צילום: חיים הורנשטיין
פלישתים עליך שמשון
שמשון נודע בכוחו האדיר ובגבורתו הרבה, אך האתרים שבהם, לפי המסורת, חי ופעל, מוכרים הרבה פחות. איל דוידסון ממכון יד בן צבי מבקר במגרש הביתי של השופט הגיבור: מקברו בתל צרעה ועד למזבח מנוח, שבו התבשרה אימו העקרה על הריונה

חייו של שמשון ידעו סערות רבות. ראשיתם בלידה שהייתה פלא. מאוחר יותר נסבו מלחמותיו עם הפלשתים סביב פרשיות האהבים שניהל עם נשים פלשתיות, וגם קיצו היה חלק ממאורע דרמטי, והסתיים בהפלת מקדש הפלישתים על כל יושביו. 

 

שמשון פעל בתקופת השופטים, שבה ניסו שנים עשר השבטים להתבסס בנחלות שקיבלו מיהושע בן נון. מוצאה של משפחתו היה מצרעה, עיר בגבול נחלות שבטי יהודה ודן, ובה גם החל שמשון לגלות את כוחותיו האגדתיים.

 

שמשון מצא את מותו בעזה, עת הפיל את מקדש הפלישתים על יושביו ועל עצמו "ויאמר שמשון תמות נפשי עם פלשתים... ויקברו אותו בין צרעה ובין אשתאול בקבר מנוח אביו" (שופטים ט"ז, 30-31). המסורת היהודית מזהה את קבר שמשון בתל צרעה, כך לפחות מאז ימי הביניים.

 

בראש התל נמצאת רחבה גדולה, ובמרכזה שתי מצבות אבן גדולות, שתקרתן יצוקה בטון וצבועה בכחול. על המצבה הצפונית, לוח שיש המציין את שמשון הגיבור, ועל המצבה הדרומית לוח שיש למנוח, אביו. המצבות עומדות בליבו של משטח בטון, עליו גם ארון ישן, ספרי קודש וספסל מוזנח, לשימוש המתפללים באתר.

 

מן התל נרד בשביל לכיוון צפון-מזרח, לעבר מצפה צרעה שהוקם על ידי הקרן הקיימת לישראל. מן התצפית, הבנויה בדמות חרטום של סירה, נשקפים הנופים המרהיבים של עמק שורק ושל העיר בית שמש, ואת האופק סוגרים הרי יהודה.


נולד ונקבר באזור צרעה. שמשון הגיבור (צילום: ארכיון הצילומים של קק"ל)  

 

מבנה האבן של המצפה היה בעבר ביתו של מוכתר הכפר סרעא, שבשטחו גם נמצא התל, ושם הכפר משמר את שמו הקדום של האתר. במלחמת הקוממיות נכבש הכפר וניטש, והבית היה למפקדה זמנית של חטיבת הראל. בהמשך שימש המבנה את חבריו הראשונים של קיבוץ צרעה, עד למעברם למשכן הקבע, למרגלות הרכס.

 

מנקודה זו יש כמה אפשרויות להמשך הטיול - קק"ל שילטה מספר שבילים הפונים לכל עבר ממצפה צרעה. בדרומו של יער צרעה גם נמצא "שביל נוף רכס צרעה", מסלול רגלי באורך של קילומטר וחצי, המסתעף דרומה מדרך הפסלים, מטפס לגב הרכס ועובר בנקודות תצפית גבוהות. באמצעו יורד השביל לחניון קטן, ולקראת סופו עולה ממנו שביל לנקודת גובה 401, שממנה נפרשים תחתיו עמק נחל שורק ומרחבי השפלה.

 

"והרית וילדת בן"

משם נמשיך בנסיעה עד כביש מס' 38, ממנו נפנה שמאלה (צפונה) לאזור התעשייה הרטוב א'. מחניית מפעל אינטרקוסמא יוצאת דרך עפר, שכ-100 מטר מראשיתה נמצא צומת שבילים, בו ניצב עץ אלון בודד. מן העץ נפנה דרומה (ימינה) בשביל בין הטרשים, ולאחר כ-200 מטר נגיע למצוק, המשקיף על אזור התעשייה. שם נמצא סלע גדול ובולט בסביבתו - זהו מזבח מנוח.

 

הוריו של שמשון היו חשוכי ילדים, אך הם העדיפו לוותר על טיפולי הפרייה. למען האמת, גם כיום היו זוגות רבים מוותרים על טיפולים שכאלה לו גילתה להם אמו של שמשון איך מתקשרים אל המלאך,

שהתייצב לפניה ובישר לה את הבשורה המיוחלת: "וַיּרָא מַלְאַךְ יְדֹוָד אֶל הָאִשּה וַיּאמֶר אֵלֶיהָ הִנּה נָא אַתְּ עֲקָרָה וְלֹא יָלַדְתְּ וְהָרִית וְיָלַדְתְּ בּן." (שופטים, יג, 3).

