חוקרי מדעי המדינה פרדריך ובז'יז'ינסקי, שהגדירו את רעיון המדינה הטוטליטרית, ציינו שישה גורמים המאפיינים שלטון טוטליטרי. אחד מהם הוא השליטה באמצעי התקשורת. מי שחושש מכך, צריך להיות מודאג מהמידע שמסרו אנשי סיסקו למנכ"ל משרד התקשורת, הדוחף קדימה את הצעת החוק
להגבלת גישה לאתרים למבוגרים.
ההצעה כרוכה בלא מעט אתגרים טכנולוגיים. מדובר על סינון תכנים ברמת המחשב או סינון ברמת ספקית האינטרנט. בעוד התקנת תוכנה במחשב האישי פשוטה למדי מבחינה טכנולוגית, אך דורשת הבנה ומעורבות של ההורים, סינון ברמת הספקית אינו מובן מאליו. למעשה, בדיון האחרון
שנערך בוועדת הכלכלה הודו במשרד התקשורת כי אין בכל העולם המערבי יוזמת סינון כל כך גורפת.
Cisco Systems, למי שלא מכיר, היא היצרנית הגדולה בעולם לנתבי תקשורת נתונים – אותם מכשירים אשר אחראים להנעת חבילות המידע ברשת האינטרנט והעברתן ממקום למקום. 80% מכלל תעבורת הנתונים ברשת האינטרנט עוברת דרך ציוד של סיסקו, מה שהופך את החברה למונופול דה-פקטו החולש על תעבורת הנתונים באינטרנט.
על פי מה שנטען השבוע בדיון על חוק סינון אתרים בוועדת הכלכלה,
סיסקו ניהלה שיחות עם משרד התקשורת, במסגרתן מסרה מידע על עלות הסינון בישראל. סיסקו משווקת פתרון סינון ברמת הנתב, SmartContent,
המאפשר לחסום תכנים בנושאי עירום, חיפוש עבודה, הימורים, אלימות, דפים אישיים ועוד. הטכנולוגיה הזו משמשת לרוב לצורך סינון תכנים בבתי ספר וספריות ציבוריות אך יש תקדימים אחרים.
על פי דיווחים, סיסקו מסייעת לממשלה הסינית לצנזר את האינטרנט במדינה ולסנן תכנים, דרך ציוד תקשורת הנתונים מתוצרתה שפרוש בכל רחבי הרפובליקה העממית. בכך, סיסקו אינה שונה
| מודים בכישלון? |
|
| בכיר סיני: קשה לצנזר את האינטרנט / איי. פי. |
|
סגן השר לענייני מידע מודה כי הממשלה הסינית מתקשה למנוע זליגת מידע שלילי אודותיה בגלל טכנולוגיות תקשורת כמו אינטרנט וסלולר, אך הפיקוח ההדוק נמשך |
| לכתבה המלאה |
|
|
|
מחברות ענק אמריקניות אחרות, שסייעו במישרין לממשלה הסינית לצמצם את חופש הביטוי במדינה:
נזכיר את יאהו, שהעבירה לממשלה הסינית פרטים אודות משתמשים בשירותיה ואלה נעצרו ונכלאו בגלל הרעיונות שהעזו לבטא אצל יאהו. אבל גם מיקרוסופט וגוגל אינן רוחצות בנקיון כפיהן: מיקרוסופט בזמנו מחקה משרתיה תכנים "מסוכנים" של בלוגרים מ-MSN Spaces וגוגל, במשך תקופה, מנעו מהסינים תוצאות חיפוש שלא היו רצויות לצנזורים הסיניים.
כל חברות הטכנולוגיה והמומחים שהתבטאו בעניין מתנגדים בחריפות להצעת החוק אשר אמורה במתכונתה הנוכחית, להחיל על אזרחיה הבוגרים של מדינת ישראל סינון כברירת מחדל של אתרי מין, אלימות ופורנוגרפיה בתואנה של "הגנה על הילדים".
בין הגורמים האלה אפשר למנות את ספקיות האינטרנט ואיגוד האינטרנט הישראלי, כמו גם שורה ארוכה של בלוגרים, משפטנים ועיתונאי טכנולוגיה. סיסקו לעומת זאת, חריגה בהתייצבות לצד הממשלה, לפחות בהקשר של יעוץ החינם.
יש לקוות כי סיסקו עשתה את מה שהיא עשתה רק כדי להניא את הממשלה מהצעת החוק ולהסביר למשרד התקשורת את ההשלכות שלו. אך אם נניח שיש סיכוי קלוש שהמניעים הם אחרים, הרי שהשלכות העניין מרחיקות לכת יותר מהניסוח הנוכחי של הצעת החוק.
הצעת החוק לסינון אתרים מחייבת את הספקיות להציע פתרון סינון שהוא מבוסס תוכנה ומי שלא מעוניין בו – יוכל שלא להתקינו. כמובן, שפרטיו של אותו הלקוח ירשמו במאגר מיוחד, והדיון מה יעשה במאגר הזה – היא שאלה אחרת. סיסקו, בהתבסס על היישום בסין, מציעה לכאורה פתרון שהוא ברמת החומרה, ברמת הנתבים הפועלים אצל הספקיות. משמעות הדבר היא סינון הדוק יותר, ללא אפשרות בחירה האם לצרוך את התוכן אם לאו.
על אף פרסומים קודמים ונתונים פרי עבודתם שהציגו בדיונים אנשי משרד התקשורת, בסיסקו ישראל הכחישו באוזנינו כי הם מנהלים שיחות עם משרד התקשורת, אך אנחנו יודעים אחרת. אגב, ההכחשה ומילוי פיהם מים, היא בהתאם לקו של סיסקו העולמית, אשר מכחישה כי היא מסייעת לממשלה הסינית בנושא - אלא רק מציינת ביובש כי ”תכונות הציוד שלנו עשויות לשמש
כדי לחסום תוכן פוליטי”.
ענקית תקשורת הנתונים, שזכתה בחוזים שמנים
של הממשלה הסינית לקראת אולימפיאדת בייג'ינג ב-2008, לא נהגה באופן שונה מיאהו, גוגל וחברות אחרות הפועלות בסין. חברות הענק בעידן המידע מתנדבות בחדווה לתפקיד כאחות המיילדת של "האח הגדול" והכל עבור אינטרסים מסחריים. בהבדל חשוב אחד: הן לא מעזות לנהוג כך במדינות מערביות. ישראל חריגה בעניין הזה וההשלכות הנובעות מכך עגומות למדי.
