באביב הנצחי
בהופעת הבכורה שלו אביב גדג' הפתיע את הקהל עם שירים מוכרים של האקסית אלג'יר, ועם שירים חדשים לגמרי שלו. מעריצי הלהקה היו אסירי תודה, ואלה שבאו לשמוע אותו סולו, יצאו עם טעם של עוד
אביב גדג' עולה על הבמה. הוא והקהל מביטים זה בזה, דרוכים. אלג'יר, להקתו המופתית, התפרקה לפני שנה וחצי, אבל רסיסיה עדיין ממשיכים לפעול את פעולתם הלופתת. עד כה היה זה גבריאל בלחסן שיצא ממנה אל קריירת סולו מוערכת של אלבומים והופעות. אמש (מוצ"ש) היה הערב של גדג'. באולם "המעבדה" בירושלים התרחשה הופעת הבכורה שלו, שגודש הציפיות ממנה איים להטביע אותה עוד לפני שהחלה, אבל גדג' שחה היטב במים העמוקים שלו.
הערב של גדג' (צילומים: דודי ועקנין)
"ערב טוב", הוא פתח בנמרצות שלא הסוותה את ההתרגשות. הקהל חייך אליו בעידוד, סקרן להאזין לשירים החדשים שלא שמע מעולם, ומוכן לספוג אותם באמון. השירים הלא מוכרים הוזנקו אל האולם. קולו העניק להם עוצמה, לעיתים עדינה ולעיתים מחוספסת. יש להם שמות יפים כמו "בלוז ראש חודש", "כוח להשחית", "חופה שחורה" ו"סוד", שעליו אמר גדג': "זה שיר על חבר, שככל שאני אוהב אותו יותר, אני מבין אותו פחות".
גדג' הוא פרפורמר כריזמתי עם איכות סטארית. השירה שלו מוציאה ממנו מעמקים שזוהרים באוויר החשוף מרוב רצון להשתחרר ומהחיבור הטבעי בינו לבין הבמה. וכך הוא הזרים את שיריו אל הקהל בעזרת הגיטרה שלו, מעובים, מחודדים, מודגשים ומתודלקים בנגניו המצוינים (רון בונקר בגיטרה, יהוא ירון בבס ובקונטרה בס, אביב ברק בתופים, רועי ירקוני בקלידים ובסמפלר, תום קלנר בצ'לו ובוריס מורצינובסקי באקורדיון).
מתודלק בנגניו המצוינים
בין השירים החדשים בצבצו גם צלילים מוכרים של להקת המוצא. זה התחיל עם "הביאו את הנגרים". הקהל הופתע, שמח ושר עם גדג' באסירות תודה: "הביאו את הציירים שיציירו אותי בצבעים חדשים". וכך, ככל שההופעה צברה את תאוצתה, התברר שהצבעים אכן חדשים, אבל גם הצבעים הישנים נוכחים. אלג'יר קמה לתחייה בשירים נוספים, למשל "יוון" שגדג' הקדיש "לכל מי שמוכר את נשמתו לשטן וחושב שהוא יוכל אחר כך לקנות אותה בחזרה".
אחר כך הגיעו "שיר הבתולים", "מול הים עם תפילין", "דבר אלי", "דם על הים" ו"מנועים קדימה" - שירים שעבור נאמני אלג'יר מהווים מערכת הפעלה נפשית מורכבת, ולמי שטרם התוודע - הם עדיין ממתינים. בהופעה הם תפקדו כמכרים אהובים שמבלבלים מעט את ידם המושטת של הנוכחים, אשר נפתחת ללחיצת היד של המכרים החדשים, אבל גם נהנית מהמגע הישן.
אלג'יר קמה לתחייה
כן, אביב גדג' מחובר לשירי אלג'יר וחולק איתם מערכת כלי דם משותפת. עם זאת, החמצן החדש המוזרם דולל אמש באופן כמעט שווה בחמצן הישן. אולי הוא חשש להעמיס על הקהל חומר שכולו חדש. אבל האנשים שנכחו אמש היו איתנים בקשב הפתוח שלהם, ושיריו החדשים טובים ומשוועים להאזנה. גדג' יכול לבטוח בקהל הוותיק וגם המתהווה שלו, שמאמין בו באופן אקטיבי, עולה איתו לירושלים ולא מחכה שיופיע בתל אביב.
לאלה שבאו ולאלה שיבואו אביב גדג' הבטיח שנה ארוכה של הופעות. כלי הנגינה השתתקו באמצע "דם על הים" כשהוא שר עם הקהל "אולי בסיבוב הבא אני עוד אקח הכל". אחרי שההופעה הסתיימה גבר הסיכוי שזה יקרה, במיוחד כשההדהוד של השיר נעצר על המילים - "השירים ניבאו את עצמם".
