ביטחון לפני הכל
יש להגדיל באופן דרמטי את תקציב הביטחון, לחזק את הדי.אן.אי. המלחמתי ולהכין את תודעת הציבור הישראלי לשעות הקשות והגורליות שלפנינו
החלטת הממשלה שלא להגדיל את תקציב הביטחון אינה סתם שגויה; היא הזויה. מדינת ישראל ניצבת בפני הגרעון הביטחוני החמור בתולדותיה. כלומר, הפער בין סוגי האיומים וחומרתם ובין היכולות הצבאיות שלנו הוא הגדול ביותר מאז קום המדינה.
צה"ל קטן מדי; גודלו אולי שני שליש מהכח המזערי הנחוץ על-מנת להכריע בתרחיש מלחמה כוללת בכמה חזיתות בו זמנית. קשת סוגי היכולות הצה"ליות אינה רחבה דיה, החל מסוגי היכולות הדרושות כדי להתמודד עם האיום האיראני, דרך יכולות קריטיות הנחוצות מול סוריה וחיזבאללה, ועד ליכולות התמודדות עם איום מצרי פוטנציאלי לאחר עידן מובארק. המלאי במחסני צה"ל מתחת למינימום הנדרש לתרחישי מלחמה סבירים, והעורף אינו ערוך.
אין לנו עוד את הפריבילגיה של נטילת סיכונים מחושבים, ואיננו יכולים להתנהל כאילו "יהיה בסדר". הביטחון אינו עוד משרד המושך את שמיכת התקציב בכיוונו, אלא מסד הקיום, ויש לקפוץ מדרגה שלמה בתקציבו, יהא המחיר הכלכלי אשר יהא. איבדנו את הלוקסוס של הסתמכות על כושר ההרתעה, ועלינו להתמקד בהשקעה בבניין כושר ההכרעה.
צה"ל חייב לגייס את כוח האדם האיכותי ביותר. אין זה הזמן לעסוק בשאלות גיל הפנסיה, סוג הרכב ואיכות הריפוד בכורסאות המטכ"ל. צה"ל מתחרה על טובי האנשים מול המגזר הפרטי, ואסור שעיניו תהיה צרה בתנאי השירות. ולצד תקציבים, יש לבנות מחדש את גאוות היחידה, ולדחות מכל וכל את הפיכת "גנרלים ואדמירלים" לביטוי גנאי.
כשל ורפיון
לצד הגדלת התקציב, על ההנהגה להתמודד במישור הערכי-חינוכי עם אובדן הדי.אן.אי. המלחמתי של ישראל. מתישהו בחמש עשרה השנים האחרונות אבדנו את התכונות הנחוצות כדי לגבור על אויבינו ואת הפרופורציות. זה בא לידי ביטוי ברתיעה מתמרון קרקעי במלחמת לבנון השנייה, שהסבה לישראל נזק אסטרטגי ארוך טווח אדיר. הרפיון מתבטא בהתנערות הממשלה מחובתה המכוננת לספק ביטחון מוחלט לאזרחי שדרות, יהא המחיר הצבאי אשר יהא.אובדן די.אן.אי המלחמה מתבטא בתופעת ה"ארבע אימהות", שתרמה לכישלון תהליך השלום עם הפלסטינם ולפרוץ האינתיפאדה השנייה; ובראיית לוחם חמוש במשימה צבאית, גלעד שליט, כ"ילד". הוא ניצב ברקע סירוס תפיסת הביטחון של ישראל בידי ועדת מרידור ודומיה, שמשמעותה המעשית היא וויתור על היכולת להכריע מלחמות. ואובדן די.אן.אי המלחמה מוביל לגלגול נטל האחריות לביטחוננו לעבר אחרים: האמריקנים יטפלו באיראן, האירופאים בדרום לבנון, המצרים בציר פילדלפי והפתח וחטיבת באדר בחמאס.
על המנהיגות הלאומית להישיר מבט ולומר לציבור את האמת: קיימת סכנה אמיתית למלחמה בעתיד הקרוב, והיא תהיה קשה מכל מלחמה שהכרנו בעבר. במהלך כל המלחמה הבאה יהיה העורף נתון תחת אש, והמלחמה תסוב במידה רבה סביב עמידותינו. אסור למנהיגות לבלבל את האזרחים בחיפוש אחר פרטנרים וספינים על תהליך מדיני, כשהאכזבה מובילה לרפיון.
הממשלה חייבת להגדיל באופן דרמטי את תקציב הביטחון, לחזק את הדי.אן.אי. המלחמתי ולהכין את תודעת הציבור הישראלי לשעות הקשות והגורליות שלפנינו.
עו"ד רון טירה, איש מודיעין לשעבר
