איך אומרים אהבה בהינדית?

הטאג' מהאל, מבנה השיש המפואר על גדת נהר הימונה, בעיר אגרה שבהודו, הוא העדות לסיפור האהבה המפורסם מן המאה ה-17 של המלך המוגולי, כרים, המוכר בכינויו שאה ג'האן (מלך העולם), ואשתו השנייה, מומתז מהאל, שחייה הסתיימו בטרם עת בשנת 1631, כשילדה את בנם ה-14. 

מותה היה מהלומה קשה עבור המלך. האגדה מספרת כי על ערש דווי, ביקשה מומתז מבעלה, שינציח את אהבתם הגדולה. ואכן, לאחר 12 חודשי אבלות, שבהם הלבין שערו השחור, וגבו התגבן מרוב צער, הוא ניגש לבניית קברה המפורסם.

הבנייה, שנמשכה למעלה מ-20 שנה, התבצעה בניצוחו של ארכיטקט פרסי, ובהשתתפות קליגרפים משיראז, גננים מקשמיר, פסלים ובנאים מבוכרה, קונסטנטינופוליס וסמרקנד, אומנים ופועלים מהודו ומכל רחבי אסיה, כ-20,000 במספר, שהקימו את הקבר שנחשב לפסגת הבנייה המוגולית.  

שיאה של הארכיטקטורה

השושלת המוגולית, אשר פלשה אל הודו ממרכז אסיה, הביאה לאגרה, בירת הודו באותם הזמנים, את אחת מתקופות הזוהר שלה. מוסיקה הדהדה בין כתלי הארמונות, בני האריסטוקרטיה השתעשעו במשתאות שנמשכו אל תוך הלילה, ומחולן של רקדניות החצר לא פסק.

העתק מדוייק של ביתה של מומתז בגן העדן (צילומים: איי אף פי)

בתוך ההיסטוריה המוגולית המפוארת, רק מעט ידוע על מומתז מהאל, הגיבורה שלכבודה ולזכרה הוקם המבנה המרשים. על פי המסורת הייתה טובת אופי ומראה, וגם רעיה למופת ואם מסורה. עובדה זו מעלה מיד את הדימוי הרגיל של הגבר החזק, המנציח את אהבתו במבנה אדיר, ומאידך, האישה המסוגרת בהרמון בחייה, ובכלוב שיש, לאחר מותה.

למרות סיפורה של מהאל, אין להסיק ממנו כי קולה של האישה ההודית באותה תקופה לא נשמע. יכול להיות כי מקורה של השתיקה הוא בצניעות שלא אפשרה לכותבי היסטוריה מגע ישיר עם הנשים שבהרמון. אלו הופרדו מהעין הציבורית על ידי ה-"פורדה" (Purda, מסך או וילון בפרסית), פרגוד שהסתיר את האישה במרחב החברתי הגברי, וטשטש את פעילותה בחברה. 

רק מעט ידוע על האישה שהיוותה את ההשראה למבנה המפואר 

לכל פרט יש משמעות

הטאג' מהאל, הנחשב להעתק מדוייק עלי אדמות של ביתה של מומתז בגן העדן, צופן בחובו סמליות רבה בכל פרט ופרט. בבניית המתחם נוצר משחק מכוון בין העיצוב החיצוני, החומרים, התכנון ההנדסי והאקוסטיקה, שמטרתם היא ליצור תחושה של גן עדן. המשחק בין האלמנטים אינו מכוון רק אל החושים, אלא גולש גם לרעיונות מתמטיים, אינטלקטואליים ופואטיים. 

באופן זה, הסימטריה הדו-צדדית המושלמת במקום משקפת רעיונות של זוגיות, המגלמים גם תפיסות אינטלקטואליות ורוחניות של הרמוניה אוניברסלית. אור השמש, שהשתקפותו על השיש משתנה כל הזמן, הוא בעל תפקיד מטאפורי העוסק בנוכחותו של האל במקום.

מפתיע לגלות, למשל, שישנה התייחסות גם לחוש השמיעה בעיצוב הפנים של המאוזוליאום של מהאל. זמן התהודה של הצלילים בחלל המבנה הוא 28 שניות, היוצר לאפקט דרמטי, וגם בעל משמעות סמלית בתפילות לנשמתה של מאהל.

היחסים בין המאפיינים השונים במבנה מהווים עיקרון מארגן חשוב. כך, למשל, השימוש באבן חול אדומה לעומת שיש לבן, הוא בעל סמליות עמוקה. האדום נחשב במקורות הפרסיים של האימפריה המוגולית לצבע הבלעדי של האוהלים האימפריאליים; ואילו בטאג', החשיבות היחסית כל בניין במתחם מבוטאת באמצעות היחס בין האבן האדומה לשיש הלבן שיש בו.