אתמול (ד') דיווחנו
כי בית המשפט התיר לפרסום את דבר הפשיטה של האגודה להגנה על יצירות סינמטוגרפיות (א.ל.י.ס)
על בתיהם של מפעילי שלושה אתרים, אשר לטענת האגודה, הפרו זכויות יוצרים של חברות הפקה ואולפני סרטים מהארץ ומחו"ל בכך שפרסמו קישורים להורדות, כתוביות ועטיפות של הסרטים.
התביעה הוגשה לבית המשפט המחוזי בחיפה נגד שלושה אתרים: יאקוזה, אקסוום ואתר הורדות נוסף. הפרשה הותרה לפרסום בעקבות בקשה שהגישו עורכי הדין תמיר גליק ותום נוימן, ממשרד עורכי הדין "ליבליך-מוזר", בשם ynet.
אלא שההתנהלות בפועל של אנשי א.ל.י.ס, אשר באו לבצע פעולה מתוקף צו בית המשפט ככונסי נכסים, הייתה בעייתית מבחינה משפטית, וסמכותה מוטלת בספק - כך עולה מתצהיר שהוגש לבית המשפט המחוזי בחיפה.
מעיון בכתב התביעה עולה כי א.ל.י.ס ניסתה לצייר בפני בית המשפט תמונה עגומה, תוך שימוש רב במונחים טכניים, חלקם מוטעים ולא רלוונטיים כלל. כך למשל, טוענת א.ל.י.ס כי "הנתבעים מספקים תוכנת ניהול והורדת קבצים מפרים" ולצד Kazaa וביטורנט מציינת את Flashget כיישום
שיתוף קבצים, בעוד מדובר בתוכנה המשמשת בעיקר לניהול
הורדות מאתרי אינטרנט ופחות משמשת כתוכנת P2P.
אנשי א.ל.י.ס גם טענו בפני בית המשפט כי הם הודיעו למפעילי האתרים על ההפרות שהם מבצעים. עם זאת, מלבד דואר אלקטרוני אחד שאינו מציין את מהות ההפרה, והגיע לאחד מבעלי האתרים בשנת 2003, טוענים המפעילים כי כל הודעה מטעם א.ל.י.ס. לא הגיעה לידיהם.
יתרה מזאת, לא ברור אם ההודעות נשלחו בדואר רשום ואם בכלל הגיעו ליעדן. לכתב התביעה לא צורפו העתקים ממכתבים שכאלה. לפי דברי בעל אתר יאקוזה, אלי"ס סירבו לפרט בפניו מהי הדרך שבה נשלחו המכתבים. עוד אמרו בעלי אתר יאקוזה ל-ynet, כי לו היו יודעים על ההפרה שהם מבצעים – היו חדלים ממנה באופן מיידי.
בעת ביצוע צו הכינוס של א.ל.י.ס על ביתו של מפעיל אתר יאקוזה, שהתה בבית רק קרובה של מפעיל האתר, איש היי-טק במקצועו. היא מספרת שבשעת צהריים שמעה דפיקות חזקות על דלת הבית. היא פתחה את הדלת, ואל הבית הקטן נכנסו ארבעה אנשים - מי שהציגה עצמה ככונסת הנכסים, שני מאבטחים צעירים וגברתנים ומי שהציג עצמו כנציג א.ל.י.ס, שהיה מומחה המחשבים.
לאישה המבוהלת, הוצגה "הודעה על כניסה לחצרים". לטענת האישה בתצהיר שהוגש, בוצעה הפרה של הצו על ידי אנשי א.ל.י.ס, שמנעו ממנה להתקשר לעורך דין או לצאת מהדירה בעת ביצוע החיפוש. מהמסמכים שהגיעו לידי ynet, עולה כי הצו מורה לאנשי אלי"ס בפירוש לאפשר למפעילי האתרים ליצור קשר טלפוני עם עורך דין. לטענת נציגי א.ל.י.ס, אותה קרובה קיבלה הסבר על התהליך ולא נמנע ממנה דבר.
לטענת מפעיל האתר, המחשב הביתי נבדק בדיקה שטחית בלבד. אחרי 30 שניות בלבד (פרק הזמן שלוקח לבצע לא יותר מאשר חיפוש קבצים פשוט ושטחי) הכריז איש המחשבים כי המחשב קשור לאתר יאקוזה. מתוך תיאורים של מפעילי האתרים עולה כי אנשי א.ל.י.ס חיפשו רק קובץ Cookie של האתר - קובץ הנמצא בכל מחשב שרק גלשו בו לאתר.
בתפישה נלקח מחשב נוסף, שהיה לא תקין וזרוק על הרצפה - בלי שנבדק כלל, טוענים בעלי האתר יאקוזה בתצהיר שהגישו לבית המשפט. ניר פסי, איש המחשבים שהשתתף בביצוע הצו, אישר כי החיפוש שבוצע במחשב הוא חיפוש קבצים פשוט - אך לטענתו, הקבצים אותם חיפש הם קבצים המעידים באופן מובהק, על כך שהמחשב משמש לניהול האתר.
תוך כדי הפעולה, נטען בתצהיר, הציעה מי שהציגה עצמה ככונסת הנכסים לקרובתו של מפעיל האתר להתקשר למשרד עורכי הדין של א.ל.י.ס, ו"להגיע עמם לפשרה לפנים משורת הדין". יש לציין, כי בשלב זה, כלל לא הוכחה מעורבותה או אשמתה של הקרובה בהפרות עצמן. אנשי א.ל.י.ס טוענים כי ההצעה הייתה ידידותית.
