שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    ויז'ואל/פוטוס
    קוף סקרן שילדים חייבים לאהוב
    מליוני ילדים לא טועים וזו כנראה הסיבה שג'ורג' הסקרן - שהצליח כבר באנגלית, צרפתית, שבדית ויפנית - הגיע סוף סוף לארץ, כדי לגרום גם לדוברי העברית להתאהב. אריאנה מלמד כבר נשבתה ומביאה לנו סיפור על זוג ה"הורים" של הקופיף שהצילו אותו מהנאצים

    הפעם באמת אי אפשר שלא להתאהב. הנה מגיע "ג'ורג' הסקרן", אחד הקופים הכי מוצלחים בתולדות ספרות הילדים, וסוף סוף הוא יושב על המדף בעברית – 66 שנים אחרי שילדי אנגליה, אמצע מלחמת העולם השנייה, התאהבו בו לראשונה, ושנים רבות אחרי שמספר עותקיו בדפוס חצה את ה – 25 מליון.

     

    באסופה של שמונה סיפורים תכירו קוף קטן וחסר סבלנות, שממש לא יכול להמתין לרכבת וחושב שצריך לשנות את לוחות הזמנים. אחר כך הוא לא יכול להתאפק בחנות צעצועים ועושה מה שכל ילד היה עושה, אילו רק הרשו לו: מהומה גדולה ומענגת.

     

    והוא לא נח וממשיך לסייע בדרכים יצירתיות לברווזונים קטנים באגם, הופך למסמר המסיבה בנשף תחפושות, מבקר בספריה ובעיר הגדולה – ומתנחל בלבבות במיידיות, בחדווה ומתוך תחושת קירבה שמלווה אותו ואת עלילותיו מאז שנולד.

     

    אם תתאהבו ביחד עם הילדים בטקסטים הנעימים, אם תמצאו שהאיורים שמשלבים נאיביות ותפיסה ויזואלית חכמה מאד, אולי תגרמו לו להתאזרח כאן ולהביא בעקבותיו את סדרת הטלויזיה המוקדשת לו, שכבר הקסימה מליוני אמריקנים נמוכי קומה. ואולי תרצו לדעת משהו על זוג אנשים שהלכו לעולמם זה מכבר, ושהיו אמא ואבא של ההצלחה העצומה והדמות המקסימה.

     

    הוא אהב חיות והיא אהבה לצייר

    מרגרט ו-ה.א. ריי, הלא הם מרגרט-אליזבט ולדשטיין ואוגוסט-הנס ריי, נולדו בהמבורג. הוא ב–1898, היא ב–1903. הוא אהב את גן החיות הסמוך לביתו, היא אהבה לצייר, ושניהם נפגשו לראשונה בנעוריהם ואחר כך נפרדו. משפחת ריי היגרה לברזיל, הנס אימץ את השם אוגוסטו והחל למכור אמבטיות. משפחת ולדשטיין נותרה בהמבורג כשמרגרט עברה לברלין ללמוד אמנות: לולא היטלר, ספק גדול אם היו נפגשים שוב אי פעם.

     

    ב–1935 הבינה משפחתה של מרגרט שכבר אי אפשר להישאר בגרמניה, והאמינה שברזיל תהיה מקום בטוח די הצורך: בריו דה ז'נירו, הרחוקה כל כך מן האיום הנאצי, נפגשו מרגרט וג'ורג שוב – והפעם התאהבו.

     

    היא זכרה שהוא צייר מחונן, שיודע ליצור קריקטורות מהירות, אבל גם להמציא דמויות שעולמן החזותי עשיר ומורכב, והיא שכנעה אותו לעזוב את עסקי המשפחה, לחזור לאירופה למרות הסכנות ולנסות לממש את כשרונו. הוא מצידו הסכים בתנאי שיעבדו יחד ויחיו בפריז, שנראתה כמעוז של חירות בסוף שנות השלושים.

     

    שיתוף הפעולה הראשון שהניב פרי היה סיפור מאויר לילדים על אודות "רפי הג'ירף ותשעת הקופים". אחד הקופים שהופיעו בו היה ג'ורג', ובני הזוג החלו ליצור סיפורים ואיורים סביב דמותו, אבל התוכניות והחלומות על הקופיף ועל חיים נורמליים נקטעו: בני הזוג ריי גילו שפריז איננה מקום בטוח.

