שתף קטע נבחר

שקר אחד וחזרנו

אולי אם יותר ויותר אנשים ינטשו את המסך כשמשקרים להם והרייטינג יפגע, יפסיקו הזכייניות להלעיט אותנו בפרסומות

במוצאי שבת התקשר אליי אחד מחבריי הטובים נסער. "נמאס כבר מכוכב נולד, מצביקה הדר, מקשת!" מה קרה? שאלתי. "אתה לא מאמין! רגע לפני ההכרזה על תוצאות ההצבעה והמודח השבועי, מוציא אותנו צביקה הדר ל'פרסומת אחת וחזרנו'. אחרי הפרסומת השמינית נשברתי, ומהקריזה זיפזפתי. ראית במקרה מי הודח?"

 

רק לרגע סירבתי להזדעזע ממעשה הרמייה. את האמון בגופי השידור המסחריים איבדתי מזמן. אלו הם פני הדברים במציאות שבה בעלי ההון אשר שולטים בגופים אלו מתייחסים אליהם כאל כל עסק אחר שבבעלותם, אשר כל מטרתו למקסם את הרווח. בהתנהלותם הצינית הם אינם משקללים את העובדה שהטלוויזיה המסחרית מהווה גורם משמעותי ומשפיע על התרבות הישראלית. דין השידור המסחרי כדין קוקה קולה.

 

עברה קצת יותר משנה מאז זכו חברות "קשת" ורשת" במכרז החדש להפעלת ערוץ 2. לרגע קט בתקופת טרום המכרז עטו עליהם קברניטי הערוצים תחפושת תרבותית וכסות ערכית, והבטיחו מבול של תכניות תחקיר, תעודה ודרמה אשר יביאו לידי ביטוי את המגוון הרב- תרבותי בישראל. תכניות אשר יתנו את הדעת לגיוון העדתי בישראל ולפריפריה ושיביאו אל המסך שלנו ריחות, טעמים וצבעים שונים. עיתונאים מוערכים נשכרו לרגע כדי שיהוו תו תקן איכותי ויעטרו את מסמכי המכרז של הזכייניות. לרגע הייתה תחושה של הבטחה גדולה.

 

עוד לא יבשה הדיו על התחייבויותיהם של הזכיינים ,וזמן קצר לאחר זכייתם, החלה התנערות רבתי ממה שהתחייבו לו במכרז. במסמך מפואר שחיברו ושלחו אל מועצת הרשות השנייה דרשו הלכה למעשה לרוקן את המכרז מתוכנו. רשימת ההקלות שביקשו הקיפה כמעט את כל התחומים, ומשמעותה בפועל היא התנערות ממחויבויות התוכן בעלות של מאות מיליוני שקלים. כנהוג הרבה פעמים במקומותינו התייחסו בעלי המניות של גופי השידור אל המכרז המוגמר לכל היותר כנקודת פתיחה במשא ומתן. מועצת הרשות השנייה, הגוף המפקח והמבקר על גופי השידור ואשר אמון על שמירת האינטרס הציבורי של כולנו – נדמה.

 

לכן סירבתי להתרגש. השקר של צביקה הדר הוא בטח לא העבירה החמורה ביותר. במדינת ג'קי מצא והנבצר קצב אנחנו מתקשים להתרגש משקר אחד קטן. סתם שקר שכל מטרתו לרצות את המפרסמים, למתוח את הרייטינג השמנמן ולהכניס עוד כסף לקופתה של "קשת". מי ישים לב? בתוך רצף מטמטם של פרומואים, פרסומות ומעברונים – אפשר להחליק כל דבר.

 

אבל השקר הזה הוא לבטח אחד המעליבים ביותר. פרסומת אחת או עשר מבחינת "קשת" זה לא משנה. אתם מול המסך, מחכים לרגע הכי מותח ואתם שבויים בידיהם. הם יחליטו מתי וכמה פרסומות להאכיל אתכם, הכל כדי שהקופה תרשרש והמפרסמים יחככו ידיים בהנאה.

 

בסוף השבוע טלפן אבא שלי, צרכן ערוץ 2 קלאסי. יום שישי, מול כוכב נולד, הוא מחכה במתח לראות אם "מדיחים את הערבייה המוכשרת או לא". "לא תאמין, הוא מתחיל לספר לי", כן, כן אני יודע, צביקה הדר אמר פרסומת אחת וחזר אחרי עשר. אז מה, עדיין תמשיך לראות". ואז הוא הפתיע אותי. "נראה לך? יש גבול! עברתי לראות סרט. אחר כך ראיתי באינטרנט שהערבייה הודחה – חבל".

 

אז אולי השקר לא משתלם. אולי אם יותר ויותר אנשים ינטשו את המסך כשמשקרים להם, אולי אם הרייטינג ייפגע, המפרסמים יילחצו ו"קשת" תרוויח פחות כסף, אולי, רק אולי, ורק בגלל הכסף, יבינו שלא כדאי להם לשקר.

 

הכותב הוא מנכ"ל איגודי הבימאים והתסריטאים

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מחכים לסוף הפרסומות
צילום: אלדד רפאלי
מומלצים