עורך דין עידן סידס, מומחה בניהול תיקי אכיפה בתחום הקניין הרוחני הכוללים צווי חיפוש אזרחיים מסביר כי צו חיפוש אזרחי אשר מטרתו שמירה ותפיסת ראיות (הידוע בשם צו אנטון פילר) ניתן לביצוע בשתי דרכים משפטיות עיקריות: הראשונה, חוק עוולות מסחריות ותקנות עוולות מסחריות.
חוק עוולות מסחריות מגבש הסדר מגובש ושלם ביחס לעוולות כמו גניבת עין וגזל סוד מסחרי בלבד, אך לא ניתן לעשות שימוש בצו החיפוש בנוגע לעוולות אחרות תחת החוק.
| חלופה חוקית |
|
| בלוקבאסטר ישראל מקימה שירות הורדות באינטרנט / ניב ליליאן |
|
בראיון ל-ynet אישר יושב ראש בלוקבאסטר ישראל עופר לוי, כי עד סוף השנה יוקם שירות מקוון להשכרה ורכישה של סרטים באבחנה גבוהה (HD). ההערכה כי מחירי השכרה יהיו דומים לאלה בספריות. לוי: "אנחנו רוצים להציע אלטרנטיבה אמינה וחוקית לפיראטיות" |
| לכתבה המלאה |
|
|
|
הדרך השנייה, היא חלק מתקנות סדר הדין האזרחי.
מהשוואה בין שתי הדרכים, עולה כי חוק עוולות מסחריות קובע הסדר יותר "נוקשה" מזה הקיים בתקנות, המחזק באופן משמעותי את הכוח הניתן לתובע ובד בבד, פוגע יותר באינטרסים של הנתבע. לדוגמה, בחוק עוולות מסחריות ניתנת לכונס הזכות לעשות שימוש בכוח במידה סבירה, זכות שאינה נמצאת בתקנות סדר הדין האזרחי.
בשני המסלולים ממונה על ידי בית המשפט כונס נכסים – אך ישנו הבדל מהותי בתקנות סדר הדין האזרחי:
שם נקבע כי בית המשפט לא ימנה אדם לכונס נכסים זמני, אם יש בינו לבין מי מהצדדים קשר אישי או מקצועי, זולת אם הסכימו הצדדים למינוי, או אם בית המשפט סבר שיש בכך צורך ולא יהיה בדבר כדי לפגוע בביצוע יעיל והוגן של הצו, וזאת רק מטעמים מיוחדים שיירשמו. לעומת זאת, בחוק עוולות מסחריות אין מניעה כי עורך דין אשר מייצג את התובע - יבצע צו חיפוש אצל הנתבע.
עורך הדין סידס סבור כי במקרה של תביעת אלי"ס, העילה המרכזית הנטענת בכתב התביעה הינה הפרת זכויות יוצרים. ולכן דרך המלך לביצוע צו החיפוש היתה לפי תקנות סדר הדין האזרחי. אכן, בכתב התביעה מצוינת עילה מחוק עוולות מסחריות (התערבות לא הוגנת) אך על פי תקנות עוולות מסחריות - עוולה זו אינה נמנית ברשימת העוולות אשר בנוגע אליהן ניתן לבצע צו חיפוש.
בבקשה לצו החיפוש מבקשים באי כוח של אלי"ס למנות אותם לכונסי נכסים ביחד עם עורכי דין חיצוניים, כאשר הם מציינים כי "ממילא מתנים עורכי הדין את הסכמתם לשמש ככונסים בתיק בתשלום שכרם ע"י המבקשות כך שממילא יקום קשר בין הכונס החיצוני למבקשות" מבלי לציין תחת איזה חוק הם מבקשים להתמנות. אך ניתן להסיק, כי באי כוח אלי"ס התכוונו להתמנות על פי תקנות סדר הדין האזרחי. בסופו של יום בחר בית המשפט להעניק את צו החיפוש, על פי חוק עוולות מסחריות, ולא על פי תקנות סדר הדין האזרחי.
עו"ד אביב אילון, מומחה לדיני אינטרנט ומחשבים, המייצג את מי שנאמר בתביעה כי הוא מפעיל אתר יאקוזה, טוען כי הבקשה המקורית של אלי"ס לצו כונס נכסים (המקנה את סמכות החיפוש), אינה מבוססת, ותוך כדי כך, פגעה א.ל.י.ס במספר זכויות יסוד המעוגנות בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
עוד טוען אילון כי על פי התיאור העובדתי שמסר הלקוח, כונסת הנכסים מטעם אלי"ס פעלה שלא כדין בעת ביצוע החיפוש. בגלל ניהול לא ראוי של הליכי קדם-התפיסה לדעתו, ציין עורך דין אילון בעתירה שהגיש לבית המשפט: "ההליכים מתנהלים במדינה דמוקרטית ולא בבית משפט שדה המזכיר משטרים אפלים".
עוד אומר עו"ד אילון כי מיד עם פניית הלקוח, הגיש בקשה דחופה ובמסגרתה ביקש שאלי"ס לא תיגע במחשבים שנתפסו, ופרטי הנתבע לא יפורסמו. בית המשפט המחוזי בחיפה נעתר לבקשה והורה להניח את המחשבים במקום מאובטח ולא לגעת בהם.
ניר פסי, איש האגודה, אמר בראיון ל-ynet כי בא.ל.י.ס הוחלט כמגמה לתבוע שורה של אתרים,שעד כה נמנעו מלהפסיק את ההפרות. במסגרת השנה וחצי האחרונות נשלחו מכתבי אזהרה והסברים ספציפיים מה מוגדר כהפרה, הוא מסביר. "היה הליך הסברתי נרחב ובמשך פרק זמן ארוך", אומר פסי. בנוגע לתביעה הנוכחית נמסר מ-א.ל.י.ס כי יוכח שהיו הפרות לכל דבר.
סייעו בהכנת הכתבה: אהוד קינן, אדר שלו
