יום של חששות משביתה בנתב"ג לעולים מצרפת
600 עולים מצרפת מכרו את בתיהם, ארזו מזוודות והם חולמים על הרגע שבו ינחתו בישראל. אבל, הידיעות על השביתה בנמל התעופה בן-גוריון העלו חששות מפני עיכוב. אחד העולים, שלא כל-כך מתרגש, אמר ל-ynet: "אם תהיה שביתה פשוט נזרום עם זה"
האם 600 עולים מצרפת יישארו באירופה עוד כמה ימים בגלל השביתה הצפויה? עוד טרם שנודע כי השביתה הכללית לא תפגע בתנועת המטוסים - בסוכנות היהודית הביעו היום (ג') חשש כבד כי השביתה הצפויה בנמל התעופה בן-גוריון תימנע מהעולים מצרפת להגיע לישראל. מדובר במבצע הגדול ביותר השנה של הבאת עולים, במהלכו מתוכננים שני מטוסים עם מאות בני-אדם להגיע לארץ מפריז וממארסיי.
חלק גדול מהעולים מכר כבר את בתיהם, הם ארזו את כל החפצים והבגדים במזוודות וממתינים בקוצר רוח לטיסה שתביא אותם לישראל. בניסיון לאפשר לעולים להגיע לישראל כמתוכנן, פנה יו"ר הסוכנות היהודית, זאב ביילסקי, למזכ"ל ההסתדרות, עופר עיני, וביקש ממנו לאפשר לשני המטוסים לנחות בארץ.
"מדובר במשפחות מכל רחבי צרפת שמכרו את בתיהן, ארזו חפציהן וניתקו עצמן ממולדתן. הם כבר נמצאים בדרכם לישראל כדי להתחיל את חייהן מחדש כאן איתנו. מאז קום המדינה לא נעצרה העלייה לישראל בשום תנאי, גם בעת המלחמה", כתב ביילסקי.
בין מאות העולים, נמצאת גם משפחת דן וקארול זיטון ושני ילדיהם הקטנים. ההורים לא שמעו על השביתה, שעלולה למנוע את הגעתם לישראל כמתוכנן. "מה שיהיה יהיה. כשנגיע לארץ אם תהיה שביתה פשוט נזרום עם זה. הכול מלמעלה", הם אמרו ל-ynet.

משפחת זיטון בהמתנה מתוחה (צילום: Alain Azria, הסוכנות היהודית)
קארול אמרה כי היא עולה לישראל מפני שצרפת אינה המדינה שלה. "אנחנו לא מרגישים בצרפת בבית. קניתי בצרפת בית עם גינה אחורית פרטית, כי יש כאן שכנים ערבים ואני רוצה שישחקו במקום בטוח. אמנם אנחנו לא נתקלים בהבעות אנטישמיות, אבל יש אווירה והרגשה שמשהו עומד להתרחש. הרצח של אילן חלימי ז"ל, רק חיזק את ההרגשה הזאת".
מי שעוד מצפים להגיע לישראל הם ג'סלין וגבריאל אלגרבלי וארבעת ילדיהם. את ביתם הם כבר מכרו ובימים האחרונים בצרפת הם שהו בבית של קרובי משפחה. לגבי החששות מפני עיכוב בהגעה לישראל אמרו ההורים כי הם בטוחים שבסופו של דבר הכל יסתדר.
בני משפחת אלגרבלי ביקרו בארץ לפני חמש שנים ובדקו את האפשרות לעלות לישראל, אך בגלל המצב הביטחוני הם העדיפו להישאר בצרפת. לדבריהם, הם מגיעים לארץ מטעמים ציוניים ומתוך הרצון להרגיש בבית. הם כבר החליטו להשתקע בנתניה. בארץ מקווים בני המשפחה ללמוד עברית ולהיקלט במהירות.