עסקים באוויר
האם מישהו הבהיר לצעירים אחוזי הזיות להצלחה מיידית שלימוד מנהל עסקים אינו מכשיר בכלל למקצוע?
דו"ח הביקורת של ועדת המומחים הבינלאומית על מצב בתי הספר למינהל עסקים בישראל הוא כרטיס צהוב למנגנון הפיקוח על ההשכלה הגבוהה.
מנגנון הפיקוח על הלימודים הגבוהים מורכב בעיקר משלושה גורמים – המועצה להשכלה גבוהה, מל"ג, המוסד להשכלה גבוהה והקהילה האקדמית. כל תכנית לימודים חדשה טעונה אישורה של המועצה להשכלה גבוהה. במידה רבה, מל"ג פועלת כמעין מכון תקנים, אשר להבדיל, בלי "תו תקן" ממנה, כמעט ובלתי אפשרי לפתוח תכנית לימודים חדשה.
משהוגשה תכנית חדשה לאישור, ממנה מל"ג ועדה מקצועית שבוחנת את התכנית המוצעת על כלל היבטיה, לרבות רמת הסגל עליו נשענת התכנית. חברי הוועדה הינם מומחים בתחום וחוות דעתם גוזרת את גורל התכנית לשבט או לחסד. לפני כן, במוסד המציע, תהיה זו אוניברסיטה או מכללה, נבחנת התכנית לפני הגשתה בגופים הפנימיים ובועדות השונות. גם לאחר אישורה, מניחים שמנגנוני הפיקוח הפנימיים במוסד יתמידו לעקוב ולפקח על התכנית החדשה. במקרה של ספק, רשאית למנות מל"ג ועדה מלווה לפרקי זמן עד שתשתכנע שאכן התכנית עומדת כראוי על רגליה.
אם כך, כיצד התדרדר תחום לימודים שלם תחת עיניהם הפקוחות של הרגולטורים? כיצד ייתכן שבביתו של ראש הוועדה לתכנון ולתקצוב, פרופ' שלמה גרוסמן, באוניברסיטת בר-אילן, "בית הספר חלש עד כדי הפיכתו לשולי"? הכיצד לא מנעו את האישור ממצאים חמורים כגון אלה שקובעים כי בתכניות מתקבלים סטודנטים לפי סטנדרטים מינימלים, ברבים מן הקורסים אין כל מטלות קריאה, איכות הסטודנטים נמוכה, רב המרצים מועסקים בחלקי משרה והלימודים מצומצמים ביומים?
עם פרסום הממצאים, שוב הושמעו הטיעונים המוכרים על המשבר בהשכלה הגבוהה, הצורך לתגמול דיפרנציאלי כדי לצמצם את "בריחת המוחות" לחו"ל ועוד. נימוקים אלה נועדו לטשטש גורמים נוספים, שאחראים למצב במידה שאינה פחותה.
משפט העם
ככל שגובר הביקוש ללימודים תכליתיים ומשתלמים, או לכאלה שנראים כאלה, ומנהל עסקים בתוכם, האקדמיה מתקשה לספק אותם. האצת ההפרטה של ההשכלה הגבוהה מעבירה את הפיקוח על ההשכלה הגבוהה מן הרגולטור הציבורי לכוחות השוק. האקלים החומרני נשען על האמונה שהצרכנים בשוק החופשי, ובמקרה זה הסטודנטים, יטיבו לפקח על השירות, ועם הזמן ידירו רגליהם מתכניות פגומות. אלא, שההנחה התמימה מתעלמת ממגבלות הצרכנים ויכולתם להפעיל שיקול דעת ראוי, במיוחד כשמדובר בשירות מקצועי. האם מישהו הבהיר לצעירים אחוזי הזיות להצלחה מיידית שלימוד מנהל עסקים אינו מכשיר בכלל למקצוע?
כנראה, ששלושת הרגולטורים המרכזיים - מל"ג, המוסדות להשכלה גבוהה והקהילה האקדמית, נכנעים בלית ברירה ללחצי השוק. לכל אחד חלק במגמה של פיחות באיכות הלימודים, ולא רק במינהל עסקים. מוסדות ויזמים פרטים מזדרזים לפענח את הלכי הרוח בשוק ולפתוח תכניות תוך פשרה עם סטנדרטים אקדמיים.
מומחים בועדות מקצועיות של מל"ג מתפתים לאשר תכניות משיקולים בלתי ענייניים, בעיקר אישיים, כלכלים ופוליטיים: בקהילה קטנה, רב הסיכוי ש"יד רוחצת יד". פרופסורים לא מעטים בוועדות המקצועיות נמצאים על סף פרישה. הם אינם יכולים להתעלם ממשכורות "אמריקניות" במכללות הבלתי מתוקצבות בקריירה השנייה שלהם, אליהן ולאו דווקא לחו"ל "בורחים המוחות". במקרים אחדים, בעלי עניין עסקי מנהלים לובי נמרץ בין פוליטיקאים לאישור תכניות במל"ג.
כמה תכניות במינהל עסקים פסלה מל"ג בשנים האחרונות? האם מישהו הקדים לשאול מדוע דרוש מספר דו-ספרתי של תכניות במינהל עסקים בישראל? הרי המשבר שנחשף כעת לא פרץ בין לילה. מתן אישור לתכניות לימודים ללא בדיקה ראויה של תשתיות כמוהו כרישיון בנייה לרב קומות ללא יסודות איתנים. מל"ג אינה יכולה להתנקות בדו"חות בדיקה ללא מעקב שוטף אחרי לימודים מבוקשים – לימודי מחשב, משפטים, ראיית חשבון, תקשורת וכדומה. כמוהו, כמכון התקנים, על מל"ג להתמיד ולעקוב אחרי תכניות גם לאחר אישורן. שכן, צעירי ישראל, כצרכנים אחרים, זכאים לקבל לימודים גבוהים עם "תו תקן" אמין.
פרופ' דן כספי הוא ראש המחלקה לתקשורת ומרכז בורדה לתקשורת חדשנית באוניברסיטת בן-גוריון
