הורשע ברצח בריב בכביש; העליון החליט: הריגה
ביום העצמאות בשנת 2002 ירה יצחק איסקוב והרג את הינריך שיפרין, במהלך עימות בין נוסעי שני כלי-רכב במחלף קיסריה. בית משפט המחוזי בחיפה הרשיע אותו ברצח וגזר עליו מאסר עולם, אולם בית משפט העליון קבע כי מדובר בהריגה
סעיף הרצח הומתק להריגה: יצחק איסקוב, שהורשע ברצח הינריך שיפרין לפני כחמש שנים במחלף קיסריה ונידון למאסר עולם, זוכה היום (ה') בבית משפט העליון מעבירת רצח. השופטים אדמונד לוי, עדנה ארבל וסלים ג'ובראן קיבלו את עירעורו של איסקוב והרשיעו אותו בעבירה של הריגה. עכשיו יעבור התיק בחזרה לבית משפט המחוזי בחיפה שייקבע מחדש את עונשו.
ביום העצמאות בשנת 2002 נסעו שני כלי-רכב מכיוון גן שמואל למחלף קיסריה. ברכב האחד, שנהגו היה איסקוב, ישבו אשתו ובתו, אינה וליזה איסיקוב, וחברו הקרוב אהרון יגודייב. הרכב השני היה נהוג בידי איליה שפרין. לצידו של איליה ישב אביו, הינריך שיפרין ז"ל, ובמושב האחורי ישבו אמו, סבטלנה שפרין, זוגתו של איליה, מרגריטה וולק, ובתהּ יוליה. אלה האחרונים עשו דרכם חזרה לביתם לאחר פיקניק משפחתי.
שני הנהגים הסתכסכו במהלך הנסיעה, על רקע תחושתו של כל אחד מהם כי האחר נוהג בצורה מסוכנת. בעת שעצרו זה לצד זה באחד הרמזורים, גידף איסקוב את איליה שיפרין והעיר לו על אופן נסיעתו. במחלף קיסריה עצר בנו של הנרצח את רכבו ויצא ממנו יחד עם אביו. הבן תקף את איסקוב וחבט באגרופו בפניו. איסקוב שלף את אקדחו והחל לירות. מהירי נהרג הינריך שיפרין.
בערעור טען איסקוב כי פעולותיו היו בגדר הגנה עצמית. לדבריו, לאחר הירייה הראשונה הוא איבד את עשתנותיו ופעל בהיעדר שליטה. בנוסף הוא טען כי לא היה נכון ליחס לו עבירה של רצח בכוונה תחילה, הואיל והוא קונטר בידי הנרצח ובנו.
בפסק הדין כתב השופט לוי: "חברה שומרת חוק, שערך קדושת החיים הוא נר לרגליה, אינה יכולה להשלים עם התנהגות מהסוג בה חטא המערער, ועם מעשי נקם אישיים על רקע תחושה של פגיעה בכבוד. ראוי להוקיע גם את התנהגותם האלימה של איליה ואביו המנוח – התנהגות בריונית שעלולה היתה להסתיים אף היא בתוצאה קטלנית.
"אולם בסופו של יום, השאלה הצריכה לעניין היא אם ניתן לומר כי 'אדם מן היישוב' – לו היה נקלע לתרחיש דומה – היה עלול לפעול בדרך דומה לזו בה נקט המערער? חוששני כי תשובה שלילית לשאלה זו תצמצם את מושג הקנטור בצורה שקשה להשלים עימה. יתרה מכך, בנסיבות בהן פעל המערער, ספק בעיני אם התגבשה אצלו החלטה להמית. הירי בוצע בהמולה שנוצרה בזירת האירוע, שניות ספורות לאחר שהמערער שב להכרתו וכאשר הוא נתון בלחץ ובהלה", כתב השופט לוי.
עורכי דינו של איסקוב, רויטל סויד ומרב גרינברג, מסרו בתגובה: "בית המשפט העליון אימץ את טיעוננו כי אכן מרשנו לא רצח בכוונה תחילה ולא הייתה לו כל כוונה להמית את המנוח וכי פעל לאחר התגרות קשה. מדובר באדם מבוגר ששנים ארוכות עסק בצורכי ציבור, יישוב הארץ, נשא נשק ברישיון ומעולם לא נקלע למעורבות אלימה כלשהיא. אין ספק כי פסק דינו של בית המשפט נתן ביטוי לעבודה כי מדובר במקרה חריג ויוצא דופן".
