שתף קטע נבחר
הכי באזזזז
    זירת הקניות
    "החקיקה בעניין אדמות קק"ל - בגדר הצהרה בלבד"
    הכנסת אישרה השבוע בקריאה טרומית את הצעת החוק לפיה אדמות קק"ל יוקצו ליהודים בלבד. בפועל, רק 13% מאדמות המדינה שייכות לקק"ל ולכן ההשלכות המעשיות על המגזר הערבי אינן גדולות. ואולם, הנזק כבר נגרם והמחאות הן מצד הציבור הערבי והן בציבור היהודי יוצאות נגד ההיבט הגזעני שבהחלטה. יזם ערבי מנצרת מוסיף: "לקחתי אדמות שהיו שייכות לסבא שלי בנצרת ומכרתי אותן ליהודים ואז אומרים לי שאני לא יכול לקנות"

    השבוע נפל דבר. הכנסת אישרה בקריאה טרומית הצעת חוק לפיה אדמות הקרן הקיימת יוקצו ליהודים בלבד. המהלך עורר כמובן זעם רב בקרב ערביי ישראל ונציגיהם בכנסת הגדירו אותה כגזענית. ההחלטה מעוררת מחלוקות גדולות גם בקרב הציבור היהודי בארץ, כולל אנשי רוח ומשפטנים. מעבר לצד המוסרי, נשאלת השאלה האם לחוק שכזה, אם יתקבל, תהיה באמת השפעה מעשית בשטח.

     

    מגישי הצעת החוק, הח"כים אורי אריאל (האיחוד הלאומי-מפד"ל), זאב אלקין (קדימה) ומשה כחלון (ליכוד) מציינים בדברי ההסבר לחוק כי "התיקון לחוק נועד לאפשר למינהל מקרקעי ישראל להמשיך לנהל את מקרקעי קק"ל, המהווים כ- 13% מכלל שטח המדינה, בהתאם למטרות לשמן הוקמה הקרן הקיימת ב-1901 ליישב יהודים בארץ ישראל".

     

    הצעת החוק באה למעשה לעגן חקיקתית את אמנת היסוד ההיסטורית מראשית שנות ה-60 בין קק"ל לבין מדינת ישראל לפיה הקרעות לא יימכרו למי שאינו יהודי, לאחר שזו זכתה לכרסום ולביקורת מצד בג"ץ בפרשת קעדאן - ראש צוות במחלקה הכירורגית בבית החולים הלל יפה, שביקש לרכוש מגרש, ולבנות את ביתו ביישוב קציר שבוואדי ערה, אך נענה בשלילה.

     

    האמנה זכתה לביקורת גם מצד היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז שבהחלטתו משנת 2005, ביטל את התנאי לפיו קרקעות בבעלות קרן קיימת לישראל ישווקו ליהודים בלבד.

     

    שמאים: אין לחקיקה משמעות פרקטית

    93% מאדמות המדינה נמצאות בבעלותה, כאשר 13% מהן שייכות לקק"ל. רק 7% הם בבעלות פרטית, מחציתן שייכות ליהודים ומחציתן לערבים.

     

    תומר חליוה שמאי מקרקעין ומנהל מחלקת הסקרים בזייד-אורניב חברת הנדל"ן וטכנולוגיות הנדל"ן, אומר כי "ברמה הגלובלית החוק לא הולך להשפיע פשוט משום שמרבית עסקאות הנדל"ן שמתבצעות במגזר הערבי מתנהלות בין האוכלוסייה הערבית לבין עצמה. אלה עסקאות שאין בהם שום בעיה או מעורבות מצד המדינה כי רוב הקרקעות הללו הן בבעלות פרטית.

     

    "אם נסתכל על הגליל כמיקרוקוסמוס של כל הנושא הזה, הרי שממילא ביישובים עצמם ובגבולות שלהם הקרקעות בכלל לא שייכות לקק"ל. עיקר המסחר בקרקעות הוא ביישובים הערביים שם הקרקעות בבעלות פרטית וגם אין איזו נהירה מאסיבית של ערבים למרכזי יישובים יהודיים.

