פותחים עונה ב-NFL: ג'קסונוויל ג'אגוארס

ב-2 בנובמבר 2002 קרה המקרה המוזר הבא, במשחק קבוצת הפוטבול של אוניברסיטת מרשאל באקרון. הקווטרבק האורח נפגע ברגלו והובהל לבית החולים לטיפול בפציעה. משהתברר כי אין נזק לעצם, החליט השחקן לשוב מיד לאיצטדיון כדי לעזור לחבריו וחזר לשחק למרות כאבים בלתי נסבלים, בגינם לא היה מסוגל לדרוך על רגליו. אבל לא זה מה שיעצור את ביירון לפטוויץ'.

מה עושים? עד לסיום המשחק, שם השחקן מבטחו בשניים מחבריו לקו ההתקפה, שנשאו אותו בידיהם ממקום למקום. זה לא מנע את ההפסד, אבל לפטוויץ' המוגבל הספיק למסור בעזרת זרועו האדירה ל-307 יארדים.

ביירון לפטוויץ'. לפעמים על הפנים, יותר מדי על התחת (רויטרס) 

חמש שנים עברו מאז, אבל לפטוויץ' עדיין זכור בעיקר בגלל אותו מקרה סוריאליסטי אך הרואי, כשננשא על ידי חבריו. בזמנו לפטוויץ' התקשה לנוע בגלל פציעותיו, אולם הוא לא נוהג להתנהל אחרת גם כשהוא בריא לחלוטין (משהו שלא קורה הרבה). מדובר בקווטרבק גדול, חזק ו…שחור. ככזה, יש המצפים ממנו שיתרוצץ בכל המגרש עם הכדור כמו מייקל ויק, סטיב מקנייר, קורדל סטיוארט ורנדל קאנינגהאם לפניו.

אבל לא, לא לפטוויץ'. בזרוע חזקה, יד נטויה ורגל נטועה – כך הוא מעדיף לנהל התקפת קבוצתו. קצת כמו ברווז נייח, שבלי הגנת חבריו בקו ההתקפה, עלול להיות ברווז נייח במטווח. יש לו אמנם מחליף מצוין בדמות דייויד גרארד, שמתאים הרבה יותר לאבטיפוס האפרו-אמריקני המקובל, אך גם לו עבר רפואי בעייתי (חולה במחלת קרון הכרונית).

התקפה

לפטוויץ' מסיים חוזה בסוף העונה וינסה להדוף בכל כוחו את גרארד שמעוניין להדיחו (טים קאוץ' המקרטע הוחתם ונחתך כצפוי). ג'ק דל ריו ממשיך לתת בו אמון ואף סיפק לו סט של רסיברים שלא עמד לרשותו מעולם. דניס נורת'קאט והרוקי מייק ווקר מצטרפים לרג'י וויליאמס, ארנסט ווילפורד ומאט ג'ונס גבה הקומה (1.98 מ'), שממשיך בהתאקלמותו המוצלחת כרסיבר, אחרי שהתמקצע כקווטרבק בקולג'.

פרד טיילור. עם דרו-ג'ונס מאחוריו, אולי יפצע פחות (איי.אף.פי)

זה שיש ל'לורד ביירון' למי למסור זה יפה, אבל כדי שהכדורים יגיעו ליעדם, נדרשת הגנתם של שחקני קו התקפה. טוני פאשוס המצוין הובא מבולטימור כדי לעבות את הקו העבה דיו עם כריס ניאולי, בראד מיסטר, וינס מאנוואי וחאליף בארנס. החבורה העצומה הזו גם פותחת צוהר למשחק הריצה. כשמוריס דרו-ג'ונס רואה אחד כזה הוא פורץ במהירות מדהימה. כשזה קורה, אף אחד לא יכול לעצור אותו. כשזה לא קורה, יש לג'אגס את הראנינג-בק הוותיק והטוב, פרד טיילור.

הגנה

אם יש קו הגנה שמסוגל להתמודד עם קו ההתקפה המבוצר של הג'אגס, זהו בוודאי קו ההגנה שמתמודד איתם באימונים. ג'ון הנדרסון ומרקוס סטראוד הם זוג פילים כבדי משקל, אך קלי תנועה וכשהם שואטים קדימה קשה לעצור אותם. והם לוקחים איתם הכל - שחקני קו התקפה, ראנינג-בק'ס וקווטרבקים. קווטרבקים הם גם מה שעומד על הפרק מבחינת פול ספייסר, בובי מקריי ובמיוחד רג'י הייוורד, הדפנסיב-אנד'ס האקטיביים והתוקפניים.

ג'ק דל ריו. מאמן ג'קסונוויל מבין הגנה (איי.פי)

דל ריו, מאמן קשוח בעל אוריינטציה הגנתית ברורה, חשש כי האינטנסיביות של הסקנדרי לא תעמוד בסטנדרטים של הקו הקדמי, אחרי עזיבת הסייפטיז הוותיקים, דונובין דאריוס ודיון גרנט. זו הסיבה שבחר ברג'י נלסון בסיבוב הראשון וזה יכניס המון ניידות ומרץ כשחקן הרכב. ראשין מאת'יס ימשיך בהתקדמות כקורנרבק רב-תכליתי לצד בראין וויליאמס. בין לבין, יש ירידה כלשהי באיכות. מייק פיטרסון אדיר, אך דריל סמית' וניק גרייסן לא הרבה יותר טובים כליינבקרים ממאמנם.  

ספיישל טים

הקיקר ג'וש סקובי הוא בדיוק מה שה'קארדיאק קאטס' צריכים כדי להכריע את המשחקים הצמודים אליהם הם נוהגים להיקלע. כרוקי, דרו-ג'ונס עשה פלאים אשתקד כמחזיר בעיטות, אך ינוצל יותר בהתקפה ולכן גויסו אלווין פירמן ודרק ווינבוש לדגל. כרוקי, אדם פודלש ינסה לעשות עבודתו נאמנה בעמדת הפאנטר.

על שולחן ההימורים

ג'וקר: ראשין מאת'יס - חמש שנים עברו מאז בחרו הג'אגס במאת'יס מהקמפוס הזעיר של בת'ון-קוקמן בפלורידה. מאז הקורנרבק לא מפסיק להתקדם ולהגביר את התפוקה שלו והיום הוא כבר אחד הטובים בליגה עם שמונה אינטרספשנס בעונה שעברה.

קלף מהשרוול: דניס נורת'קאט - הווייד-רסיבר לא איבד הרבה מהמהירות שלו כשהדרים מקליבלנד הקפואה לפלורידה השמימית והוא בדיוק הסילון שדל ריו ולפטוויץ' צריכים כדי להצית אש בהגנות היריבות.

רולטה: ביירון לפטוויץ' - למרות הנאמנות לפרנצ'ייז פלייר שלהם, ולמרות הכשרון שיש לו. מה הסיכוי שהוא יצליח להשלים את העונה בלי להיפצע?

פיטרסון (מימין) נשאר. הסייפטיז גרנט ודאריוס נפוצו לכל עבר (איי.פי)

ערבוב החפיסה: הסייפטיז - דאריוס וגרנט הלכו אחרי ששימשו לאורך שנים כדבק של ההגנה וכמפרקי המפרקים של היריבים. נלסון וג'מאל פאדג' פחות אלימים, יותר צעירים ואתלטים.

מה בקופה? הג'אגוארס טובים ובהחלט מועמדים לפלייאוף. כשיגיעו לשם, השמיים הם הגבול. 

• לתגובות אישיות לכותב: bogen.blogen@yahoo.com