פסיפס גלוי = פסיפס בלוי

בינתיים, הפסיפס שבטבריה כבר כוסה בשכבת עפר, ואילו הפסיפס בחוף פלמחים יכוסה בקרוב, לאחר שיעבור תהליך שימור. בשני המקרים יישארו הפסיפסים מכוסים לעוד זמן רב - ייתכן שעד שהמבנים שבתוכם אנו מתגוררים היום יהפכו בעצמם לעתיקות.

חדר האוכל של פלמחים

רצפת הפסיפס שנמצאה באתר היישוב הקדום יבנה-ים, בחלק הדרומי של פלמחים, מתוארכת למאה ה-6 לספירה. היא נתגלתה רק השבוע, במהלך חפירות שעורך במקום המכון לארכיאולוגיה של אוניברסיטת תל אביב.

החפירות, שנערכות על שטח שמוכרז גן לאומי, הניבו עד כה תוצאות מרשימות. בשטח שנחפר נתגלו שרידיה של וילה מהתקופה הביזנטית, הכוללת בין היתר מספר חדרים ואולם קבלה (או חדר אוכל) בגודל 5 * 7 מטר, שאת מרכזו מעטרת רצפת הפסיפס.

הפסיפס אמנם נשתמר רק בחלקו, אך השרידים מצביעים על איכותו הגבוהה. הוא כולל בין היתר דגמים של עצי פרי וסלי פירות, ובארבע פינותיו היו ככל הנראה כלים לאחסון יין, מהם הסתלסלו שריגי גפן ואשכולות ענבים.

האתר בו מתבצעות החפירות, יבנה-ים, נודע כיישוב משגשג ובעל קשרי תרבות ומסחר ענפים עם ארצות האזור, דוגמת מצרים, לבנון, קפריסין, אסיה הקטנה והאיים היווניים. המקום שימש כנמל ליישובים הממוקמים בפנים הארץ, החל מתקופת הברונזה התיכונה (אמצע האלף ה-2 לפני הספירה), וכמעט ללא הפסקה, עד ימי הביניים.

הפסיפס, המגלים, וחוף פלמחים (צילום: פשה שרגו, המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב)

סיכוייה של רצפת הפסיפס יבנה-ים לשרוד קטנים מאוד. האתר, הסמוך לחוף פלמחים, משמש בימינו "שטח אימון" לטרקטרונים, ג'יפים וכלי רכב אחרים, שלא ממש מסייעים לשימורו. פרופ' משה פישר, מנהל החפירות באתר, מציין כי למרות שאתר החפירות נמצא בתוך גן לאומי מוכרז, הוא אינו צופה לו עתיד מזהיר. לדבריו, המקום אינו מוגן על ידי גוף כלשהו, ולפי מהלך העניינים הנוכחי, בעוד מספר שנים לא יישאר מן העתיקות זכר.

פסיפס יש, כסף אין

לפסיפס הטבריאני שנחשף לאחרונה, צפוי ככל הנראה גורל מעט טוב יותר. הפסיפס התגלה במסגרת פרוייקט חפירה מאולצת של רשות העתיקות במתחם העיר העתיקה של טבריה. הרשות ביצעה חפירות הצלה, בעקבות כוונתה של חברת "מקורות" להעביר את קו הביוב של טבריה מהעיר העתיקה לאזור שפך הירדן, ובמהלכן נחשף הפסיפס.

הפסיפס הצבעוני כולל דגמים גיאומטריים שונים וכתובות הקדשה, אשר באחת מהן נכתב: "אדוננו שמור על נשמת עבדך..." (אדוננו = ישו). הפסיפס התגלה בתוך כנסייה ביזנטית מהמאות ה-5-4 לספירה, שמהווה ממצא מעניין בפני עצמה. לדבריו של ד"ר משה הרטל, הארכיאולוג הממונה על החפירות באתר, לאורך הדורות נודעה טבריה כעיר יהודית בלבד, שנוצרים לא הורשו לגור בה. כעת מתברר שחיו בעיר גם נוצרים, אשר ביניהם ובין יהודים שרר דו-קיום.

הפסיפס בטבריה. מרשים באיכויותיו (צילום: ניקי דודיוב)

אתר החפירות בטבריה נמצא בסמוך לפארק המוקם על שמו של עוז ברקוביץ (ברקו), בסמוך לחוף גיא. לטענת עיריית טבריה, המדינה הבטיחה כסף למימון הפיתוח הארכיאולוגי של המקום, אולם חלק מהסכום עדיין תקוע בצינורות הבירוקרטיה. כך נראה שייקח זמן רב עד שגם הציבור יוכל ליהנות ולחוות את תגליות הפסיפס בטבריה.