חום אב-אלול היה כבד מאוד
שני מקרי ההתייבשות לא הביאו את ראשי הציבור החרדי לתרגם את כללי ההתנהגות בשמש ליידיש או לפרסם פשקוויל האוסר על לבישת חליפה ומגבעת בנגב. בהלכה כמו בהלכה, הפתרון הכי פשוט הוא לאסור באופן גורף: אין טיולים. אסף וייס מרחם על תלמידי הישיבות ש"בין הזמנים" שלהם הפכו ל"בין המצרים"
בתור ילד, הזעם והאיבה שחשתי כלפי נבוכדנצר וטיטוס התבססו על דבר אחד: למה דווקא בחופש הגדול? גם ככה הלימודים בבית הספר הדתי מתחדשים בראש חודש אלול והחופשה שלנו מתקצרת בקצב של תקופת מאסרה של נעמי בלומנטל. אז במחילה מכם, צוררים שנואים, לא מצאתם תאריך אחר להחריב את בתי מקדשנו?
טבלת הייאוש שחוזרת על עצמה קיץ אחר קיץ נראית ככה: ימי בין המצרים (יולי בלע"ז) גדושים באיסורים מאיסורים שונים; באלול (אוגוסט בלע"ז) כבר חוזרים לבית המדרש; ובין כסה לעשור ("המבצעים הכי חמים לחופשה ביוון" בלע"ז) אנו עוסקים בחשבון נפש ובתשובה לקראת יום הכיפורים. מה שמותיר תקופה קצרה בלבד במהלך חום אב-אלול הכבד, בה מותר לנפוש כאוות נפשנו. בעגה הישיבתית היא מכונה "בין הזמנים".
אלא שבסוף השבוע האחרון אירעו שני אסונות התייבשות מצמררים: צבי מילר ז"ל התייבש בנחל צאלים ומנחם שלמה שפירא ז"ל בנחל עמוד. אכן טרגדיות חמורות שהביאו את ראשי הציבור החרדי, בצדק רב, לערוך בדק בית. והתוצאות: הנחיה גורפת לשאת 5 ליטרים מים? תרגום כללי ההתנהגות בשמש ליידיש? פרסום פשקוויל חמור האוסר על לבישת חליפה ומגבעת בזמן טיול בנגב? תשכחו מזה. לא כך פועל הרציונל ההלכתי.
הרב יוסף שלום אלישיב והרב אהרן שטיינמן החליטו: "לא להיגרר לטיולים כי זה סכנת נפשות ממֶש". בישיבה שבה למד מילר הגדילו לעשות והודיעו על קיצור חופשת הקיץ והחזרת התלמידים לבית המדרש כבר בתחילת השבוע. אורח המחשבה של הגדרות והסייגים ההלכתיים כה הופנם עד שלא עלה בדעתם של הרבנים החשובים לעסוק בחוסר המודעות של התלמידים או להתמקד בחשיפה לשמש ובהיעדר החשיפה לנתוני מזג האוויר. כמו בסוגיות אחרות, בהן הגבהת החומות מעקרת כל התמודדות מורכבת ובוגרת של האדם המאמין בעצמו, גם במקרה זה הכי קל לפסוק באופן גורף – אין טיולים, חוזרים ללמוד. ימי בין המצרים, כידוע, מועדים לפורענות. וכבר חז"ל המליצו לנקוט במשנה זהירות בתקופה מסוכנת זו. אבל כעת הכריזו ראשי הציבור החרדי: "בין הזמנים" זה "בין המצרים" החדש.
מכיוון שאיני נמנה עם תלמידי ישיבת פוניבז' או טשעבין אלא עם הסטודנטים באוניברסיטת תל-אביב, חופשת הסמסטר שלי, ברוך השם, לא התקצרה. אולם רחמי נכמרים על המוני הצעירים שנאלצים לקפח את מעט ימי החופש שלהם, ימי הקיץ, ימי התום. נבוכדנאצר וטיטוס ודאי מחייכים בקברם ומפזמים להם את שירו של נתן יונתן: "מת אב ומת אלול ומת חומם. גם נאסף תשרי ומת עימם. רק נשארה גחלת עמומה. של אהבת הקיץ הגדומה".
צילום: רות שטרן
חילוץ המטייל שהתייבש בנחל צאלים
צילום:מנו ברק, מפקד יחידת חילוץ עין גדי
מומלצים
