שתף קטע נבחר

המז"פ של הימין: זהו את השוטרים התוקפנים

לפעילי הימין נמאס לחכות שמח"ש יפעל נגד שוטרים עליהם התלוננו. לכן הקימו בירושלים מעבדת זיהוי שבה שמורים סרטים ותמונות רבות, ובאמצעותן יכולים פעילים לזהות שוטרים ולהגיש נגדם תביעה אזרחית. "החלטנו שאם אין אני לי, מי לי", אומרת אחת מיוזמות הפרויקט

שוטרים, מישהו עוקב אחריכם. פעילי ימין הקימו לאחרונה מרכז זיהוי לשוטרים שיעמוד לרשותם של אנשים המעוניינים להגיש תביעות אזרחיות נגד אנשי ביטחון שהיו מעורבים בעימותים על רקע פינויים והפרות סדר.

 

מרכז הזיהוי נמצא בירושלים ומופעל על ידי חמישה אנשים היושבים במשך שעות מול מחשבים, בהם שמורים עשרות סרטים ואלפי תמונות שהתקבלו מאזרחים, כלי תקשורת וגורמים נוספים. אורית סטרוק מארגון זכויות האזרח ביש"ע, אומרת כי אנשים שמגיעים למרכז נעזרים בחומרים המצולמים, ולפעמים מצליחים לזהות את השוטרים גם בזכות פרטים קטנים כגון רצועת הנשק.

 

בסוף השבוע האחרון הוגשה באמצעות מעבדת הזיהוי תביעת נזיקין ראשונה בסכום של כ-150 אלף שקל נגד שוטר בטענה שתקף פעיל ימין וגרם לו ל-15 אחוזי נכות. לטענת ארגון הזכויות ביש"ע, מח"ש סירבה במשך זמן רב למסור את שמו וטענה כי לא ניתן לזהותו. בסופו של דבר הוא זוהה במרכז כאשר צלם של המשטרה צעק את שמו מגג מבנה, והוא ענה לו.

 

סטרוק: "יש דין ויש דיין. לאחר אירועי עמונה חיכינו לפעולה מצד המחלקה לחקירות שוטרים, אבל כמעט כלום לא זז. חלק  מהתלונות היו נגד אותו שוטר שהיכה מתנחל בבית מספר 7 וגרם לו לנכות. לאחרונה גם במח"ש הגיעו סוף סוף אל השוטר והם הודיעו לנו שהם שוקלים להעמידו לדין, בכפוף לשימוע.

 

"בסך הכל הגשנו קרוב ל-150 תלונות, אבל עד כה הוגשו ארבעה כתבי אישום בלבד. בחלק מהתיקים אמרו במח"ש לא ניתן לזהות במי מדובר ואנחנו החלטנו ש'אם אין אני לי, מי לי'".

 

סטרוק מסבירה שמי שמגיע למרכז מתאר את השוטר שפגע בו ואז מנסים לזהותו, באמצעות הצבת תמונה אחת מול אחרת על מנת להצליב את הזיהוי. "בהתחלה כל השוטרים נראו כמו גוש אחד שחור, נראו תאומים אחד של השני", היא אומרת, "אבל תוך כדי עבודה גילינו שלכל אחד סימן זיהוי משלו". 

 

במעבדת הזיהוי כבר נערכים לגל עבודה נוסף, נוכח האפשרות שכבר בשבוע הבא ייערך פינוי בכוח של שתי משפחות שנכנסו ללא אישור לשוק הסיטונאי בחברון.

 

ממשרד המשפטים נמסר בתגובה: "מח"ש עושה את כל המאמצים על-מנת לפעול במהירות הראויה כאשר מובאות בפניה תלונות. בתיקים הנוגעים לתושבי ההתנחלויות, ובפרט באלו הנוגעים לארועי עמונה, התלונות התקבלו בשיהוי ניכר. רובן אף התקבלו שנה ויותר לאחר האירועים. למרות זאת ועל אף הקשיים הנובעים מהשיהוי בהגשת התלונות, פתחה מח"ש בחקירות במקרים המתאימים ואף הגישה מספר כתבי אישום כנגד שוטרים שהפעילו אלימות". עוד נמסר כי "באשר לבקשה לקבל את שמו של השוטר, ככלל איננו נוהגים למסור פרטים אודות חשודים בתיקים טרם סיום החקירה בעניינם, וכך גם נהגה מח"ש בעניין זה".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מי אני ומה שמי?
צילום: ארגון זכויות אדם ביש"ע
התשובות במרכז לזיהוי
צילום: ארגון זכויות אדם ביש"ע
מומלצים