     

    "בפועל מדובר במגזר (ערבי - נ.ס.) מאוד גדול - 1.5 מיליון תושבים ו-93% מאדמות המדינה, ולכן זו החלטה שקשה מאוד ליישם אותה. אני מעריך שכמו שקרה בעבר ימצאו מעקפים כדי להתמודד כך שבסופו של יום לא צפויה השפעה משמעותית על מגזר הנדל"ן. ברמה הפוליטית ייתכן ויהיה לחוק הד משמעותי, אבל ברמה הפרקטית זה לא צפוי להשפיע", אומר חליוה.

     

    מרבית הקרקעות הן יערות

    להערכות אלה מצטרף גם אהוד המאירי, יו"ר חברת א. המאירי כלכלנים ושמאי מקרקעין. "המציאות היא שבאזורים שבבנייה, הקק"ל והמינהל היו מספיק רגישים לעניין הזה וקיימו במשך שנים פרקטיקה במסגרתה נהגו לבצע חילופי קרקעות", הוא אומר. "אם למשל היתה במרכז העיר יפו אדמה של קק"ל, נהגו להעביר אותה למינהל ולקבל בתמורה קרקעות אחרות בפריפריה, בשטח של יערות למשל בגליל. ואז אם הקרקע שייכת למינהל, חלים עליה כל החוקים הרלוונטיים וערבים מוזמנים לרכוש אותה.

     

    "בנוסף, מרבית קרקעות המינהל הן בכלל יערות, כך שלא מדובר בחקיקה שהיא בעייתית. מנקודת המבט של שוק הנדל"ן, של המחירים או של משטר הקרקעות, מדובר בחקיקה שהיא יותר הצהרתית, הצעקה הגדולה היא על האמירה הפוליטית. בפועל, אני לא צופה שתהיה לזה השפעה על השוק. 

     

    "צריך להבין שברוב האזורים העירוניים, הבעיה כמעט ולא קיימת כי הם כבר מיושבים. למשל כמעט כל גבעתיים היא אדמות קק"ל אבל היא בנויה, ולא בטוח שערבים ירצו עכשיו לבנות יישוב באמצע גבעתיים, כמו שיהודי לא יבנה עכשיו יישוב באמצע שפרעם, זה עובד לשני הכיוונים. עם זאת, הכסף ניתן היסטורית לקק"ל כדי לקנות את הקרקע מידי ערבים למטרת יישוב יהודים ואי אפשר להתעלם מהמטרה הזו.

     

    "למדינה כמדינה יש מספיק אדמות ליישב ערבים. מצד שני, בירושלים למשל יש המון נכסים של הכנסייה היוונית שהיא מחכירה לישראל כמו בית הנשיא וחלק גדול משכונת רחביה. קשה לתאר מצב שהכנסיה לא תרצה להחכיר לנו יותר, אז מוצאים פתרונות, כמו שמצאו בעניין חילופי הקרקעות בין הקק"ל למינהל ומסדירים", אומר המאירי.

     

    יזם ערבי: ככה אי אפשר לבנות דו-קיום

    מוחמד עבד אל קאדר, יזם מנצרת, טוען לעומת זאת כי החקיקה טומנת בחובה דווקא השלכות כלכליות קשות. "להגיד שהצעת החוק לא פוגעת בנו, זה פשוט שקר. זה משפיע מאוד, זה מחסל אותנו, הורס אותנו נפשית וגם כלכלית. איך אני כתושב נצרת שרוצה לבנות לבן שלי בית ואין כאן דונם, אמור להסתדר?", הוא שואל.

     

    "אני תושב עם חובות וזכויות חוץ מחוב אחד שלא אני בחרתי שלא לקיימו וזה לא ללכת לצבא. אני אישית אפילו תורם לפעמים יותר ממה שתורמים ראשי המדינה. אני בונה ויוזם. כאיש עסקים שבונה בכל המדינה מרמת ישי ועד רמלה גם למגזר היהודי וגם לערבי אני שואל, ככה אפשר לבנות דו-קיום? כשרוצים עושים אותי ישראלי וכשרוצים לא. זה מבייש ולא גורם לי להרגיש שייך לדגל ולמדינה.

