לפני כשנתיים החלטתי לפתוח בלוג עצמאי המבוסס על פלטפורמת WordPress. לשם כך נדרשתי לרכוש דומיין ואירוח אצל ספקית אחסון, ולנהל בעצמי את התחזוקה ואת העניינים הטכניים מסביב.
| דעה נוספת |
|
| אחסון אתרים בארץ: למה כל כך יקר? / יובל דרור |
|
ספקיות האינטרנט הישראליות גובות מבעלי אתרים תעריף הגבוה באופן משמעותי מחברות אמריקאיות. למה? כי יש מי שמוכן לשלם |
| לכתבה המלאה |
|
|
|
אני מודה שסקר השוק שביצעתי לא היה מעמיק, אך בחנתי באופן כללי מספר חברות אמרקניות ומספר חברות ישראליות שתאמו לדרישות הטכניות אותן הייתי צריך.
בסופו של דבר, בחרתי חברה אמריקנית על פי המלצה של חבר מרוצה, שגם קיבל הנחה מסויימת על כך שהפנה אותי. אני משלם כשבעה דולרים לחודש, כאשר את הדומיין קיבלתי בחינם - חבילה די משתלמת לצרכים של אתר קטן.
התקלות לא איחרו לבוא. מדי מספר שבועות האתר שבק חיים למספר שעות, וחזר לחיים. איכשהו, העניין היה סביר. כאשר החברה נרכשה על ידי חברה גדולה יותר לפני מספר חודשים, שופרה החבילה וקיבלתי שטח יותר גדול ואפשרויות נוספות, אך עימן גם גבר מספר התקלות והפך לעניין שבשגרה.
החברה מפעילה מוקד צ'אט חי, בו אפשר להתייעץ עם גולשים אחרים או תומכים של החברה, אך מדובר בממשק כבד ומסורבל. בפניה איכות הקו לחו"ל (גם בשיחת חינם דרך Skype, וגם בשיחות בטלפון קווי), הקשתה על העניין.
זאת, נוסף על המבטא ההודי הכבד של נציגי השירות שלא עובדים בכלל מארה"ב. למרות שהיו אדיבים מאוד, גם דוברי אנגלית יתקשו לנהל איתם שיחה קולחת בלי לשאול "מה?", מדי מספר רגעים.
בהקשר הזה, ראוי לציין כי חברות רבות בארה"ב ובריטניה נוטות להעביר
את מרכזי התמיכה הטלפונים שלהן מהודו בחזרה למדינות האם בעקבות תלונות של
צרכנים כי אינם מבינים את המוקדנים בעלי המבטא ההודי.
הקש ששבר את גב הגמל התרחש לפני כשבועיים. אז ביליתי ימים ארוכים בתחלופת אימיילים וטלפונים בנסיון להציל את הבלוג שלי ששוב שבק חיים, ובדרך מסתורית שגם חברת האחסון לא יודעת מה היא, נעלם. למזלי, הגיבוי עבד.
אני בטוח שנפלתי על תפוח מקולקל שהורס לכל היתר. בסופו של דבר ניתן לקבל שירות אמין, מהיר ויעיל, גם מחברות בחו"ל על אף המרחק הגיאוגרפי ומכשול השפה. עם זאת, לאור החוויה הלא נעימה, בהחלט אשקול בחיוב רכישת שירות כחול לבן. אם משהו ישתבש, לפחות אוכל להתעצבן בעברית.