     

    ערב הפלישה הנאצית לעיר, הצליחו איכשהו לאלתר שני זוגות של אופניים, להעמיס עליהם מעילים, כתבי-יד ואיורים, וכמה שעות לפני שהטנקים הגרמניים רעמו בשאנז אליזה, דיוושו באימה גדולה דרומה.

     

    ארבעה ימים נדרשו להם כדי להגיע לגבול ספרד, שם מכרו את האופניים ובתמורה קנו כרטיסי רכבת לליסבון, שהיתה אז שער כמעט יחיד לעולם החופשי. משם נמלטו לברזיל, הקימו את משרד הפרסום הראשון בריו, התפרנסו בצמצום והבינו שאם הם רוצים לא רק בטחון פיזי לעצמם, אלא גם סיכויי הצלחה לג'ורג', צריך להגר לניו יורק.

     

    מצילים את ג'ורג'

    את סיפור הבריחה, והצלתו של ג'ורג' מכלייה על ידי הנאצים, יכולים ילדים אמריקנים לקרוא ב"המסע שהציל את ג'ורג' הסקרן" (מאת לואיז בורדן ואלן דראמונד), שמשחזר את הסיפור בעזרת ציורים שנמצאו ביומניו של האנס ריי. די נדיר למצוא ספר לילדים שגיבוריו הם כותבים של ספרי ילדים – אבל גם הצלחתו של ג'ורג' היתה נדירה מאוד.

     

    בני הזוג ריי מצאו לו בית בהוצאת היוטון-מיפלין, וכיוון שמליוני ילדים לא טועים, עד מהרה הוא התחבב גם על דוברי צרפתית ושבדית, דנית וסינית, יפנית ופרוטוגזית - וזו היתה רק ההתחלה. הם עצמם התיישבו בקמברידג' שבמסצ'וסטס.

     

    מאז שנולד ועד היום, לא ירד ג'ורג' ממדפי חנויות הספרים אפילו ליום אחד. בתחילה, על פי הצעת המו"ל, שמה של מרגרט נעדר מן הקרדיטים. המו"ל הסביר לבני הזוג שספרות מצויירת לילדים רכים נכתבת ברובה על ידי נשים וכדאי להציע חידוש כדי לקדם את המכירות. מאוחר יותר, עם בוא ההצלחה, כבר הסכימו המו"לים להכיר בתרומתה של מרגרט.

     

    הילדים ביקשו עוד סיפורי-ג'ורג', והוא המשיך להעסיק את היוצרים בין פרוייקטים אחרים, פחות מוצלחים מבחינה כלכלית, אבל כולם איכותיים מאד. מרגרט חיברה עוד ספרי ילדים, האנס אייר קריקטורות ומדריכים אסטרונומיים, ומדי פעם נעתרו לבקשה לעוד עלילה של ג'ורג'.

     

    המבוגרים ביקשו: פעם פנו אליהם מבית חולים גדול לילדים ושאלו אם יוכלו לסייע לקטנים שחוששים ממפגש עם המוסד המאיים. התוצאה היתה סיפור על ג'ורג' שמתאשפז. גם הספר הזה היה רב מכר ענק.

     

    בעקבות ההצלחה בכתובים הגיע גם המסחור הבלתי נמנע: שעונים ומטריות, אופניים וספלים ועטים ופיז'מות וכל מה שאפשר היה להצמיד לו את הדמות החייכנית הקטנה והאהובה.

     

    ג'ורג' בן ימינו מוכר לדור חדש של צופי טלויזיה כדמות שהגיעה אל המסכים בשנה שעברה, ומיד הפכה את החן שלה למנוף דידקטי. בערוץ הציבורי האמריקני הם מוזמנים לראות אותו משתובב קצת, אבל תוך כדי כך מלמד חשבון, מדעים והנדסה. הנאיביות של האיורים נעלמה לטובת יצירה ממוחשבת, עכשוית יותר – ובעיני, יפה הרבה פחות.

     

    הנס הלך לעולמו לפני 30 שנה, מרגרט לפני עשור: מה שנותר הוא "קרן ג'ורג' הסקרן", שתורמת למימון פרוייקטים המשלבים בין אהבותיהם של ילדים וצרכיהן של חיות. ודמות אחת, קוף בן 66 – ועדיין ילד.

     

    אוצר הסיפורים של ג'ורג' הסקרן, מרגרט וה"א ריי, מאנגלית: חגי ברקת. הוצאת מודן.

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "קוף סקרן שילדים חייבים לאהוב"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    שלום דוקטור
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים