מצבם של ניצולי השואה רע ומר ומעשי הממשלה ציניים ונפסלים, אך עדיין יש מרחק בין תל-אביב לאושוויץ
פורסם:
05.08.07, 11:36
המאבק של ניצולי השואה צודק וחשוב. הצעתה הצינית של הממשלה להעניק 83 שקלים בחודש לכל ניצול לא מוסיפה כבוד למדינת ישראל ומבזה את ציבור הניצולים. אך את היחס המשפיל והכואב ביותר מקבלים ניצולי השואה דווקא ממשרדי הפרסום ויחסי הציבור, המבקשים לסייע במאבקם ולא בוחלים בשום אמצעי על-מנת לזעזע את דעת הקהל על גבם של הניצולים.
במקום להציג את המצב לאשורו ולחשוף בפני החברה הישראלית את ההזנחה והמצוקה בה חיים הניצולים בארץ, בחרו ראשי המאבק, בשיתוף היחצ"נים ואנשי הפרסום, לגייס לטובת הקמפיין את זכר השואה ולנצל את הכאב והטראומה הלאומית לשם השגת נקודות בקרב דעת הקהל.
הפליה?
רק לניצולי שואה מגיע? / סבר פלוצקר
האם מוסרי להפלות בין שני קשישים נזקקים רק על-סמך קורות החיים שלהם, או התחייבויות מעורפלות שניתנו לפני חמישים שנה לממשלת גרמניה?
הלבשת אחת הניצולות במדי אסיר והוספת הטלאי הצהוב אל מול מצלמות העיתונות, כמו גם שימוש בסיסמאות כגון "לכל ניצול שואה יש שם", "שם מכחישים שואה וכאן מתכחשים לניצולים", "סליחה שניצלנו" ועוד, כל אלו מבזים בראש וראשונה את הניצולים עצמם והופכים את זכר השואה לגימיק נוסף, פרי היוצר של משרדי הפרסום. הגדיל לעשות מטה המאבק כאשר במקום לקיים "הפגנה", בחר לקרוא לניצולים ובני משפחותיהם לצעוד שוב את "מצעד החיים", הפעם אל משרדו של ראש הממשלה בירושלים.
אין צורך להקצין ולהשתמש בעולם הדימויים הקשה של גטאות ומחנות ההשמדה על-מנת להציג באופן אמין וברור את מצבם הנואש של ניצולי השואה שבחרו לחיות בארץ. ניתן לייצג את מצבם של הניצולים בכבוד ובצורה אמינה גם ללא ההתלהמות והפיכת זיכרון השואה לעוד גימיק זול הבא לשרת קמפיין נקודתי.
עם כל הכבוד למצוקות ולקושי, ניצולי השואה אינם חוזרים לגטאות ולמחנות הריכוז ועצם ההשוואה והשימוש בדימויים אלו מזיל את זכר השואה ומפחית מעוצמתה האמיתית.
מיותר לציין כי בכל עת בה נעשה שימוש בזכר השואה על-ידי מפלגות, ארגוניים חברתיים ואישים פוליטיים, ממהרים כולם לגנות את המעשה ולטעון כי אין מקום להשוואה וכי שימוש בזכר השואה פוגע בזכר הנספים. לכן, אין סיבה כי דווקא הארגונים המבקשים לייצג את ניצולי השואה ולשמר את זכרה הקולקטיבי, יהפכו דווקא הם את הזיכרונות המצמררים לכלי נוסף במלחמת הסברה, מוצדקת ונכונה ככל שתהיה.
מנהיגי המאבק חייבים להתנער מדימויים אלו, לגלות אחריות, ולוותר על הגימיקים המחרידים וסיסמאות האימה במאבקם הצודק והנכון למען ניצולי השואה.