     

    "מדובר בחוק גזעני ממדרגה ראשונה, כל מה שנאמר בכנסת וכל מה שיגידו הכלכלנים טוב ויפה אבל אני אזרח מדינת ישראל, אני בניתי את המדינה הזו. בשנות ה-90 כשהיתה עלייה גדולה מי בנה? הערבים, רק הערבים. במו ידי בניתי עשרות אלפי יחידות דיור, לכל תושבי המדינה, רובן ליהודים. לקחתי אדמות שהיו שייכות לסבא שלי בנצרת ומכרתי אותן ליהודים ואז אומרים לי שאני לא יכול לקנות. בין כה אנחנו מרגישים מקופחים, גם כלפי הבנקים, גם כלפי מוסדות התכנון ועכשיו אנחנו לא יכולים לקנות קרקעות, אז אומרים שאנחנו מלכתחילה לא רוצים, בוודאי שאנחנו רוצים, כל אחד רוצה לבנות לילדים שלו", אומר אל קאדר.

     

    "החוק ינציח הפער בין המגזרים" 

    "אסור להסתכל רק על ההשפעות של הטווח המיידי" אומר ד"ר ראסם חמאיסי, גיאוגרף ומתכנן מהחוג לגיאוגרפיה באוניברסיטת חיפה. "ספקולציה בקרקע מושפעת מהאווירה לא רק מהפרקטיקה ולכן אני מקווה מאוד שחברי הכנסת יהיו מספיק חכמים ולא יקדמו את החוק הזה הלאה.

     

    "מדובר בחוק שההשפעה שלו מאוד חמורה גם ברמת השיתוף של האוכלוסייה הערבית וגם ברמת הנצחת הפער בין האוכלוסיות. מעבר לזה, בצד האופרטיבי מדובר בצמצום מאסיבי של הזדמנויות פיתוח לקרקעות, הזדמנויות שמלכתחילה אינן רבות.

     

    "חלק מהאדמות בתוך היישובים הערביים נגרעות לטובת הקמת שכונות מגורים, עכשיו החקיקה לא תאפשר לערבים לגור שם, מה שיגדיל את המחסור של האוכלוסייה הזו ולזה בוודאי שיש משמעות אופרטיבית שלילית.

     

    "בנוסף, מדובר בהשפעה ארוכת טווח על אופיה של המדינה. קרקעות ששייכות לכל המדינה יקבלו אופי מגזרי מה שמנציח את העליונות בהזדמנויות הפיתוח שיש ממילא לאוכלוסייה היהודית. חבל שבמקום לבחור באפשרות שמאזרחת את קרקעות המדינה, באה החקיקה הזו וסותרת את כל ההחלטות הקודמות של בתי המשפט והוועדות וזה לדעתי רק בשביל להסדיר את מערכת היחסים שבין המינהל לקק"ל. פשוט מנציחים את השימוש במנגנונים שמקטינים את הפיתוח של האוכלוסייה הערבית".

     

    לדברים מצטרף שולי דיכטר מנכ"ל שותף בעמותת סיכוי: "קרקעות הקק"ל הן כמשאב המדינה לכל דבר וחובה להקצותן באופן שוויוני לכל אזרחיה כולם. הצעת החוק היא פגיעה בריבונות המדינה, ובחובתה להקצות את משאביה לכל האזרחים, ללא הבדל דת, גזע, או לאום. הקצאת קרקעות בבעלות ציבורית על פי קריטריון אתני היא מעשה לאומני קיצוני ומסוכן. כאשר יבינו את מהות ההחלטה, לא יסכימו גם מוסדות העולם היהודי שמדינת ישראל תהיה ארץ מקלט לחוקים גזעניים יש לקוות שהכנסת תתעשת ותסיר את העננה הזאת מעליה מוקדם ככל האפשר".

