למה בכלל צריך טבעת נישואים?
מירב הראל הבינה: הסיבה העיקרית לכך שהיא "צריכה" לענוד טבעת, ולהיות מסומנת כנשואה, היא כדי למנוע מכוסונים צעירים להתחיל איתה. אבל היא לא רוצה טבעת וכן רוצה שיתחילו איתה, וגם עם בעלה (שלו היא נאמנה לגמרי, כמובן)
השבוע התחיל איתי בחורצ'יק צעיר, די כוסון למען האמת. לרוב זה מחמיא (בכל זאת, אינני עוד פרגית נטולת משכנתא וילדים), אך לעיתים זה קצת מציק, במיוחד בימים בהם אני קמה בבוקר ומחליטה להיות נחמדה בכל מחיר. בימים האלה, אם מתחילים איתי, אני לא מנופפת אותם עם המשפט "כשתסיים לינוק תודיע לי", אם כי מחייכת בלבביות על מנת שלא לגרום להם לאבד את ביטחונם העצמי בחיזורים עתידיים (ראיתי בסרטי נעורים שאם בחור צעיר מקבל כמה פעמים את התשובה "לא", זה כמעט בוודאות יגרום לו להסס בפעמים הבאות, ולמה לי על המצפון).
נחזור לכוסון. הוא עצר את טוסטוסו, הוריד את קסדתו ושאל אם הוא יכול להכיר אותי יותר לעומק כי אני "ממש נראית לו". הודיתי לו על המחמאה (בחיוך) ועדכנתי אותו שאני נשואה באושר ושהוא פספס אותי בכמה שנים. הוא הנמיך עיניו ואמר לי שאני עובדת עליו, כי אין לי טבעת נישואין על האצבע. עניתי לו שחוץ מבעל יש לי בבית גם שני ילדים וקיבלתי את תשובת המחץ "יאללה, יאללה, על מי את עובדת, אין לך טבעת".
להבדיל מפעמים אחרות בהן התחילו איתי במהלך השנים בהן כבר לא הייתי חברת כבוד בשוק הפנויים-פנויות, אותו כוסון-פעוטון גרם לי לחשוב למה באמת אין לי טבעת נישואין על האצבע. האמנם אני צריכה "לסמן" את עצמי על מנת שהעולם ידע שאני נשואה ויתנהג בהתאם?
טבעת מציקה, זה פרוידאני? (צילום: ablestock)
לפני 8 שנים ענדתי במשך שבוע טבעת שעלתה 20 דולר ונקנתה כחצי שעה לפני טקס נישואין ספונטני בכנסיה בלאס-ווגאס, כי זה מה שהיה בחנות התכשיטים הקרובה. אחרי שבוע קלטתי שהטבעת פשוט מכוערת, והיא מצאה את מקום קבורתה באחת מקופסאות הפיצ'יפקעס בבית. בעלי "הטרי" הוריד את הטבעת שהשאלתי לו לצורך הטקס 48 שעות מאוחר יותר, בטענה שהיא מציקה לו באצבעות. קיבלתי את תשובתו ("יש דברים נסתרים, לא נבין לא נדע..."). זה באמת לא היה נראה לי כל כך חשוב. התחתנו אומנם מול כומר שקוראים לו ז'אן-קלוד וברקע הופיע ישו הצלוב, אבל זה עדיין טקס נישואין. המשפחה יודעת, החברים יודעים ובעבודה יודעים. לנו זה הספיק וכך חלפו להן השנים.
זה מציק באצבעות
החלטתי לחקור קצת בסוגיה "הרת גורל" זו, וערכתי משאל קצר בקרב מכריי הנשואים והנשואות. ביררתי למה הם עונדים טבעות נישואין, אם בכלל. 50 אחוז מהגברים שנשאלו לא עונדים טבעת, כי היא מציקה להם באצבעות. 10 אחוז מהם לא עונדים טבעת כי היא אבדה להם (הם שייכים לז'אנר שהלך פעם עם טבעת אבל היא הציקה לו באצבעות והוא הוריד אותה בכל הזדמנות, עד שיום אחד היא פשוט הלכה לאיבוד). לעשרה אחוזים נוספים
מלכתחילה לא הייתה טבעת, כי מסתבר שבטקס הדתי המקורי האישה לא מעניקה לגבר טבעת ויש אפילו רבנים שלא מסכימים שהאישה תיתן טבעת לגבר.
30 האחוזים הגבריים הנותרים, אלה שכן עונדים טבעת, מתחלקים לשניים – הטריים ואלו שצברו קילומטרז'. האחרונים עונדים אותה "כי האישה תהרוג אותי אם אני אוריד אותה" או כי "תתפלאי, יש נשים שחושבות שאנחנו יותר סקסיים כשאנחנו נשואים", ויש גם את אלו שפשוט אוהבים תכשיטים (קומץ זעום, אבל הם מסתובבים בינינו). הנשואים הטריים עונדים אותה כי זה מסמל את האהבה בין בני הזוג (וכולם ביחד: "אוווווווווו,איזה מתוק"). היו גם שניים שגילו שמתייחסים אליהם יותר בכבוד כשהם עונדים טבעת נישואין (מסתבר שהטבעת מאפיינת רצינות ויכולת קבלת החלטות).
אצל הנשים זה הרבה יותר פשוט: רובן רוצות שידעו שהן נשואות, הן אוהבות תכשיטים יפים וזה מסמל את האהבה (אני מכירה גם כאלו שלא מצליחות להוריד את הטבעת כי הן השמינו במהלך השנים והטבעת לא יורדת אפילו עם סבון, אבל הן לא נכללו במשאל...). המיעוט שלא עונדות טבעות נישואין הן הנשואות הוותיקות - אלה שהטבעת אבדה להן או אלה שהבינו במהלך השנים שהן נשואות בנפש ולא בסמלים.
כל הסיבות ששמעתי גרמו לי להבין, שהסיבה העיקרית בגינה אני צריכה "לסמן" את עצמי היא כדי למנוע מכוסונים צעירים להתחיל איתי. זה באמת כל כך נורא? האמת היא שלא. לעיתים זה מציק, נכון, אבל כנראה שלא אהיה פרגית אטרקטיבית לנצח, אז מבחינתי שימשיכו להתחיל איתי ברחוב, ומבחינתי שנשים יתחילו עם בעלי. אני מפרגנת לו את ה"בוסט" לאגו. איך אמרנו ל'זאן-קלוד לפני 8 שנים? IN SICKNESS AND IN HEALTH. WE DO.
