודת "אל מורו", שמשקיפה על העיר העתיקה של הוואנה, מתקיים מדי ערב טקס מסורתי, אם כי מעט מגוחך ותיירותי. שיאו בירייה מתותח לעבר הים, שאותי אגב העירה משינה עמוקה. בעיקר נכמרו רחמי על משתתפי הטקס, שנאלצו לעטות עליהם בלחות הקאריבית מדים קולוניאליים כבדים.
לאזור "הוואנה הישנה" (Havana Vieja) אפשר לקרוא בזהירות "שינקין" של הוואנה. הרחוב העיקרי (obispo) עמוס חנויות מסוגננות ובימים רביעי-ראשון מתקיים בקצהו הקרוב לים שוק ססגוני. לא רחוק משם תוכלו למצוא את אחד מבתי הכנסת שבעיר, ואם יתמזל מזלכם תפגשו ביהודי זקן תכול עיניים דובר יידיש!
כולם כל היום בחוץ (צילום: רויטרס)
קאזה דה-לה מוזיקה/קולטורה/טרובה הוא המוסד התרבותי המוביל בקובה. בכל עיר שתגיעו יהיה מקום כזה, אשר בו מתרכזים חיי הלילה, והסלסה. בהוואנה יש שניים כאלה, האחד בסנטרו והשני במיראמר. זה שבסנטרו עדיף. הוא רועש מאוד ומלא יצרים. התערבבות טוטאלית של מקומיים ותיירים. הופעות מתקיימות פעמיים ביום – בצהריים ובלילה.
צידה לדרך
- הטיסה הזולה ביותר לקובה היא דרך אירופה עם "Air-Cubana", חברת התעופה הלאומית של קובה. מחירו של כרטיס הוא כ-1,000$, כולל ויזה לקובה, ומשך הטיסה 18 שעות.
- בקובה מונהג מטבע מיוחד לתיירים - פזו קונברטיבלה - שערכו כדולר. כאן
תוכלו להתעדכן בשערים מול המטבעות השונים. בכל מקרה, מומלץ להגיע עם דולר קנדי או יורו ולא עם מטבע אמריקני. כדאי גם להחליף מעט כסף למטבע של המקומיים (תלוי במשך השהייה שלכם).
- מחירי לינה משפחתית בקאזה פרטיקולר: הוואנה, עיר הבירה, יקרה משאר המקומות ומחירי הלינה נעים בין 20-30 פזו קונברטיבלה ללילה, כולל ארוחת בוקר. בערים אחרות בקובה המחירים מתחילים אפילו ב-10 פזו, כאשר מקומות שגובים מעל ל-20 פזו ללילה הם בדרך כלל סוג של צימר.
- על מנת לקבל ויזה לקובה חשוב לארגן כתובת לינה ללילה הראשון. באשר להמשך, השיטה של "פה לאוזן" עובדת היטב. במהלך הטיול תפגשו תיירים שהיו כבר במקומות אליהם פניכם מועדות, ותהיה להם המלצה על קאזה מעולה מעולה עם אוכל טעים טעים, בעלי בית מהממים וכד'. אפשרות נוספת, בחלק מהמקומות יחכו לכם מקומיים בתחנות האוטובוס כדי לדוג אתכם לקאזה שלהם.
- חינטרוס: סוג של אנשי מכירות קובנים, שינסו להיצמד אליכם בכל מחיר ולמכור לכם כל מה שאפשר. להתרחק.
- מסלול: כאשר אתם מתכננים אותו – דעו שיש גם אפשרות לנחות בסאנטיגו (פעם בשבוע) ולהתחיל משם.
בפרק הבא: ברקואה, סנטיאגו דה-קובה, טרינידד ו-ויניאלס
לפנייה לכתב/ת 