     

    "זו מדיניות רשמית של הפליה"

    תהיה ההשפעה הנדל"נית אשר תהיה, קשה להתעלם מהמחלוקות שהיא מציפה ומהתחושות הקשות שהיא מעוררת כאמור בקרב ערבים ויהודים. ד"ר אמיר פז פוקס, חבר הנהלה ב"מקום" הפועלת למען זכויות אדם בתכנון ומרצה למשפטים בקריה האקדמית אונו, מצביע על 2 כשלים בהצעת החוק: "מהבחינה החברתית פוליטית בג"ץ בקעדאן הצביע על כך שמה שהמדינה לא יכולה לעשות באופן ישיר היא גם לא יכולה לעשות באופן עקיף, כלומר להפלות באדמות. המדינה לא יכולה להעביר לגוף כמו הקק"ל אדמות כדי לנקוט באמצעים של הפליה דרכו.

     

    "והכשל השני הוא היסטורי. נהוג לחשוב שאנשים קנו את האדמות הללו ולכן הבעלות של קק"ל מאפשרת הפליה. קק"ל היא לא גוף פרטי, אלא גוף דו מהותי לכל הפחות אם לא גוף ציבורי במלואו וכמו שאוניברסיטאות וחברת חשמל לא יכולות להפלות גם היא לא יכולה.

     

    "צריך לזכור שהחלק הארי של האדמות נתפסו על ידי מדינת ישראל עם בריחת בעליהן ולא נרכשו. שיעור האדמות שנרכש ממש על ידי קק"ל הוא שולי. ועכשיו מבשרים למעשה לציבור הערבי שיש מדיניות רשמית של הפליה. זה מעשה נלוז וגזעני ובעיני גם בלתי חוקי.

     

    אני מקווה שההצעה לא תעבור. אם תתקבל היא תהיה כתם על ישראל ותחמושת לכל מבקריה. אני מסתייג מההשוואה לחוקי נירנברג אבל אי אפשר למנוע מקבוצה אתנית מסוימת לרכוש אדמות. מה הצעד הבא? שקק"ל תקים אוניברסיטאות וחופים ורק יהודים יוכלו להיכנס. לא מדובר בהחלטה שעומדים מאחוריה שיקולים ביטחוניים וחבל שצריך לעשות את ההקבלה של אירופה והמיעוט היהודי שם, כדי שאנשים יבינו עד כמה היא חמורה".

     

    בהתייחס להשלכות המעשיות של ההחלטה אומר פז פוקס: "אינני מסכים שאין לזה השלכות פרקטיות, אולי לא השלכות ברמת המאקרו כלכלה, אבל אנחנו מכירים גם בצפון וגם במזרח ירושלים משפחות ממעמד הביניים שרוצות לשפר את איכות חייהן ולרכוש בית בסביבה יותר נעימה. העוני ביישובים הערביים הוא גבוה ומעמד הביניים הערבי כמעט ולא קיים. נכון שיש מעט משפחות שירצו לעשות מהלך של התיישבות ביישוב יהודי, אבל ההצהרה שבחוק מכוערת. 

     

    "מדינת ישראל לא הקימה אף יישוב ערבי מאז הקמתה, אין ייצוג לערבים במוסדות התכנון ועכשיו גם ערבים לא יכולים לרכוש קרקע. שואלים אותי האם אני לא סומך על היהודים בוועדות התכנון והתשובה שלי היא לא, כאשר יהודים נמצאים בעמדות כוח הם פועלים באופן עקבי להדיר את הציבור הערבי ולתת לו תחושה שהוא בבחינת אורח ומה שהוא יקבל זה מה שהיהודים יחליטו שמגיע לו לקבל", אומר פז פוקס.  

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה ""החקיקה בעניין אדמות קק"ל - בגדר הצהרה בלבד""
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    קק"ל. "גוף דו מהותי"
    נצרת - "אין דונם לבנייה"
    צילום: ג'ובראן הוזאם
    צימרים
    מומלצים