 

הרעיה הנפעמת מבשורת ההיריון, מגיעה למנוח, בעלה, ומשתפת אותו בחוויה המופלאה. הוא רצה להיות משוכנע לגמרי שלפניו מלאך אמיתי: "וַיִּקַּח מָנוֹחַ אֶת גְּדִי הָעִזִּים וְאֶת הַמִּנְחָה וַיַּעַל עַל הַצּוּר... וַיַּעַל מַלְאַךְ יְדֹוָד בְּלַהַב הַמִּזְבֵּחַ וּמָנוֹחַ וְאִשְׁתּוֹ רֹאִים וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם אָרְצָה: וְלֹא יָסַף עוֹד מַלְאַךְ יְדֹוָד לְהֵרָאֹה אֶל מָנוֹחַ וְאֶל אִשְׁתּוֹ אָז יָדַע מָנוֹחַ כִּי מַלְאַךְ יְדֹוָד הוּא...".

 

בהמשך מתוארת לידתו של שמשון: "וַתֵּלֶד הָאִשָּׁה בֵּן וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ שִׁמְשׁוֹן וַיִּגְדַּל הַנַּעַר וַיְבָרְכֵהוּ יְדֹוָד: וַתָּחֶל רוּחַ יְדֹוָד לְפַעֲמוֹ בְּמַחֲנֵה דָן בֵּין צָרְעָה וּבֵין אֶשְׁתָּאֹל" (שם, 19-24). את המלאך כבר לא נוכל לראות כאן, וגם לא את המנחה והלהב, אבל המזבח נמצא כאן לפנינו, אולי.

 

זהו למעשה סלע גדול, המתנשא לגובה של כמטר וחצי, ואורכו למעלה משני מטרים, שעליו ניכרים סימני עיבוד וסיתות. על פניו חצובה מערכת של 11 גומות, שקוטרה של הגדולה שבהן הוא 21 ס"מ, ועומקה 10 ס"מ. בצד כל גומה נמשך חריץ מעוגל, שעשוי היה לשמש לניקוז נוזלים שנקוו בגומות. בצד הסלע נחצבו מדרגות. המזבח איננו עומד בפני עצמו, והוא חלק ממכלול של חציבות ומתקנים שונים, שהיו פזורים בסביבה הקרובה, ושלא ניתן עוד לראותם כיום.


נופי עמק נחל שורק (צילום: אורי רמון, החברה להגנת הטבע)

 

ומניין שדווקא זהו "מזבח מנוח"? הקרבה לתל צרעה תרמה למסורת המקומית בעניין. זו אף זכתה לחיזוק של חוקרים שאישרו במאה ה-20 את זיהויו של הממצא כמזבח להקרבת קרבנות בתקופות קדומות, ואולי אף בתקופת המקרא. לפי הסבר זה, המדרגות נועדו לשמש את כהן הדת או המקריב, לעלות לראש המזבח, ואילו הגומות שימשו כבית קיבול לדם הקרבנות ולנסכים אחרים, כגון שמן או יין, שהובאו כקרבן.

 

במהלך המאה ה-20 עוד משך האתר מבקרים, אבל בימינו נדחק האתר לשולי התודעה, הן מבחינה תיירותית והן מבחינה דתית, ולא מתרחשת סביבו כל פעילות פולחנית. ייתכן ואחת הסיבות לדעיכתו של האתר נעוצה בעבודות פיתוח ובינוי שנעשו באזור התעשייה, המקשות על הנגישות לאתר.

  

איך מגיעים

לתל צרעה - נוסעים בכביש מס' 44, בין צומת נחשון לצומת שמשון, בעקבות השילוט דרומה אל יער הנשיא ודרך הפסלים. דרך הפסלים סלולה לסירוגין, אך נוחה לכל כלי הרכב, ולאורכה פזורות תחנות עצירה, הכוללות פינות פיקניק ומתקנים לילדים. ממשיכים לפי השילוט עד למרגלות תל צרעה, ומשם מטפסים ברגל בשביל המסודר אל ראש התל. מזבח מנוח נמצא בנ.צ. 14945.13110.

 

הכותב הוא חוקר ומורה דרך במוסד יד בן צבי

 

לפנייה לכתב/ת
    קישורים ממומנים
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה פלישתים עליך שמשון
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מטיילים עם התנ"ך
    שמשון נלחם באריה. ציור של גוסטב דורה
    יער הנשיא, סעו בעקבות השלטים
    צילום: ארכיון הצילומים של קק"ל
    הנופים המרהיבים של עמק שורק. מצפה צרעה
    צילום: ארכיון הצילומים של קק"ל
    צילום : ארכיון הצילומים של קק"ל
    דרך הפסלים. נקודת עצירה מצויינת
    צילום : ארכיון הצילומים של קק"ל
    ynet ספיישל